אפרים מרגנסבורג – הבדלי גרסאות

רבי '''אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג''' (כונה לרוב '''רבינו אפרים'''; [[1110]]–[[1175]]) היה מ[[בעלי התוספות]] ומראשוני תלמידיו של [[רבנו תם]], התגורר ב[[גרמניה]]. חיבר את ה[[פיוט]] המפורסם על [[עקדת יצחק]] – "[[אם אפס רבע הקן]]".{{ש}}מכונה גם "רבי אפרים הגדול", "רבי אפרים הגיבור",{{הערה|תוספות על {{בבלי|פסחים|לו|א|ללא=שם}} ד"ה במקום ושו"ת [[מהרש"ל]] סימן כט}} "ר' אפרים הצרפתי", "ר' יקיר"{{הערה|על שם הפסוק {{ציטוטון|הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם|{{תנ"ך|ירמיהו|לא|יט}}}}.}} ו"ר' אפרים מאלמניא [גרמניה]". יש גם מזהים את 'רב החובל' בתוספות על מסכת מגילה{{הערה|{{בבלי|מגילה|לא|ב}}}} עם רבי אפרים.{{הערה|[[דניאל שפרבר]], '''מנהגי ישראל''' חלק ג', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ה, עמ' לז בהערה 3.}}

 

 

למד בישיבתו של רבי [[יצחק בן אשר הלוי]] והיה חבר בית הדין של רבי [[יצחק בן מרדכי]]. בצעירותו היה תלמידו של [[רבינו תם]] ב[[צרפת]]. נאלץ לעזוב את [[שפייר]]א, שבה ישב זמן מה, בעקבות מחלוקת עם חכמי העיר, ר' שמריה משפיירא ור' אברהם בר' [[שמואל החסיד]], בנושא פת שנחמץ בשמרי יין של נכרים.{{הערה|תוספות על {{בבלי|עבודה זרה|לד|א}}, ד"ה דורדיא, פסקי [[אור זרוע]] על עבודה זרה, סימנים [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_14582_51.pdf קפ"ב–קפ"ג]}}{{הערה|[[אפרים אלימלך אורבך]], '''בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם''', הוצאת מוסד ביאליק, תש"ם, עמ' 200–201}} ייתכן שמשפיירא עבר ל[[וורמייזא]], וגם בה ערער על מנהגי הקהילה.{{הערה|אורבך, עמ' 201}}