הבדלים בין גרסאות בדף "קרלו אלברטו ויטרבו"

המשך עריכה
(המשך עריכה)
(המשך עריכה)
לאחר [[כיבוש אתיופיה]] ב[[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|מלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]] נשלח ב-[[1936]] לאתיופיה למסע מטעם [[איגוד הקהילות היהודיות של איטליה]] ובהסכמת הממשלה האיטלקית, ליצירת קשר עם הקהילות היהודיות במדינה{{הערה|{{דבר||תזכיר על מצב הפלשים|19371021|38}}}}{{הערה|{{העולם||בתפוצות/הקהילות בחבש|19360916|11}}}}. הוא סייר במדינה מלווה ב[[תאמרת עמנואל]], משכיל יהודי אתיופי, ותיעד בדוחות {{הערה|Annuario di Studi Ebraici, 2 (1937), 125ff}} ובאלפי צילומים את אורח החיים המסורתי של בני ה[[פלאשמורה]] בפרט, ואת אתיופיה תחת הכיבוש האיטלקי בכלל. ויטרבו המשיך במשך שנים רבות לפרסם מחקרים אודות קהילת יהודי אתיופיה, ושמר על קשרים עם חבריה. בזכות הקשר הממושך פנה ב-[[1967]] [[יונה בוגלה]], מחנך ואיש ציבור מיהודי אתיופיה, לבקש את עזרתו של ויטרבו בתמיכה בחינוך היהודי באתיופיה{{הערה|{{מעריב||הפלשים קוראים לעזרה, חוששים מהשפעה מסיונרית|19670226|24}}}}. באותה שנה תקבלו בעזרת ויטרבו שנים מבני הקהילה לישיבה הרבנית ב[[טורינו]]{{הערה|{{מעריב|אליהו ארביב|חובה עלינו להציל את הפלשים|19740825|146}}}}.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] נאסר ב-[[1940]] למשך כשנה במחנה המאסר ב-Sforzacosta בעיירה [[מצ'רטה]]. ב-[[1943]] לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה]], בתקופה של שנה וחצי בה הייתה איטליה לשדה קרב בין הגרמנים ובין בעלות הברית, ולשדה קרב במלחמת אזרחים בין איטלקים משתפי פעולה עם הגרמנים ובין תנועה פרטיזנית עממית, חי ב[[רומא]] בשם בדוי. עם שחרורה של רומא בדצמבר [[1944]] חזר לפרסם את השבועון "Israel" בעריכתו, וערך אותו עשרות שנים{{הערה|{{הצופה|יהודה דומיניץ|יהודים ויהדות באיטליה|19490211|24}}}}. המשיך בפעילות ציונית מקומית ובינלאומית{{הערה|{{חרות||לא למדו מאומה...|19520528|50}}}}{{הערה|{{לחייל||חגיגת ב' בנובמבר ברומא|19441103|12}}}}{{הערה|{{על המשמר||קיבוצי הכשרה וסניפים ציוניים באיטליה|19450110|24}}}}{{הערה|{{דבר||בכינוס הציוני העולמי בלונדון|19450808|1}}}}{{הערה|{{דבר||פגישת נציגי הפדרציות הציוניות באירופה|19480801|27}}}}{{הערה|{{מעריב||12 חלוצים יבואו מאיטליה|19530719|23}}}}{{הערה|{{חרות||בועידת החינוך היהודי בפאריס|19501126|45}}}}, נבחר לחבר מועצת איגוד הקהילות היהודיות{{הערה|{{דבר||יהדות איטליה - למדינה יהודית|19460331|10}}}}{{הערה|{{על המשמר||ועידת יהודי איטליה|19541229|81}}}} ולנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה{{הערה|{{לחייל||לנשיא ההסתדרות הציונית באיטליה|19450119|21}}}}{{הערה|{{חרות||נציגי היהדות מ‭12-‬ ארצות ישתתפו בעצרת הרצל בבאזל|19600513|33}}}}{{הערה|{{הצופה||⁨אירועי יום העצמאות באיטליה |19630507|15}}}} והיה חבר בנשיאות [[קרן היסוד]]{{הערה|{{חרות||קריאה ליהדות העולם להגביר תרומתה למגבית החרום של קרן היסוד|19560420|91}}}}. פרסם מספר ספרי ב-[[בלשנות1956]] [[עברית]]אף ולימדהגיע עבריתלקונגרס באוניברסיטההציוני ברומאהעולמי בירושלים והתקבל על ידי הנשיא [[יצחק בן-צבי]]{{הערה|{{דבר||קורסאנשים לעברית נפתח השבועומוסדות|1951021419560506|54100}}}}.
 
פרסם מספר ספרי [[בלשנות]] [[עברית]] ולימד עברית באוניברסיטה ברומא{{הערה|{{דבר||קורס לעברית נפתח השבוע|19510214|54}}}}.
 
נפטר בגיל 85 ברומא, הובא לקבורה בעיר הולדתו בפירנצה. בצוואתו תרם את ספריית ה[[יודאיקה]] העשירה שלו למרכז הקהילה היהודית ברומא{{הערה|{{מעריב||ברומא נפטר אחד מראשי הקהילה היהודית|19740813|24}}}}.