רמי מתן – הבדלי גרסאות

יליד [[חיפה]], נצר למשפחה ששורשיה מוליכים ל[[טבריה]] של אמצע [[המאה ה-18]]. נשוי ללילית, סייעת בבית ספר ל[[חינוך מיוחד]] ב[[מבשרת ציון]] ואב לשלושה בנים: אדם מורן וניצן, אשר שרתו כולם ביחידות קרביות, ב[[חיל השריון]] וב[[חטיבת גבעתי]]. הוא נמנה עם הגרעין הראשון שהקים בשנת [[1982 בישראל|1982]] את ה[[יישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]] [[נטף]] ב[[פרוזדור ירושלים]], שימש כרכז הביטחון השוטף של המקום  ועומד בראש ועד היישוב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.m-y-net.co.il/%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/%D7%A0%D7%98%D7%A3/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%A9/|הכותב=אורי בן חיים|כותרת=ידידות שנצרפה באש|אתר=בקיצור - מטה יהודה וסובב ירושלים|תאריך=28 בדצמבר 2016|ציטוט=ביום שישי האחרון (23.12) הזמינו תושבי נטף את שכניהם מאבו גוש לאירוע הכרת תודה על עזרתם של תושבי אבו גוש בזמן השריפה הגדולה שהתחוללה בנטף. מה שהחל כאירוע הכרת תודה צנוע, הפך למפגן מרשים של דו קיום. מי שגנבו את ההצגה בהקשר זה היו רמי מתן, יו"ר ועד נטף, ועיסא ג'אבר, ראש מועצת אבו גוש.}}</ref>.

בשנת [[1975 בישראל|1975]], כ[[קצין אג"ם]] של [[חטיבה 14]], הגיש תלונה נגד ה[[מח"ט]], [[עמי רדיאן]], על "שימוש בציוד צבאי לצרכים פרטיים". התלונה הובילה לפתיחת חקירת [[משטרה צבאית חוקרת|מצ"ח]] שהביאה להרשעתו של המח"ט<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אביחי בקר, צילום: איל טואג|שם=האיש והאגדה|כתב עת=הארץ|שנת הוצאה=12 בנובמבר 2002|קישור=https://www.haaretz.co.il/misc/1.839510}}</ref>. בעקבות האווירה העכורה שנוצרה החליט רמי להשתחרר מ[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] והחל לעבוד כנהג משאית כבדה ב[[קבוצת תעבורה]]. כמו כן, עבד במשטרת ישראל ושימש כקצין ביטחון ב[[קפריסין]] וב[[ניו יורק]].

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים היה רמי מ"פ של פלוגת הקמ"ט ([[קורס מפקדי טנקים]]) –  פלוגה ז' שהצטרפה ל[[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]] במסגרת גדוד 196. פלוגת הקמ"ט ז' של רמי מתן ופלוגת הקמ"ט ח' של [https://www.izkor.gov.il/%D7%A0%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%93%20%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F/en_3870f669447c53a80e57f4ad4847c50a נמרוד גאון] קובצו יחדיו לגדוד בפיקודו של [[יעקב לפידות]] ואשר כונה "כוח לפידות". הגדוד הגיע עם פלוגת מפקדה בהרכב חסר והסמג"ד, נתן בן ארי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kippur-center.org/%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%A0%D7%A2-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%A3-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%A4%D7%A7%D7%A7-%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%A9%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94/|הכותב=עמרם מצנע|כותרת="אני מפונה בדרך לא דרך ומגיע לבית חולים במרכז הארץ לאחר יממה של טלטלות בדרך. מוצא את עצמי מעודד את האלונקאים, המתנדבים וסגלי הרפואה ומספר להם שכוחותינו כבר פועלים מעבר לתעלה"|אתר=המרכז למלחמת יום הכיפורים|תאריך=|ציטוט=נשארתי עם שתי פלוגות כאשר השלוש האחרות הועברו לגזרות אחרות תחת פיקוד אחר. שמחתי מאוד לקבל את פניו של רס"ן נתן בן ארי, שהיה סגני בגדוד 82 ומונה מיידית לסגני כאן. לימים לאחר פציעתי יתמנה נתן בן ארי כמפקד הגדוד ויובילו בבטחה וכשרון לסיום המלחמה בשטחים שמעבר לתעלה.}}</ref> הגיע סמוך לפרוץ המלחמה. בבוקר פרוץ המלחמה הגדוד התארגן ב[[ביר תמדה]] והכין את הטנקים ללחימה והמ"פים יצאו לסיור בגזרה המרכזית של [[תעלת סואץ|התעלה]]. באמצע הסיור הוחזרו המפקדים לגדוד. בשעה 14:00 החלה המלחמה בתקיפת מטוסים מצריים את בסיס ביר תמדה, ההתקפה כשלה. הגדוד היה עדיין תחת פיקוד [[חטיבה 460]] (חטיבת בית הספר לשריון) והמשימה הראשונה שלו הייתה לאבטח את מרחב [[רפידים (בסיס)|רפידים]] - ביר תמדה, ולוודא שמעברי [[מעבר הגידי|הגידי]] ו[[מעבר המיתלה|המיתלה]] פתוחים. פל' ז' קיבלה את משימת המעברים ופל ח' את משימת האבטחה.

לאחר שגדוד 79 ספג אבידות כבדות וגם המג"ד [https://www.izkor.gov.il/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%99/en_04bb9dd07c0b1bf576e72748de4e23b3 מוני ניצני]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gdud79.org.il/a343524-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%98%D7%9B-%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%92%D7%A0%D7%A5-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A2-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%A0%D7%99-%D7%96-%D7%9C|הכותב=עפר דרורי|כותרת=הרמטכ"ל בני גנץ הצדיע לגיבור ישראל מוני ניצני ז"ל|אתר=גדוד 79 - "סופה"|תאריך=10 באפריל 2013}}</ref> נפצע ופונה, הוחלט לאחד אותו עם גדוד 196 תחת פיקודו של [[עמרם מצנע]]. הגדוד ההמאוחד נקרא על פי החלטתו של המח"ט [[אמנון רשף]] גדוד 79. שתי הפלוגות האורגניות של 196 שהיו מעתה לגדוד 79 בתוספת הלוחמים שנשארו מהגדוד המקורי, היו פלוגה ז' בפיקוד רמי מתן ופלוגה ח' בפיקוד [https://www.izkor.gov.il/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%A8%D7%99%20%D7%90%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A8/en_f26b7aa882c6fecf12e214b4f196c79c ישראל בן ארי (אייבר).]

עם החשכה יצאו הכוחות כאשר גדוד הסיור הוביל ולאחריו גדוד 79. התנועה הייתה קשה עם אבק רב וב[[דממת אלחוט]]. באזור [[מוצב|מעוז]] לקקן פנו צפונה על ציר לכסיקון וכבר בשלב הזה טנק אחד נתקע עקב תקלה טכנית ולא השתתף בקרב.לאחר שגדוד הסיור התפצל, החלה ההתקפה במבנה של שניים לפנים, הפלוגה של מתן מימין, מצנע במרכז, ישראל בן ארי משמאל ויובל נריה מאחור. הטנק של יובל נריה עלה על מוקש רב עוצמה ויצא מכלל פעולה. הטנקים של הפלוגה שלו הצטרפו לפלוגה ח' ולפלוגה של מתן. זמן קצר לאחר מכן ישראל בן ארי פגע בטנק מצרי קרוב, ומעוצמת ההדף הוא נחבל קשות ונהרג. הסמ"פ  [https://www.izkor.gov.il/%D7%90%D7%A9%D7%A8%20%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%A8/en_32ad8ed6e682336465f4245f2faf9a86 אשי סידרר] תפס פיקוד ותוך דקות גם הוא נהרג. טנק 3א' בפלוגה ז' נפגע והמט"ק נהרג. נשארו רק ארבעה טנקים בפלוגה. בלב מתחם החווה הסינית התנהל קרב בטווחים קצרים מאד. המתחם היה צפוף בטנקים, נגמ"שים, משאיות, חיילי חי"ר, מנהלות, מצבורי תחמושת, מפקדות וסוללות טילי נ"מ, ומטרות רבות הושמדו תוך תנועה צפונה לציר אושה. תוך כדי התנועה צפונה נתקעו במחפורת אחד הטנקים והנגמ"ש של הפלוגה. מתן הורה להם להישאר בשטח והודיע שיחלצם בהמשך הלילה.

לציר אושה הגיע הגדוד עם שמונה טנקים מתוך 22 בתחילה, אז הסתבר שבהמשך הציר לא קיים גשר מצרי וכן שצומת טרטור - לכסיקון חסום ואין אפשרות להעביר את הפצועים  מהתאג"דים  דרומה. המח"ט החליט להסיג את הגדוד עד ציר שיק, ושם להמשיך ולהילחם כדי לאפשר את הצליחה. זמן קצר אחר כך נפגע טנק המג"ד, מצנע, שני אנשי צוות נהרגו. מצנע ואיש צוות נוסף נאספו על ידי טנק אחר והסמג"ד נתן בן ארי תפס פיקוד. שאריות הגדוד, יחד עם גדוד 184, אשר כללו 16 טנקים של חטיבה 14 (בתוכם 3 של פלוגה ז'), התייצבו על ציר שיק ומנעו מהכוחות המצרים, אשר היו עדיפים, להגיע לאזור הצליח ולסכלה.

מתן קיבל החלטה לצאת ולחלצם. הוא דיווח לנתן הסמג"ד, אשר התנגד עכב חששו כי ביצוע המשימה עלול להיכשל, לאחר דין ודברים קצר יצא מתן והגיע לאזור הפצועים. החיילים יצאו מהטנק וסייעו לפצועים לעלות על הטנק. עקב מקור הירי בלתי מזוהה, החליט מתן להפסיק את החילוץ וחזר לאחור עם מי שהספיק לעלות. לאחר הורדת הפצועים ב[[תחנת איסוף גדודית|תאג"ד]], יצא מתן שנית על מנת להביא את מי שנשאר, תוך שהוא מצרף אליו את נגמ"ש ה[[קש"א]] ואת הטנק של [https://www.izkor.gov.il/%D7%96%D7%90%D7%91%20%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%96%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99/en_8f663b897cdabd3f5df78788bf4fba8c זאב מינדזיגורסקי]. הכוח הגיע לשטח ופינה את מי שנשאר והצליח להשמיד את שני הטנקים המצריים אשר פגעו קודם לכן בירון ויפתח. תוך כדי התנועה חזרה הסתבר שיפתח המ"מ נשאר פצוע בשטח ולידו שכב החובש שלא נפצע. יפתח אמר לחובש לרוץ לכביש ולמצוא את הטנק של מתן, החובש איבד את הכיוון והגיע לתאג"ד. מתן יצא עם הכוח לסבב חילוץ שלישי כדי למצוא את יפתח. החיפוש היה קשה ו[[ברטי אוחיון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/2678112|הכותב=דנה ויילר-פולק|כותרת=התפללתי שאראה שוב את השמש": עדות מהחווה הסינית|אתר=וואלה NEWS|תאריך=13 בספטמבר 2013|ציטוט=ברטי אוחיון: "בשלב זה היה צריך למצוא את יפתח, אז הלכתי שפוף משוחה לשוחה ושאלתי בלחש 'אתה יהודי?', עד שראיתי אדם עם פנים שחורות ויד מרוסקת שעונה לי 'כן, אני יהודי, קשה להיות יהודי'. זה היה יפתח"}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=דנה ויילר|שם=לוחמי השריון נאבקים על חלקם בחווה הסינית|כתב עת=מעריב nrg|שנת הוצאה=7 באוקטובר 2008|קישור=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/796/687.html}}</ref> שהיה תותחן בטנק של זאב, קפץ מהטנק ומצא את יפתח שאותו לא הכיר. המ"מ זאב מידזיגורסקי נהרג ב-17 באוקטובר בהתקפה על מתחם החווה הסינית.

לאחר ליל הצליחה, תוגברה פלוגה ז' בצוותים חדשים והמשיכה להילחם במרחב החווה הסינית עד ל-18 באוקטובר, תוך שהיא משתתפת בהרחבת מסדרון הצליחה כדי לאפשר מעבר בטוח של כוחות צה"ל למערב תעלת סואץ לשטח אשר כונה "[[אפריקה (מלחמת יום הכיפורים)|אפריקה]]".