משתמש:Yosyosyos/טיוטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מארק קהאן: ניסוח, הרחבה, עריכה, הוספת מקור, ויקיזציה |
|||
שורה 41:
===שנות ה-20 של המאה ה-20===
ייסד יחד עם [[יוסף שופמן]] את קן תנועת [[השומר הצעיר]] בוורשה, אך פרש עמו מהתנועה בעקבות פנייתה לכיוון סוציאליסטי.{{הערה|גנזך המדינה, '''פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז"ל''', מרואיין: מארק קהאן, מראיינת: ד"ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 2.}} כסטודנט היה ממייסדי ארגון התלמידים [[החבר]] של ארגון הסטודנטים היהודיים [[ירדניה]]. באותן שנים שימש כאחראי על החינוך הציוני של הקורפורציה האקדמית [[אורורה]] באזור הבלטי.{{הערה|ד"ר מאיר (אלכס) קהאן, עורך: ד"ר יצחק אלפסי, '''שא אש להצית''', הוצאת העמותה להפצת תודעה לאומית בבית ז'בוטינסקי, תל־אביב, התשמ"ט 1998, עמ' 11}}
===שנות ה-30 של המאה ה-20===
שורה 49:
לאחר [[מבצע ברברוסה]] ושחרור אזרחי פולין מן המאסר הסובייטי במסגרת [[הסכם מייסקי־שיקורסקי]], השתחרר מהמחנה ויזם את הקמת הגדוד היהודי ב[[צבא אנדרס]] – צבא פולין החופשית. עם צבא זה הגיע בשנת 1941 ארצה, באופן דומה ל[[מנחם בגין]], שעבר מעט קודם לכן את אותו המסלול, אך בנפרד ממנו. עם הגעתו של קהאן ארצה, פרסם ארגון [[ההגנה]] בבוליטין הסודי שלו לפעיליו: "עו"ד מרק כהן, אדם מוכשר וערום, בעל אופי פרובוקטיבי. יש להזהר מפניו."{{הערה|ד"ר מאיר (אלכס) קהאן, עורך: ד"ר יצחק אלפסי, '''שא אש להצית''', הוצאת העמותה להפצת תודעה לאומית בבית ז'בוטינסקי, תל־אביב, התשמ"ט 1998, עמ' 11}} באמצעות קשריו לצמרת הצבא והמנהיגות הפולנית פעל קהאן לשם שחרורו הרשמי של בגין מהצבא, במטרה שיוכל לעמוד לתפקיד מפקד האצ"ל. זאת לאור סרובו של בגין לערוק או להתמנות לתפקיד זה, כל עוד הוא משרת בצבא פולין. משנת 1944 היה פעיל ב[[דלק (אצ"ל)]] (שירות הידעות של האצ"ל). באותה תקופה היה 'המוציא והמביא' של [[מנחם בגין]], כמפקד האצ"ל. את הקשר החשאי עם בית המסתור של בגין עשה תחת דמות כיסוי של דודה של [[עליזה בגין]] כביכול, ודאג לכל מחסורו של מפקד הארגון החל מהספקת מזון ולבוש לו ולמשפחתו ועד טיפול בענייניו הבירוקרטיים והשגת דירות המסתור השונות בהן הסתתר. בגין אף השתמש בביתו של קהאן ברחוב אבן גבירול 42 בתל־אביב כאחד מנקודות המסתור שלו וכמקום מפגש לישיבות מפקדת האצ"ל. מנחם בגין כתב עליו:
"מרק-אלכס סיכן את עצמו ואת חרותו יומם ולילה. ביתו - בית סעד ללוחמים. בביתו קיימתי במחתרת את הפגישות החשובות ביותר. בביתו הסתיר גם את גידי ([[עמיחי פאגלין]]) ז"ל, כאשר חיפשו אותו ואת כולנו בעזרת דיוויזיות שלמות. [...] מאיר קהאן יחד עם [[אריה בן אליעזר]] ז"ל, [...] שחררו אותי מהשרות בצבא וכך אפשרו לי לעשות את המלאכה במחתרת."{{הערה|ד"ר מאיר (אלכס) קהאן, עורך: ד"ר יצחק אלפסי, '''שא אש להצית''', הוצאת העמותה להפצת תודעה לאומית בבית ז'בוטינסקי, תל־אביב, התשמ"ט 1998, עמ' 13}}
כמו כן שימש קהאן כאיש כיסוי המבצע פעולות חוץ עבור מפקדת הארגון:
"כאשר היה צריך בן אדם מכובד, מהוגן, שיופיע כלפי חוץ, ולא פרחח – הופעתי אני."{{הערה|גנזך המדינה, '''פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז"ל''', מרואיין: מארק קהאן, מראיינת: ד"ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}
בשנת 1947 נשלח למטה האצ"ל באירופה כאחראי כספים. במסגרת תפקידו סייע בין השאר בהשגת הכספים לרכישת הנשק והציוד לאניית העולים והנשק ה[[אלטלנה]]. לאחר קום המדינה חזר ארצה והשתקע בתל־אביב והמשיך בפעילותו הציבורית במסגרת תנועת החרות.
| |||