תושב – הבדלי גרסאות

תושב קבע הוא אדם שכתובתו הקבועה נמצאת ב[[ישראל]], והוא רשום ב[[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מרשם האוכלוסין]] של [[משרד הפנים]]. תושב קבע חייב בכל החובות שה[[מדינה]] מטילה, כולל [[גיוס לצה"ל]], והוא זכאי לכל הזכויות שהמדינה מעניקה (כולל [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי|ביטוח בריאות]], [[חוק יסוד: חופש העיסוק|חופש עיסוק]] והצבעה ב[[בחירות]] ל[[רשות מקומית|רשות המקומית]]), למעט שתי זכויות: [[זכות הצבעה]] ל[[הכנסת|כנסת]] (ובכלל זה זכות ההיבחרות לכנסת) וקבלת [[דרכון ישראלי]]. תושב קבע נושא [[תעודת זהות ישראלית]], כלומר תנועתו ברחבי המדינה אינה מוגבלת, והוא יכול לקבל כל שירות מרשויות המדינה. חובת תשלום [[מס]]ים, והזכויות המוקנות ב[[חוק הביטוח הלאומי]] וב[[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] ניתנות גם למי שהוא בגדר תושב, גם אם אינו תושב קבע.

 

 

תושב קבע זכאי למעמד זה כל עוד הוא אכן גר בישראל (בגבולות הקו הירוק כולל [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]]). אם הוא עובר להתגורר מחוץ לשטח ישראל, הוא עלול לאבד את מעמדו כתושב קבע והזכויות הנובעות ממעמד זה יישללו ממנו. בעיה מיוחדת נוצרה במזרח ירושלים - תושבי אזור זה נחשבים תושבי קבע בישראל מאז יוני [[1967]], אם כי רובם אינם אזרחים ישראלים. עקב מצוקת הדיור בירושלים עוברים רבים מהם להתגורר בכפרים ובעיירות הסמוכים לירושלים באזור [[יהודה והשומרון]], מחוץ לשטח השיפוט של [[עיריית ירושלים]], ומסתכנים באובדן מעמדם וזכויותיהם בישראל.