נאו-פגניות שמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
רעיונות בדבר דת פגאנית מקורית שממנה צמחה היהדות המונותאיסטית החלו להיות פופולארים בעקבות כתביו של [[רפאיל פטאי]] בשנות ה-60 של המאה ה-21. בספרו "האלה היהודית" מתוארות קבוצות שסגדו ל[[שכינה]] (או [[אשרה (אלה)|אשרה]]) כאלה האם ב[[בית-המקדש]] בתקופת [[שלמה המלך]].{{הערה| The Hebrew Goddess, Rafael patai|כיוון=שמאל}}
במהלך הצמיחה הנאו-פגאנית בארצות הברית בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 צמחו גם קבוצות קטנות של דתות נאו-פגאניות כנעניות ויהודיות. רובן כללו אלמנטים מדתות נאו-פגאניות גרמאניות, כמו [[נאו-פגאניות גרמאנית|אסאטרו]] ו[[וויקה]].
 
בשנת 2003 יצא-לאור הספר המיתולוגיה ''היהודית'' מעת החוקר חגי דגן. ספר זה מתאר את הצדדים הפולקלוריסטים, עממים, פוליתאיסטים, שמאניים ומאגיים של היהדות לאורך התקופות, החל מהגרסאות הכנעניות שלה עד לעת המודרנית, באופן מקביל לסיפור התנ"כי ובשימוש בלשון ציורית. ספר זה מזכיר במובנים אלו את הספרים של התנועה ה[[נאו-פגניות גרמאנית|ניאו-פגנית הגרמאנית]] המוקדמת. בניגוד לתנועה זו, נראה שהספר לא מוותר על נסיונות לאוניברסאליזם, ושומר על המהות האוניברסאלית של היהדות. {{הערה| המיתולוגיה היהודית, חגי דגן, הוצאת מפה, 2003}}
 
הדת הנאו-פגאנית היהודית כוללת בתוכה את התנועה של הכישוף היהודי ([[אנגלית]]: Jewitchery) דתות אלו מושפעות מ[[פמיניזם דתי (יהדות)|פמיניזם יהודי]] ומתרכזות בעבודת האשרה בדת העתיקה של בני-ישראל.