שבע האמנויות החופשיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MoriCher (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 27:
בספרות ישראל לדורותיה נקראו שבע אומניות אלו בשם 'שבע החכמות', שאף נחשבו מייצגות את כלל גופי הידע של חכמות הגויים. לתפיסה זו תרמה העובדה כי המספר שבע הוא [[מספר טיפולוגי]] בתרבות היהודית. בהתאם לכך פורשו גם פסוקים מקראיים בהקשר לשבע חכמות אלו, כמו למשל הפסוק: "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" (משלי ט:א).
 
רבי [[נחמן מברסלב]] פירש בהתאם למספר 'שבע החכמות' גם את הפסוק {{ציטוטון|כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה|משלי, כד:טז}}. לפי פירושו, הצדיק הלומד את שבע חכמות הגויים על מנת להגיע באמצעותם אל האמת, יפול מצדקתו ויכשל באשמתם, והדרך אל האמת הדתית היא לקום מהם, כלומר לקפוץ ולהיפטר מן החכמות אל האמונה הדתית הפשוטה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=נחמן בן שמחה מברסלב|שם=ליקוטי מוהר"ן תניינא|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|פרק=י"ט}}</ref>
 
לעומת גישתו השלילית של רבי נחמן ל'שבע החכמות', היו הוגים יהודיים שדווקא הטיפו לתלמיד החכם להשתלם בחכמות הגויים לצד חכמת התורה, ואף אלה דיברו לעיתים על לימוד 'שבע החכמות'. ידועה האמירה המיוחסת ל[[הגר"א]]{{הערה|הובא בספר קול התור.}}, ולפיה לימודן של שבע החכמות מומלץ ל[[תלמיד חכם|תלמיד החכם]].