דאגלס C-47 דקוטה – הבדלי גרסאות

דאגלס C-47 דקוטה היה בשירות [[חיל האוויר|חיל האוויר הישראלי]] 52 שנים ויצא משירות ב-[[2001]]. והואהמטוס נחשב לאחד מפלאי ה[[תעופה]]. ה[[מטוס]] הזה עדיין נמצא בשירות אזרחי וצבאי בעולם. ואףאף על פי שיש מטוסים נוחים ויעליםויעילים ממנומן עדייןהדקוטה ממשיכיםהשימוש להשתמשבו בונמשך משום שאורך חייו כמעט בלתי מוגבל, הוצאות והוצאותהתפעול תפעולשלו נמוכות מאוד ויש לו אמינות גבוהה.

המטוס סימן כמה מאבני הדרך החשובות בתולדות התעופה כי. בשירות האזרחי בשנות ה-30 הוא הציע רמת נוחות שלא הייתה קיימת לפניו ואזוהוא [[חברתנתן תעופה|חברותלחברות התעופה]] החלו לראותאפשרות רווחיםלהרוויח בזכותוכסף. ובתחום הצבאי הוא היה מטוסבין הכלים שהכריעשהכריעו את הניצחון של [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הגנרל של ארצות הבריתהאמריקאי [[דווייט אייזנהאואר]] אמר שהמטוס הזה היה בין ארבעת כלי הנשק שתרמו הכי הרבה לניצחון במלחמה ביחד עם ה[[בזוקה (כלי נשק)|בזוקה]], ה[[ג'יפ]] ו[[פצצת אטום|פצצת האטום]].

מכיוון שלחברת [[TWA]] היו מטוסים מיושנים היא החליטה ברבע השני של המאה העשרים להחליף אותם. בתחילת שנות השלושים היא פרסמה מכרז עם דרישות מתקדמות לזמנן כמו קיבולת גדולה בתא הנוסעים, טווח טיסה גדול ומהירות גדולה. חברת TWA רצתה מטוס שיוכל לטוס גם אם אחד המנועים שלו מקולקל, מכל שדות התעופה שלה, הקטנים או הגדולים. מספר ימים לאחר מכן חברת [[מקדונל דאגלס]] זכתה במכרז והמטוס הראשון שלה המריא ביולי 1933. שבע שנים אחר כך צבא ארצות הברית הפך אותו למטוס צבאי. נשיא ארצות הברית הורה לגייס את כל מטוסי הדקוטה האזרחיים כשארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה אחרי [[המתקפה על פרל הארבור|מתקפהכניסתה של יפן]]ארה"ב על האדמה שלהלמלחמה. למטוסים האלה היו תפקידים חשובים מאוד במלחמה כמו אספקת ציוד, הטסה של חיילים ועזרה ב[[פינוי נפגעים]].

בפברואר 1948 [[בוריס סניור]] שהיה אחד הטייסים הבכירים בחיל האוויר נשלח ל[[דרום אפריקה]] כדי למצוא לחיל האוויר מטוסים לרכישה והוא מצאהמליץ אתעל מטוסי הדקוטה. חי האוויר קיבל את המלצתו והמטוסים והםהראשונים הגיעו לארץ ב-1948. בכל התקופה של [[מלחמת העצמאות]] חיל האוויר הפעיל מטוסי דקוטה גם למשימות תובלה בארץ ומחוץ לארץ וגם עבור משימות הפצצה. [[חיל האוויר המצרי]] היה הראשון שהשתמש במטוסים אלו להפצצה על מטרות אזרחיות בישראל. וישראלחיל האוויר גם עשתהעשה שימוש במטוס זה להפצצה. ועיקרעיקר התהילה של המטוס באה לו מהשימוש בו להפצצה ולא לתובלה. שיטת ההפצצה הייתה פרימיטיבית: לפני ההמראה של המטוס הדלתות שלו פורקו ואז במהלך הטיסה איש צוות בטיסה היה זורק את הפצצות עם היד שלו דרך פתח הכניסה למטוס. הפצצות שכבו על קדמת רצפת המטוס והצוות היה גורר את הפצצות בזהירות אל הפתח של המטוס. המטילן האחרון היה מוציא את פין הביטחון וזורק את הפצצה החוצה. הפצצות היו כבדות יותר מ50 קילו וזו הייתה שיטה קשה לעבוד בה וגם לא היו כוונות אז הטייסים השתמשו רק בחושים שלהם אבל אחר כך מהנדס בשם [[זאב סגל]] תכנן מתקן דמוי עריסה ואיתו היה אפשר להטיל בביטחון גם פצצות ששוקלות 100 קילו. בזמן מלחמת העצמאות המטוס תקף בכל החזיתות כולל [[דמשק]], [[קוניטרה]], [[עזה]], [[באר שבע|ב"ש]] ו[[אל-פאלוג'ה]]. המטוס גם השתתף ב[[מבצע אבק]] לאספקה ל[[נגב]] וגם ב[[מבצע עובדה]] לכיבוש [[אילת]] ביחד עם המטוסים ה[[קרטיס C-46 קומנדו|קומנדו]] וה[[סקיימסטר]].