יהונתן אייבשיץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 162:
אף ה[[נוצרים]] עורבו במחלוקת, כשהרב אייבשיץ הואשם בידי מתנגדיו היהודים בריגול נגד [[שוודיה]] וצרפת אשר שלטו ב[[מץ]] באהדה פוליטית לשלטונות האוסטרים, ובהתנגדותו לנצרות אף בתלמוד המצונזר ובסידור שניסה למכור.{{הערה|1=המשך מאמרו של סיד להמן, "ממצאים חדשים בפולמוס"}}
 
בשנת [[ה'תקי"ב]] ([[1752]]) שנה לאחר הכרזתו של רבי יעקב עמדין על הקמיעות, הרב [[יחזקאל לנדא]] רבה של [[ברודי]] ומחבר הספר "[[נודע ביהודה]]", הצעיר ב-32 שנה מרבי יהונתן, פתח בניסיון פשרה, שבו הקמיעות יוחזרו לרב, הוא לעולם לא יעסוק יותר בקמיעות, ויכריז בפומבי שכל הספרים והכתבים השבתאיים ששמועות מספרות עליהם, אינןאינם שלו. הרב עמדין לא קיבל את הפשרה והחל לתקוף את הרב לנדא על כך שאף הוא שבתאי. בערוב ימיו, משניסה לשוב לעיר הולדתו [[פראג]], תחת שלטון [[מריה תרזה]] והממלכה האוסטרית, פנה לשגרירות דנמרק. הרב לנדא שלח מכתב בו הגדיר את הרב אייבשיץ כשבתאי, ובכך מנע ממנו את המעבר.{{הערה|1=מסמך זה פורסם לראשונה בידי גרץ, והיו שפקפקו באמינותו, אך עקבות ותמונות מוכיחים שהוא אכן מהימן. [http://www.leimanlibrary.com/texts_of_publications/48.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20-%20R.%20Ezekiel%20Landau.pdf כשרב מואשם בכפירה] - מאמרו של סיד להמן על יחסו של הנודע ביהודה לרבי יהונתן אייבשיץ}}
 
בסוף ימיו, רבי יהונתן האשים את החולקים עליו (ובראשם ה[[עסקן]] יהודה פרגר) בשבירת מטה לחמו, ובמות אשתו מצער. כמו כן הצהיר מספר פעמים במפורש בעל פה לפני עדים ובכתב שאין לו כל חלק בתורתו של שבתי צבי.