פסיכותרפיה קצרת מועד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
(2) סיבות כלכליות: טיפולים קצרי מועד הם חסכוניים יותר, ולכן מועדפים על ידי חברות הביטוח. הדבר נכון בארצות שונות בעולם, ואומץ גם בישראל לקראת [[הרפורמה בבריאות הנפש]].
באופן כללי, רוב השיטות של הפסיכותרפיה קצרת הטווח משתמשות בכלים של [[ברית טיפולית]] או אינטראקציה דינמית בין המטפל למטופל, שימוש ב[[העברה (פסיכולוגיה)|העברה]], פירוש (אינטרפרטציה) אקטיבי של המוקד הטיפול, קשרים חוזרים בין היחסים עם ההורים לההעברה בטיפול, וסיום מוקדם של הטיפול.
ככל שהטכניקה רדיקלית יותר במונחים של שימוש בהעברה, עומק הפירושים והקשר לילדות, כן השפעתה רבה יותר.
== פסיכותרפיה קצרת טווח פוקלית: מלן ==
פסיכותרפיה קצרת טווח פוקלית פותחה בשנות החמישים על ידי [[באלינט]] בקליניקת [[טביסטוק]] שב[[לונדון]]. [[מלן]], המפתחת העיקרית של השיטה, מצאה, באופן לא מפתיע, שככל שהמוטיבציה של האדם לטיפול גבוהה יותר, כן הצלחת הטיפול גבוהה יותר.
מטרות הטיפול הן זיהוי ה[[הגנה (פסיכולוגיה) |הגנה]], החרדה או האימפולס; חיבור ההווה לעבר,
מתאימים לטיפול מטופלים המסוגלים לחשוב במונחים של רגש, מטופלים בעלי מוטיבציה גבוהה לטיפול, ומטופלים המגיבים טוב לניסיון למתן [[אינטרפרטציה]].
מטופלים שהמטפל מרגיש שתידרש עבודה ממושכת כדי שירצו בשינוי, מטופלים עם מערכת הגנות נוקשה, עם העברות אינטנסיביות או חשש מהתפתחות של תלות אינם מתאימים לטיפול. לא מתאימים לטיפול גם חולים שעשו ניסיון התאבדות חמורים, חולים התלויים בסמים או באלכוהול, חולים הסובלים מתסמינים טורדניים חמורים, תסמינים פוביים, או נוהגים בדפוסים של [[acting out]]. גם חולים הסובלים מ[[דיכאון מג'ורי]] או מ[[הפרעות מן הספקטרום הפסיכוטי]] אינם מתאימים לטיפול.
שורה 28 ⟵ 31:
== פסיכותרפיה מעוררת חרדה קצרת טווח: סיפנאוס ==
שיטה זו פותחה על ידי [[סיפנאוס]] ב[[הרווארד]].
מתאימים לטיפול מטופלים הסובלים מתלונה עיקרית אחת, מערכת יחסים משמעותית קודמת במהלך הילדות, יכולת לאינטראקציה גמישה עם מטפל ויכולת לבטא רגשות, תחכום פסיכולוגי ויכולת להבין אינטרפרטציות, ו[[פורמולציה פסיכודינמית]] ספציפית, דהיינו סט של קונפליקטים פסיכולוגיים העומדים בבסיס הקשיים של המטופל וממוקדים בקונפליקט האדיפלי. המטפל והמטופל מגיעים לחוזה לעבוד על המוקד תוך ציפייה מינימלית לתוצאה, אך עם מוטיבציה גבוהה לשינוי פנימי (ולא רק להקלה סימפטומטית).
מטרת הטיפול הוא פתרון של הקונפליקט האדיפלי.
משך הטיפול מספר חודשים, 12-16 פגישות בממוצע.
הטיפול מחולק לארבע פאזות:
1. מפגש מטפל-מטופל ויצירה של ברית טיפולית.
2. טיפול מוקדם: התייחסות להעברה, הבהרה של הרגשות כלפי המטפל ברגע שהם מופיעים ויצירה של ברית טיפולית אמיתית.
3. שיר הטיפול: התרכזות אקטיבית בקונפליט האדיפלי, שימוש חוזר בשאלות מעוררות חרדה ובקונפרונטציות.
4. עדות לשינוי וסיום: הדגמה של שינוי בהתנהגות המטופל מחוץ לטיפול.
[[קטגוריה: פסיכולוגיה]]
| |||