בית הוהנשטאופן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
בגרמניה ובאיטליה קמו מחנות תומכים למלך מזה ובאפיפיור מזה. אנשי בית שטאופן ותומכיהם, שנקראו באיטליה [[גואלפים וגיבלינים|גיבלינים]], תמכו בזכויות המלך וטענו שאינו צריך אישור של האפיפיור לסמכותו הריבונית. ומנגד [[בית ולף]] (welf) שנקראו באיטלקית [[גואלפים וגיבלינים|גואלפים]], טענו שהמלך שולט בחסות האפיפיור ותחת סמכותו הדתית. פרידריך ברברוסה היה נדיב מאוד במתן חופש פעולה לאצילים כדי לשמור על שקט [[פוליטיקה|פוליטי]], ובכך גם לרכוש את אהדתם ותמיכתם בתוכניותיו.
בסופו של דבר יצא פרידריך בראש [[צבא]] גדול מצויד היטב כדי לכפות את סמכותו על ערי איטליה הצפונית ובראשן [[מילאנו]] שהתאגדו בברית שנקראה "[[הברית הלומברדית]]", ולהוכיח את עדיפות כוחו על זה של האפיפיור [[אלכסנדר השלישי (אפיפיור)|אלכסנדר השלישי]]. זה האחרון לא ישב בחיבוק ידיים, תמך בכל דרך אפשרית בערי הצפון, בנשק ובאנשים, הטיל [[חרם קיסרי|חרם]] על פרידריך והפעיל את גורמי ה[[אופוזיציה]] העוינת את פרידריך מתוך גרמניה. במפגש המכריע, [[קרב ליניאנו]] {{אנ|Battle of Legnano}} בשנת [[1176]] נחל פרידריך תבוסה וצבאו ניגף לפני צבא איכרים לא מתוחכם. עם שליטי [[ממלכת סיציליה הנורמנית]] בדרום איטליה שהיו נאמני האפיפיור, הגיע להסכם.
פרידריך התערב ב[[מלחמת האזרחים הדנית]], בין הנסיך [[ואלדמר מדנמרק]] לבין [[סוואנד השלישי]]. הוא התקרב לחצר המלכות הרומית-מזרחית ב[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]] בראשותו של [[מנואל הראשון קומננוס]] {{אנ|Manuel I Komnenos}}, ועל מנת לחזק את קשריו עם מלכות זו התגרש מאשתו אדלה מווהבורג, וניסה ללא הצלחה להשיג כלה-נסיכה מחצר המלכות ב[[קונסטנטינופול]].
| |||