ידיעות אחרונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא כה חשוב, הגהה
מ הוספת קישור לפוליטיקאי
שורה 113:
ניר בכר, שכיהן כעורך מוסף בעיתון, טען בתצהיר שהגיש לבית המשפט כי העורך [[רפי גינת]] והמו"ל מוזס עיכבו תחקירים כנגד ראש הממשלה [[אריאל שרון]] ובנו [[עומרי שרון|עומרי]] בקיץ [[2003]], תחקירים שהובילו לבסוף להרשעתו של עומרי שרון בדין. מקרה דומה אירע לטענת בכר בפרסום כנגד איש העסקים [[מרטין שלאף]] ב[[פרשת סיריל קרן]]. כמו כן, טען בכר כי גינת ומוזס יזמו תחקירים כנגד אישים שונים עימם היה למוזס עימות, כדוגמת [[דוידה לחמן-מסר]], ה[[משנה ליועץ המשפטי לממשלה]], שפעלה כנגד [[בעלות צולבת]] (בעלות של גוף ביותר מכלי תקשורת אחד) בתקשורת הישראלית.{{הערה|1=[http://e.walla.co.il/?w=/21/867291 ניר בכר: "ידיעות אחרונות" עיכב ופסל תחקירים על קשרי הון ושלטון], אתר [[וואלה!]]}}
 
העיתונאי [[מוטי גילת]] [[התפטרות|התפטר]] מהעיתון בשנת [[2007]]. לאחר שנכשל הליך [[גישור]], הגיש [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] נגד העיתון בדרישה לקבלת [[פיצויי פיטורים]], מכיוון שלטענתו נאלץ להתפטר עקב [[פגיעה בתנאי העסקה|פגיעה בתנאי העסקתו]], ולאחר שראשי העיתון הצרו את צעדיו משיקולים אישיים. במסגרת התביעה האשים גילת את מוזס בכך שסירב לפרסם כתבות שחשפו עוולות שלטוניות או שחיתויות - או שביקש לקצרן ולהשמיט מהן חלק מהתכנים. לדברי גילת מדובר בחומרים שנגעו לפוליטיקאיםל[[פוליטיקאי]]ם עימם היה למוזס קשרים, כדוגמת [[אהוד אולמרט]] ו[[חיים רמון]]. על פי גילת, מוזס התערב כדי למנוע את פרסום התחקיר על [[פרשת האי היווני]], פרשה בה היו מעורבים אריאל שרון, אהוד אולמרט ו[[דוד אפל]]. התחקיר פורסם לבסוף, אך בלחץ המו"ל והעורך משה ורדי, התחקיר פורסם בהדגשה מופחתת. כעבור כמה חודשים, בעקבות פרסום תחקירים אודות [[יושב ראש הכנסת]] דאז, [[אברהם בורג]], החליט מוזס על הפסקת פרסום הטור של גילת במוסף לשבת. לטענת גילת, הדבר נעשה על רקע הצעת חוק שנידונה אז בכנסת כנגד [[מונופול]] בעיתונות, הצעת חוק שהייתה צפויה לפגוע בעיתון. לטענת גילת, ב-[[2003]] התערב מוזס בתחקיר כנגד דוד אפל שחשף את הנעשה מאחורי הקלעים של [[מרכז הליכוד]], וקשרים בין אנשי פשע ואנשי שלטון. בהנחיית מוזס, התחקיר צומצם באופן מהותי, והושמטו ממנו חלקים שנגעו לקשר בין אפל לבין אריאל שרון, אהוד אולמרט, ו[[רובי ריבלין]]. מוזס גם התערב להמעיט במקום שניתן לפרסום החוזה בין [[גלעד שרון]] ובין דוד אפל, שנגע לייעוץ שהיה אמור לתת גלעד שרון לאפל במהלך פרשת האי היווני. לטענת גילת, במהלך [[2004]] הודיע מוזס לגילת כי אינו מעוניין שיעסוק בנושאים הקשורים לאנשי שלטון. לטענת גילת, ב-2007 העיתון פרסם ידיעה שהייתה ידועה כשקרית בדבר כוונת המשטרה לחקור את [[מבקר המדינה]] בחשד ל[[הדלפת מידע]], וזאת ככותרת ראשית, כחיסול חשבונות עם מבקר המדינה שהיה מעורב בחשיפת פרשיות בהן היה מעורב ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט.{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100125_8522369&from=haaretz מוטי גילת נגד נוני מוזס: "כשבעל המאה רוצה להפוך לבעל הדעה, עיתונאי כמוני מרים ידיים"], [[דה מרקר]], 25 בינואר 2010}}{{הערה|1=[http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=394281&blogcode=11528529 מסמך: התצהיר של מרדכי גילת נגד "ידיעות"], הבלוג של [[רביב דרוקר]]}}
 
בינואר 2017 נחקר בעלי העיתון נוני מוזס ב[[משטרת ישראל]] תחת אזהרה בחשד לניסיון לשחד את [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], במסגרת [[תיק 2000]]. על פי פרסומים, המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, אם ידאג האחרון לפגוע בהצלחתו של [[ישראל היום]], הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות".{{הערה|[[גיא פלג]], [http://www.mako.co.il/news-law/crime-q1_2017/Article-6e8a0a79c5d7951004.htm חשיפה: נוני מוזס במרכז פרשת רה"מ], "[[חדשות 2]]", 8 בינואר 2017}} המשטרה גבתה בעניין גם את עדותו של עורך העיתון, [[רון ירון]]. בסיום החקירה הוחלט להגיש כתב אישום נגד נוני מוזס בפרשה זו על כך שניסה לשחד לכאורה את ראש הממשלה, כחלק מ[[משפט נתניהו]].