קונקורדנציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
|||
שורה 5:
ב[[ימי הביניים]] וראשית [[העת החדשה]], בין השאר משום שיצירת קונקורדנציה הייתה מלאכה מייגעת, ארוכה ויקרה, נוצרו קונקורדנציות רק ליצירות חשובות במיוחד כמו ה[[תנ"ך]], [[הקוראן]] או יצירותיו של [[ויליאם שייקספיר]].
היום, למרות השימוש ב[[מחשב
עם זאת, כאשר טקסט כלשהו נמצא בזיכרון המחשב, יכול אדם בעל מיומנות לשונית לבצע עליו [[מנוע חיפוש|חיפושים]] ולקבל את היכולות הבסיסיות של קונקורדנציה. ([[מנוע חיפוש]] איננו מאפשר בדרך כלל את מציאת כל ההטיות האפשריות של השורש).
==קונקורדנציות עבריות==
קונקורדנציה ידועה וחשובה במיוחד היא הקונקורדנציה ל[[תנ"ך]], המכילה את כל המילים שבתנ"ך. קונקורדנציה "היכל הקודש" בעברית לתנ"ך שערך ד"ר [[שלמה מאנדלקרן]] יצאה לאור בשנת [[ה'תרנ"ו]] ([[1896]]), ולאחר מכן יצאה במהדורות נוספות שבהן תיקונים והרחבות.
[[אוניברסיטת בר-אילן]] הפיקה קונקורדנציה ממוחשבת לחקר לשונו ויצירתו של [[ש"י עגנון]].
[[קונקורדנציה חדשה|קונקורדנציה חדשה לתנ"ך]] נכתבה על ידי ה[[מילונאי]] [[אברהם אבן-שושן]], שיצר גם קונקורדנציה לכתבי [[חיים נחמן ביאליק]].
מפעל קונקורדנציות חשוב לספרות [[חז"ל]] נערך על ידי בני משפחת קוסובסקי (האב הרב [[חיים יהושע קוסובסקי]] ובניו [[בנימין קוסובסקי]] ו[[משה קוסובסקי]]), הכולל קונקורדנציות ל[[משנה]], ל[[תוספתא]], ל[[תרגום אונקלוס]], ל[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ל[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ל[[מכילתא]], ל[[ספרא]], ל[[ספרי]], אוצר השמות לתלמוד ואוצר השמות למכילתא.
שורה 22:
==לקריאה נוספת==
*[[אברהם אבן-שושן]], הקונקורדנציות העבריות למקרא, '''[[קונקורדנציה חדשה|קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים]]''': אוצר לשון המקרא - עברית וארמית, שורשים, מילים, שמות פרטיים, צרופים ונרדפים, הוצאת המלון החדש, 2000, עמ' טו-לה.
*אליהו ציפר, '''קונקורדנציה לשירת ביאליק''', הוצאת חצב, תשס"ג-2003.
| |||