הסדר חוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: איגרות\1חוב |
||
שורה 18:
* [[דלק נדל"ן]], שבשליטת [[יצחק תשובה]], הגיעה להסדר חוב בספטמבר 2012, שבמסגרתו נמחק לחברה חוב של 1.4 מיליארד ש"ח.{{הערה|{{ynet||הסדר בדלק נדל"ן: חוב של 1.4 מיליארד נמחק|4286401|27 בספטמבר 2012}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/6192194.pdf פר"ק 12230-04-12 כלל פיננסים נאמנויות 2007 בע"מ ואח' נ' דלק נדל"ן בע"מ ואח'], ניתן ב-27 בספטמבר 2012}}
* [[אי די בי חברה לאחזקות]], שהייתה בשליטת [[נוחי דנקנר]], הגיעה להסדר חוב בדצמבר 2013, שבמסגרתו נמחק חוב של 2.4 מיליארד ש"ח. זה היה הסדר החוב הגדול ביותר בהיקפו ובהשפעתו על המשק בישראל מעולם.{{הערה|{{גלובס|אפרת פרץ|ביהמ"ש אישר את הסדר החוב באי.די.בי|1000902196|17 בדצמבר 2013}}}}
* [[אלביט הדמיה]], שהייתה בשליטת [[מוטי זיסר]], הגיעה להסדר חוב בינואר 2014, מחיקת 1.8 מיליארד ש"ח מהחוב תמורת העברת 95% ממניות החברה לבעלי
בישראל, עיקר הביקורת הציבורית סביב הסדרי חוב נסובה סביב השקעתם של משקיעים מוסדיים (בעיקר הבנקים וחברות הביטוח) באג"ח קונצרניות (אג"ח שמנפיקות חברות ). זאת, לעומת השקעות של משקיעים פרטיים באג"ח קונצרניות, אשר הביקורת נתפסת כפחות רלוונטית לגביהם – שכן השקעות אלה מראש מתחשבות בסיכון לאי-פרעון מלא של החוב ובקיומם של הסדרי חוב למיניהם, המגולמים בריבית הגבוהה יותר המובטחת בתמורה ללקיחת החוב. נושא הסדרי חוב, ואיכות האנליזה וניהול הסיכונים בהשקעה
ניתן להסביר את הסיבות הביקורת באופן הבא:
| |||