יעקב אגמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 39:
בין השנים [[1995]]–[[1991]] שימש מנכ"ל [[פסטיבל עכו]] ומרצה ב[[אוניברסיטת תל אביב]], בחוג לתיאטרון.
 
ב-[[1995]], בעקבות משבר כספי וניהולי בתיאטרון "[[הבימה]]", מונה אגמון למנכ"ל ולמנהל אמנותי של התיאטרון. לצדו התמנה [[כונס הנכסים הרשמי]] כנאמן מטעם המדינה לפקח על פעילות התיאטרון. אגמון לא להצליחהצליח לחלץ את התיאטרון מהגירעון התקציבי, ולקראת סיום כהונתו גבר המשבר הפיננסי. מבחינה אמנותית, ניסה אגמון להפנות מאמצים לכיוון מחזות פופולריים. במסגרת זאת, העלה את ההצגה "[[מרי לו (מחזמר)|מרי לו]]", המבוססת על שיריו של הזמר [[צביקה פיק]], "[[מונולוגים מהווגינה]]", "הברווזון", "[[מאמי (אופרת רוק)#גרסאות נוספות|מאמי]]" ומחזה על חייו של [[אריס סאן]]. מלבדם העלה התיאטרון הצגות מהרפרטואר המוכר שלו: "[[מחכים לגודו]]", "[[מותו של סוכן]]" "טנגו", תמרה", [[קופסה שחורה (הצגה)|קופסה שחורה]] ואת המחזמר "[[בוסתן ספרדי]]", שהוצג במספר שיא של הצגות בתיאטרון הישראלי: 2,500 פעמים.
 
בשנים האחרונות לעבודתו היה מעורב אגמון באירועים שסוקרו באמצעי התקשורת: דו"ח [[רואה חשבון]] המבקר את הבימה, פרסם שורה של הטבות חריגות שהעניק אגמון לעצמו ולאשתו השחקנית גילה אלמגור, בית המשפט נקרא להתערב בסכסוכים בין הנהלת הבימה לבין הנאמן מטעם המדינה, ובעימות פנימי על רקע מינוי המנהל המחליף. באותה תקופה התמודד גם עם חקירת [[משטרה]] על [[הטרדה מינית]] שנסתיימה בסגירת התיק מחוסר ראיות.