חלה – הבדלי גרסאות

'''חַלָּה''' היא [[לחם]] קלוע שאוכלים [[יהדות אירופה|יהודיםיהודי אירופה]] באופן מסורתי ב[[שבת]] וחג (חוץ מ[[פסח]], בו לא אוכלים [[חמץ]]). הוצע כי מקורה במטבח של [[יהדות ספרד]]{{הערה|1=[https://www.upo.es/revistas/index.php/meldar/article/view/5275]}}. אף על פי שחלה נחשבת למאכל יהודי-אירופאי, היא גם לחם מסורתי בכמה [[מדינה|מדינות]] ב[[אירופה]], למשל ב[[הונגריה]], ב[[דרום אפריקה]] לדוגמה החלה נקראת קיתקה (kitke) גם היום, ואף זכתה לפופולריות בקרב חלק מ[[ערביי ישראל]] ותושביה המוסלמים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|לשבור את הצום כמו יהודים: חלות שישי הפכו למצרך מבוקש ברמדאן|1.2983312|22 ביוני 2016}}}}.

המילה חלה מופיעה בספר [[במדבר]] ({{תנ"ך|במדבר|טו|כ|ללא=ספר}}): {{ציטוטון|רֵאשִׁית, עֲרִסֹתֵכֶם{{הערה|ללוש כדי עיסה (פירוש רש"י)}}-- חַלָּה, תָּרִימוּ תְרוּמָה:, כִּתְרוּמַת גֹּרֶן, כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ}}. החלה במקורות אינה סוג של לחם, אלא היא כמות ממנת בצק העשוי ממיני דגנים, המורמת כתרומת מנחה לכהנים בבית המקדש, על-פי הלכות [[הפרשת חלה]]. הלכות אלו מפורטות, בשל חשיבותן, במסכת מיוחדת ב[[משנה]] ב[[סדר זרעים]], [[מסכת חלה]]. לאחר חורבן בית המקדש, הונהגה הפרשת חלה סמלית - כמות קטנה יותר, הקרויה גם היא חלה, ובאופן סמלי שורפים אותה קודם לאפייה. עניין זה תומך במקור הראשון ח.ל.ל. מלשון האֵינוּת (אין, לעומת הישות – יש). מזה חלל מלחמה, חלול, חלל היקום, חליל, חלון, מחילה וכו'.

בספר [[ויקרא]] ({{תנ"ך|ויקרא|ח|כו|ללא=ספר}}) מוזכרת החלה על שני סוגיה: חלת לחם וחלת [[מצה]]: {{ציטוטון|וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת-- וְרָקִיק אֶחָד;, וַיָּשֶׂם, עַל- הַחֲלָבִים, וְעַל, שׁוֹק הַיָּמִין}}.

אזכור נוסף של חלת הלחם מופיע בספר [[שמואל ב']] ({{תנ"ך|שמואל ב|ו|יט|ללא=ספר}}): {{ציטוטון|וַיְחַלֵּק לְכָל- הָעָם לְכָל- הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד- אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל- הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ}}.

==אפיית חלה - במסורת היהודיתהיהדות האירופאית==

בצק החלה קיים גם במסורת האפייה האירופית, בצרפת הוא חלק ממשפחת מאפיי הוינוואזרי . את החלה בצורתה הקלועה הביאו ארצה יהודים מארצות אשכנז, ולא הייתה מוכרת בצפון אפריקה. עדיין החלה נפוצה בארץ בקרב יהודי אשכנז, בערבי חג ובליל שבת.

ב[[שבת]] [[מצווה]] על יהודי לאכול שלוש ארוחות (אחת בליל שבת, שנייה ביום שבת עצמו ו[[סעודה שלישית|שלישית]] ביום שבת מהצהריים ועד לשקיעה). לפי ה[[הלכה]] היהודית, ארוחה נחשבת לכזאת רק אם יש בה [[מידות ומשקלות תורניים#כזית|כזית]] לחם. לכן,ומכיוון לפישהחלה המסורתהיא הלחם המכובד באירופה, יהודיםיהודי אירופה אוכלים חלה בתחילת כל ארוחה בשבת. נהוג לברך בשבת על "[[לחם משנה]]" - שתי חלותלחמים - זכר למן, שאיסופו בימי שישי במדבר היה כפול משאר הימים, על מנת שיספיק לשבת. ה[[ברכה]] על חלה היא, כמו על כל לחם, "המוציא לחם מן הארץ".