מקורות היהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילון אבנרי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אילון אבנרי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 17:
במאה ה-8 הן ממלכת יהודה והן ממלכת ישראל נהיו ל[[מדינת חסות|מדינות-חסות]] של [[אשור]]. אולם, ב-722 לפני ספירת הנוצרים ממלכת ישראל מרדה באשור, והפליטים ממנה ברחו לממלכת יהודה. פליטים אלו הביאו עמם את התפישות המפותחות יותר של המונותאיזם לממלכת יהודה, בה הם אומצו בחום בידי מעמד בעלי-הקרקעות והכהונה. מעמד זה המליך את [[יאשיהו]] בעודו בן -8 במטרה לרכז את כוחו ואת הסגידה ליהוה. הוא עמד בראש זרם חברתי שקרא לביסוס דת מונותאיסטית סביב פולחן יהוה הקדמון וכן עצמאות פוליטית מאימפרית אשור. בעקבות הצלחת הכתרתו של יאשיהו למלכות, החלה רפורמה רחבה של הדת היהדות, והכרזה על ברית בין יהודה ליהוה שתחליף את הברית בין יהודה לאשור.
בזמן שתהליך פוליטי-דתי-כלכלי זה התרחש, האל יהוה כבר החל לספוג את המאפיינים של שאר אלי הפנתיאון הכנעני. תהליך זה היה חלק חשוב מההתפתחות של אחד המאפיינים המרכזים בזרמים המרכזיים של הדת היהודית הנוכחית, ה[[מונותאיזם]] הבלתי-מתפשר שלה. למרות זאת, העמים העתיקים של כנען בתקופה זו לא עסקו בדתות כתובות וסגידה לאלים מרכזיים, אלא סגדו במסגדים מקומיים לאלים מקומיים בפולחנים חקלאיים ועונתיים. על-כן, נהוג לקבל כי גם בתקופה זו התפישה הנפוצה של יהוה הייתה בדמות גשמית, של אל שמיים זועף שמגיע מהמדבר, קולו הוא הברקים והרעמים, אל מלחמה שבזכותו בני-ישראל יצאו ממצרים (מקום הסגידה המקומי המקורי של יהוה) וכבשו את כנען. {{הערה|חגי דגן, המיתולוגיה היהודית, פרק א', 2003}}
לנוכח המעבר למונולטריזם שאפיין את תקופה זו, לפחות בקרב השלטון ומעגלי הסגידה של ערי בית-המקדש, יהוה נהיה יותר ויותר לאל העליון, שביחד עם האשרה שולט בשאר אלי-כנען, ואף מביסם ומגרש אותם מהארץ.
[[קטגוריה:יהדות]]
| |||