קשיים בהנקה – הבדלי גרסאות

== ההנקה בעולם המערבי ==

עם התפתחות של תרכובת מזון לתינוקות באיכות גבוהה יותר, אמהות יכלו לבחור האם להניק או לא. בתחילת המאה העשרים בארצות הברית, היתה ירידה ניכרת בכמות הנשים שהניקו את ילדיהן. בשנות החמישים רק עשרים אחוז מהנשים הניקו את ילדיהן<ref name="encyclopedia">{{Cite encyclopedia|last=Ember|first=Carol|encyclopedia=Encyclopedia of medical anthropology: Health and Illness in the World's Cultures|title=Breast-feeding practices in the west|year=2003|publisher=Springer|isbn=9780306477546|pages=[https://archive.org/details/encyclopediaofme0000unse_l4p4/page/234 234]|url=https://archive.org/details/encyclopediaofme0000unse_l4p4/page/234}}</ref>. חברות התמ"ל שיווקו את מוצריהם באופן מאוד אגרסיבי, ונשים, במקום לנסות להתמודד עם הקשיים, בחרו להאכיל את ילדיהם בבקבוק. במחצית השניה של המאה העשרים, יחד עם התפתחות של קבוצות כמו ליגת לה לצ'ה (הפועלות לעודד נשים להניק) נשים חזרו להניק את ילדיהן. בשנת 1998 64% מהנשים הניקו כאשר יצאו מבית החולים, 29% עוד הניקו בתום ששת החודשים הראשונים, ו16% לאחר שנה שלמה. ב2013 הCDC הוציא מסמך הנקרא "אנשים בריאים ב2020", שם הוא מתאר את המטרה כהגדלת מספר הנשים המניקות כדרך הטובה ביותר לקדם בריאות של תינוקות. המטרה היא להגיע ל82% תינוקות יונקים כאשר לאחר שישה חודשים האחוז יעמוד על 60%<ref>{{צ-מאמר|מחבר=. U.S. Department of

 

== קשיים המתרחשים בתחילת תהליך ההנקה ==