סריס – הבדלי גרסאות

תופעת הסריסים לא נעלמה מן העולם לאחר שעברו ממנו חצרות המלוכה והרמון המלך, אשר נהגו להעסיק סריסים. התשוקה לסירוס מוכרת כ[[פאראפיליה]] בחברה המודרנית: גברים הרוצים לסרס עצמם מבלי שקיים צורך רפואי לעשות זאת. תופעה זו זכתה למחקרים רפואיים מועטים בלבד. עיקר המידע הקיים על תופעה זו מקורו בשאלונים שהופצו בין סריסים וכאלה השואפים לעבור תהליך סירוס. בין אלה המבקשים להפוך לסריסים, הסיבה העיקרית לרצון זה הוא להגיע ל"שלווה סריסית", דהיינו, שחרור מ[[משיכה מינית|דחפים מיניים]]. בין הסיבות הנוספות נמצא: פנטזיות [[מיניות]] באשר לסירוס וכן רצון להשיג מראה [[מפשעה]] שונה{{הערה|1=Richard J. Wassersug, et. al. New Age Eunuchs: Motivation and Rationale for Voluntary Castration. '''Archives of Sexual Behavior''' 2004;33:433-442.}}. מן המידע שנאסף עד כה זוהו שלושה הגורמים העשויים לעודד את התשוקה לסירוס{{הערה|1=Johnson TW, et. al. Eunuchs in contemporary society: characterizing men who are voluntarily castrated (part I). '''Journal of Sexual Medicine''' 2007;4:930-945.}}: התעללות בתקופת הילדות (כולל איומים של ההורה בסירוס הילד), חשיפה לסירוס של בעלי חיים בתקופת הילדות ואמונה דתית הדוגלת בהינזרות מינית. רוב הסריסים אינם מבקשים לשנות את מינם מזכר לנקבה, אלא רואים עצמם כבעלי [[מגדר שלישי|מין נייטראלינייטרלי]].