|
|מקום לימודים = [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטת העברית]]
|מנחה לדוקטורט = [[יהושע בן אריה]], שלום רייכמן
|תרומות עיקריות = מחקרים בהיסטוריה התיישבותית בארץ ישראל,קק"ל, חשיפת רכוש ניצולי שואה בישראל, קומונות [[הוטרים|הוטריות]] בצפון אמריקה, התיישבות אירופאית בקנדה
|מדינה = [[ישראל]]
}}
==ביוגרפיה==
יוסי כץ נולד וגדל ב[[ירושלים]]. אביו, אברהם יצחק דוד, חניך תנועת הנוער הציוני ב[[לבוב (מחוז)|לבובברודי]] עלה ארצה לבדו בשנת [[1933]] ונמנה עם מייסדי הקואופרטיב לנגרות "עציון" בירושלים. אמו, חנה בלה, ילידת ירושלים, דור שישי ל[[עליית תלמידי הגר"א|עליית תלמידי הגאון מווילנה]], ניהלה את ארכיון מנהל מקרקעי ישראל ועסקה בפעילות ציבורית והתנדבותית ענפה בגינן זכתה בעיטור [[יקיר ירושלים|יקירת העיר ירושלים]]. כץ התחנך על ברכי ה[[ציונות]] הדתית המתונה. עם סיום לימודיו בישיבת '[[נתיב מאיר]]' למד מספר חודשים בישיבת '[[מרכז הרב]]' בטרם התגייס לצבא ערב פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] כ[[חובש קרבי]] ב[[חצי האי סיני|סיני]]. בתום שירותו הצבאי כץ החל בלימודיו האקדמיים ועבד לפרנסתו כשומרכחובש ב[[בית חולים שערי צדק]] שם פגש את מי שלימים תהיה אשתו, רותרותי.
את תוארו הראשון בגיאוגרפיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים סיים בשנת 1977. במהלך לימודיו התמקד כץ בגאוגרפיה ההיסטורית של היישוב ואף פירסם את עבודתו האקדמית הראשונה על המושבה כינרת. במקביל, מונה ליועץ מדעי לקראת הקמתו של מוזיאון [[עמדת בית תורג'מן]]. כץ המשיך את לימודיו לתואר שני בגיאוגרפיה היסטורית במהלכם שימש כעוזר הוראה במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, במחלקה לגיאוגרפיהלגאוגרפיה ובחוגובמחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר־אילן. עבודת הגמר לתואר השני נעשתה
בהדרכתו של פרופ' [[יהושע בן אריה]] והיא עסקה ב"מפעל האחוזות בארץ ישראל בשנים 1917-1908". את התואר סיים בהצטיינות בשנת 1979. עבודת הדוקטור בנושא, "פעילותן ההתיישבותית של החברות והאגודות הפרטיות בארץ ישראל בשנים 1914-1900" נערכה בהדרכת בן אריה ופרופ' [[שלום רייכמן]] ואושרה בשנת 1984. במהלךבשנה לימודיוזו לתואר השלישינמנו הוא ומשפחתו היועם ממייסדימייסדי היישוב [[אפרת]] ב[[גוש עציון]]. בשנים 1983-1982 שימש כיועץ מדעי להקמת מוזיאון העיר ירושלים ולהקמת [[מוזיאון הרכבל]]. בשנת 1987 מונה לחבר מועצתבמועצה גושהמקומית עציוןאפרת ומחזיק תיק החינוך שלה. בשנה זו מונה גם למרצה בכיר.
בשנים 1989-1988 שהה כץ בשנת שבתון ב[[אוניברסיטת יורק (קנדה)]]. במהלכההוא הוזמן להרצות במחלקה לגיאוגרפיה ב[[אוניברסיטת מניטובה]], שם החל עיסוקו במחקר על התיישבותם של ה[[הוטרים]] בערבות [[קנדה]]. בשנת 1989 מששב לארץ עם משפחתו, החל שיתוף פעולה ארוך שנים עם קק"ל ביוזמה להקמת חוג עמיתי המחקר של קק"ל ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנת 1991, מונה לתפקיד ראש המחלקה לגיאוגרפיה כפרופסור חבר. בשנת 1994 נפצע בראשו באירוע טרור סמוך לאפרת. בשנת 1996 מונה ל[[פרופסור מן המניין]] באוניברסיטת בר אילן. בין השנים 2003-2000 שימש כראש האקדמי של [[מכללת צפת]], (בזמנו מכללה בחסותה של אוניברסיטת בר־אילן). בשנת 2002 הוקמה הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר־אילן וכץ הועמדנתמנה לעמוד בראשה,. תפקידבתפקיד שהואזה הוא נושא עד היום. מתקופההחל זומשנות ה- 2000 הוא משמש כהיסטוריון של [[קרן קיימת לישראל]] ושל [[מנהל מקרקעי ישראל]] (לימים [[רשות מקרקעי ישראל]]), אשר. לצד מחקריו האקדמיים, בנושא הואכץ עוסק בין היתר בהגשתבכתיבת חוות דעת מקצועיות והופעות בבתי משפט בתביעות שונות כנגד קק"ל.
בשנת 2008 כץ ומשפחתו עברו להתגוררלגור ב[[כפר תבור]]{{הערה|[http://www.kipa.co.il/tarbut/196/66431.html כבוד למגזר: פרופ´ יוסי כץ חתן פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה], אתר כיפה}}. בין השנים 2017-2013 הוא שימש כיושב ראש ההוצאה לאור של הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן{{הערה|שבועון מצב הרוח, הוקרה והצדעה לפרופ' יוסי כץ, עמוד 21, ה-31 במאי 2013}} והמשיך במחקריו החלוציים בתולדות היישוב ובחברויות בעשרות ועדות אקדמיות מקצועיות ציבוריות והתנדבותיות, בגינם זכה בשנת 2016 בפרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה, ידע ארץ ישראל והארכיאולוגיה{{הערה|1={{NFC|עידן יוסף|פרופ' יוסי כץ - חתן פרס ישראל|375401|9 בפברואר 2016}}}}.
יוסי כץ נשוי לרותי, נינתו של האדמו"ר [[ישראלנחום פרידמן (צ'ורטקוב)|ישראלמרדכי פרידמן]] מצ'ורטקוב]]. לשניים שישה ילדים ו- 2527 נכדים. הם מתגוררים כיום בבשכונת [[רחביה]] בירושלים.
==מחקריו==
תחומי התמחותו של כץ הם תהליכי ההתיישבות היהודית בעיר ובכפר ב[[ארץ ישראל]] בעת החדשה, היסטוריה בת זמננו של ארץ ישראל ומדינת ישראל מההיבטים היישוביים, הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים, הציונות ובניין ארץ ישראל, תולדות הקרן הקיימת לישראל ומפעליה בארץ ישראל ובתפוצה, רכישת קרקעות והיסטוריה של בעלויות על מקרקעין, היסטוריה של חוקי המקרקעין בארץ ישראל ובמדינת ישראל, החכירה לדורותיה, קיבוצים וקהילות שיתופיות במגזר הכפרי והעירוני בישראלבארץ ובעולם, תהליכים תרבותיים בעיצוב המרחב:, בתי קברות צבאיים, וכללייםיהדות ובתיוגאוגרפיה תפילה, רכוש קורבנות השואה בישראל ובעולם, הקמתם של הכלים המוסדיים לשמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת ההיסטורית בישראל, קבוצות אתניות במרכז ובמערב [[קנדה]], קהילות יהודיות בקנדה וכן הקהילה ה[[הוטרים|הוטרית]] בצפון אמריקה. כץ פרסם עשרים ושמונהותשעה ספרים ולמעלה מ־ 160 מאמרים.
===רכוש נספי שואה המצוי בישראל===
*'''לב ואבן: סיפורה של המצבה בבתי הקברות הצבאים בישראל''', 1948-2006, [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]],2007.
*'''על חשבון הקרבנות: עיונים חדשים בהסכם השילומים, הפיצויים האישיים והשבת הרכוש בישראל של קורבנות השואה''', משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2009.
*'''החכירה לדורותיה: תולדות חוזה החכירה של הקרן קיימת לישראל ומורשתו''', 1901 – 1961, הוצאת הספרייה הציונית והקתדרה ללימודי תולדות הקק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן (בדפוס).
*'''אל האדמה: הכמיהה הציונית לרכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל'''.
*'''פרקי חיים: סביבה, משפחה, חברים, אקדמיה''', ירושלים, 2021.
|
