מטרונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 40:
 
== השם ==
שמה של המטרונית התקבלנבחר מבין כ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]500 הצעות. הוא מרמז על שימושו של כלי התחבורה כאמצעי תחבורה [[מטרופולין|מֶטרופוליטנימטרופוליטני]] ובנוסף, באמצעות הדמיון ל[[מילה (בלשנות)|מילה]] "מַטְרוֹנִית" (שפירושה "גבירה").{{הערה|{{ערוץ7||מי יודע מה זה 'מטרונית'? בחיפה יודעים|154248|5 בספטמבר 2006}}}}{{הערה|שם=מטרונית|{{הארץ|פאדי עיאדאת|בין אוטובוס לרכבת קלה התפשרו על "מטרונית"|1.1465616|17 בדצמבר 2007}}}} השם גם קל לביטוי, [[קליט]] וייחודי. שיקול נוסף בבחירת השם "מטרונית" היה שהוא מזכיר לציבור שזהו כלי תחבורה דמוי "[[רכבת תחתית|מטרו]]" וכן, עובדת היותו בעל צליל דומה לזה של השמות "ה[[כרמלית]]" (הרכבת התחתית של [[חיפה]]) ו"השְכונתית" (ה[[מיניבוס]] השכונתי של חיפה).
 
למרות הבחירה בשם "מֶטרונית", ישנם רכבי מטרונית שעליהם מתנוסס שלט ובו [[איות|מאוית]] השם תוך שימוש באות [[a]] (כ-"M'''a'''tronit"), בין אם כתוצאה מטעות או בכוונה תחילה.
 
==היסטוריה ובניית המיזם==
[[תחבורה ציבורית]] מהקריות לחיפה ובחיפה עצמה, פועלת החל מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30 של המאה ה־20]]. עד ראשית [[העשור הראשון של המאה ה-21|העשור הראשון של המאה ה]][[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]21, פעלה התחבורה הציבורית בקריות במתכונת של מספר [[קו (תחבורה)|קווים]] האוספים נוסעים לאורך צירים בקריות, כאשר הנסיעה לחיפה מתבצעת ברובה המוחלט דרך [[כביש 4]] (דרך חיפה-[[עכו]], לאורכו נסלל בשלב מאוחר יותר [[נתיב תחבורה ציבורית|נת"צץ]]) ודרך [[צומת הצ'ק פוסט]] (למעט קו 58, שנסע בכביש שזכה להיות מכונה על שמו, "כביש 58"), אל [[הדר הכרמל|שכונת הדר]], וממנה אל ה[[מרכזית בת גלים|תחנה המרכזית שפעלה אז בבת גלים]] (חלופות שונות פעלו דרך העיר התחתית). החלפת אוטובוסים לנסיעה לחלקים שונים של חיפה התבצעה בעיקרה בשכונת הדר, שהייתה מרכז העסקים של חיפה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50ה־50]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60ה־60]]. יחד עם קווי האוטובוס פעלו גם [[מונית שירות|מוניות שירות]] בהיקף רחב. בתוך הקריות פעל קו פנימי (קו 53) שקישר בין קריית ים, קריית שמואל, קריית מוצקין, קריית ביאליק וקריית חיים. קו זה פעל עד 2007, עת הוחלף בשלושה קווים אחרים (11, 12, 13) בשל סגירת מעבר הכביש העילי בין קריית שמואל וקריית מוצקין. בעקבות החלטה של עיריית חיפה, החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] פעלו באזור חיפה אוטובוסים רגילים בלבד, ולא פעלו בה [[אוטובוס ארוך|רכבים מפרקיים]], שקיבולת הנוסעים בהם גדולה יותר.
 
בעקבות [[עומס תנועה|עומס התנועה]] הרב שנוצר ברחובות הדר, וירידת מרכזיותה של השכונה, הוחלט על קיצור מסלולי הקווים שנכנסו לחיפה מצפון וממזרח, שהתחנה הסופית שלהם נקבעה ב[[מרכזית המפרץ]] שבסמוך לצומת הצ'ק פוסט. במסגרת שינוי זה שהונהג בראשית [[2002]], נקבעה התחנה הסופית של כל קווי הקריות (קווי 5X ו־6X) במרכזית המפרץ. מתחנה זו יצאו קווים עירוניים למרבית חלקי חיפה, והונהג [[כרטיס מעבר]] בן 60 דקות, במסגרתו ניתן לבצע נסיעת המשך ללא תוספת עלות (מאוחר יותר הוארך פרק הזמן ל־75 ול־90 דקות). דבר זה הוביל לכך שכל נסיעה מהקריות לחיפה חייבה החלפה במרכזית המפרץ.
 
החל משנת [[2000]]{{הערה|{{גלובס||מצנע: בדיקת הרכבת הקלה בחיפה - תסתיים בתוך שנה|252526|9 ביולי 2000}}}}{{הערה|{{הארץ|מאת ענת ג'ורג'י|ועדת היגוי של משרד הפנים אמורה לדון בתוכנית אב להקמת רכבת קלה בחיפה|1.745360|1 בנובמבר 2001}}}} הוחל בתכנון [[מערכת להסעת המונים]] ב[[מטרופולין חיפה]].{{הערה|{{הארץ||שר התחבורה: לצרף הרכבת הקלה בחיפה לרשימת הפרויקטים הלאומיים|1.784701|5 באפריל 2002}}}} הרעיון המקורי היה [[רכבת קלה]],{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|סנה: חברת יפה נוף תקים את הרכבת הקלה בחיפה|575724|7 באפריל 2002}}}} ואף הופיעו במספר רחובות בעיר התחתית תמרורי אזהרה ובהם צללית של אוטובוס עם מעוין על גגו (כלומר [[חשמלית]]) — אך הם נעלמו כעבור אי-אלואי־אלו שבועות.{{הערה|{{הארץ|שרון קדמי|יפה נוף מתקינה תחנות הסעה ניסיוניות לרכבת הקלה בחיפה|1.1034651|10 באוגוסט 2005}}}} נפוצה אז שמועה, שיועציו של [[יונה יהב]], ראש עיריית חיפה, פסלו את הרעיון באיבו בטענה (חסרת-בסיס כשלעצמה), כי "הרכבת הקלה לא תוכל לטפס בעליות של חיפה".{{מקור}} במסגרת התכנון הועלו אפשרויות שונות לכלי התחבורה שיופעל במערך - רכבת קלה, [[אוטובוס]]ים רגילים ו־[[BRT]]. ובשנת 2005 הובא אוטובוס תלת מפרקי לנסיעת מבחן בחיפה.{{הערה|{{הארץ|דוד רטנר|איך להוציא אוטובוס הולנדי ממגרש חניה ישראלי?|1.1045898|21 בספטמבר 2005}}}} בהמלצתה של חברת [[יפה נוף (חברה)|יפה נוף]], חברת התשתיות של [[עיריית חיפה]] נבחרה חלופת ה־BRT.{{הערה|שם=מטרונית|}}
 
המיזם כלל סלילת מסלולי תחבורה ציבורית חדשים באזור חיפה (כאשר בדרך חיפה-עכו שבה כבר פעל נתיב תחבורה ציבורית, הועבר הנתיב מצידו הימני של הכביש לצידו השמאלי), הקמה ושדרוג של מסופי תחבורה ציבורית, ומרכז תחזוקה ותפעול. המימון לפרויקט התחלק ברובו בין [[משרד התחבורה]] (85%) ועיריית חיפה (15% בעבודות שנערכו בתחומה). ההסכם המקורי (שנחתם רק ב־[[2011]], 4 שנים לאחר תחילת העבודות על הפרויקט) כלל נושאים שהיו באחריות עיריות ב[[קריות]], בלא ששותפו בפועל בעריכת ההסכם וחתימתו. מאוחר יותר נחתמו הסכמים נפרדים עם עיריות אלו, כאשר חלקם השתתפו במימון הפרויקט בשיעור מופחת, וחלקם לא השתתף בו כלל.
שורה 55 ⟵ 53:
את העבודה להקמת התשתיות ביצעה חברת "יפה נוף", [[חברה עירונית]] בבעלות עיריית חיפה. בפועל, העבודות על מיזם המטרונית, שכללו עבודות תשתית, סלילה מחדש של כבישים והסדרת צמתים, החלו ב־[[2007]]. תאריך היעד נדחה מספר פעמים, עד שנקבע על אוגוסט 2013. במהלך העבודות על פרויקט המטרונית בוצעו מספר פרויקטים נוספים באזור, שלא היו שייכים לפרויקט עצמו, אך בוצעו על ידי חברת יפה נוף מתקציב הפרויקט. כך לדוגמה בוצעה סלילת מנהרת תשתיות ברחוב יל"ג שבשכונת הדר, עבודות ב[[קמפוס הנמל]] שבעיר התחתית, ועבודות שונות ב[[הקריות|קריות]]. חברת "יפה נוף" ספגה ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, על כשלים מהותיים במהלך עבודות המטרונית.
 
במהלך העבודות נסלל מת"צץ חדש מ[[מרכזית הקריות]] דרך שדרות ירושלים/ורבורג ב[[קריית ים]]/[[קריית חיים]]/[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] עד לצומת הרחובות האצטדיון/שנקר, וממרכזית הקריות לאורך דרך חיפה-עכו עד למרכזית המפרץ (על בסיס הנת"צץ שכבר היה קיים לאורך מרבית התוואי בצידו הימני של הכביש). נתיב תחבורה ציבורית וכביש חדש נסלל ממרכזית המפרץ ועד ל[[גשר פז]]. מגשר פז מתפצל הנת"צץ לשני חלקים, כאשר מסלול אחד ממשיך מגשר פז עד לרחוב הנביאים בהדר, מסלול שני ממשיך עד למרכזית בת גלים בעיר התחתית, דרך רחובות צייזל/חטיבת גולני/פלי"ם, [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]] ורחוב המגינים, עד ל[[מרכזית בת גלים]]. ב[[קריית אתא]] נסלל מת"צץ מצומת הרחובות העצמאות/חנקין, ועד קצה רחוב יוספטל.
 
במסגרת עבודות בניית המטרונית נהרס ונבנה מחדש הגשר ב[[מחלף מוטה גור]] (צומת קריית אתא), על מנת לאפשר את מעבר מסלול המטרונית בצידו השמאלי של הכביש גם מתחת לגשר. עבודות אלו הובילו לעומסי תנועה כבדים באזור לתקופה ארוכה. עבודות הבנייה נעשו במקביל לעבודות על כביש [[עוקף קריות]], שיועד עבור כלי רכב פרטיים.
 
במסגרת סלילת מסלול המטרונית בחיפה וב[[הקריות|קריות]] בוטלו מספרכמה [[מעגל תנועה|מעגלי תנועה]] שהוחלפו בצמתים מרומזרים, נוספו רמזורים רבים להולכי רגל (במקום [[מעבר חציה|מעברי חצייה]] לא מרומזרים שהיו קודם לכן), ובוטלה אפשרות פנייה לכלי רכב בכיוונים שונים במספר צמתים.
 
על הפעלת המטרונית התמודדו ארבע קבוצות.{{הערה|1= [[הודעה לעיתונות]]: [http://www.mot.gov.il/wps/wcm/resources/file/eb92624d1f6fb3a/resource.pdf ארבע קבוצות מתמודדות על הפעלת קווי "המטרונית" בחיפה], באתר [[משרד התחבורה]], 4 במרץ 2009{{קישור שבור|17.3.2020}}}} בתחילת אוגוסט 2010 הוכרז כי [[דן חברה לתחבורה ציבורית|חברת התחבורה "דן"]] היא הזוכה במכרז להפעלתו של המיזם בהתאם להצעה שהגישה בשותפות עם החברות "[[הארגז]]" ו"[[מאן (חברה)|מאן]]".{{הערה|{{nrg|יונתן הללי|מהפך בחיפה: חברת דן תפעיל את קווי הרכבת הקלה|141/339|5 באוגוסט 2010|54|2}}}} בחוזה שנחתם בנובמבר 2010 בין משרד התחבורה לחברת דן, הוענק הזיכיון להפעלת המטרונית לדן למשך 12 שנה, והיא חויבה להפעיל במסגרת המיזם 90 אוטובוסים. בשל העיכובים הרבים בסלילת הפרויקט, רכבי המטרונית הוכנו זמן רב קודם להשלמת הפרויקט, ועמדו ללא שימוש בחניון.{{הערה|לפי תנאי המכרז, החברה שתזכה בו תהיה מחויבת להתחיל להפעיל את המטרונית תוך שנתיים ו-45 ימים מיום ההודעה על הזכייה במכרז.}}
שורה 65 ⟵ 63:
באביב [[2013]] החלו לפעול ששה קווים פנימיים חדשים בקריות, המקשרים בין חלקים שונים בקריות ושכונות בקריית אתא, ועוברים כולם בצומת קריית אתא ובמרכז קריית אתא. במקביל צומצמה מעט פעילות הקווים הפרבריים לחיפה, ושונו קווים אחרים. קווים אלו תוכננו בעיקרם לצורך קישור בין שכונות מרוחקות מקווי המטרונית, אל קווי המטרונית, ולצורך קישור פנימי בין גוש הקריות המערבי, לבין קריית אתא (תוואי שקודם לכן דרש החלפה של 2 קווי נסיעה).
 
המיזם החל לפעול לתקופת הרצה ב־[[2 באוגוסט]] [[2013]] ללא נוסעים.{{הערה|שם=אחיה|}} ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]][[16 באוגוסט]] המטרונית החלה לפעול עם נוסעים, במסגרת השלב השני של ההרצה, אך ללא גביית תשלום. במסגרת הפעלה זו בוטלו כמעט כל קווי האוטובוס הקודמים שקישרו בין חיפה לקריות, תוגברה פעילות הקווים הפנימיים החדשים, ונוספו 2 קווים נוספים. הפעלת המטרונית החלה כאשר לא היה די ציוד נייד (אוטובוסים ונהגים) בהתאם ללוח הזמנים שתוכנן, דבר שיצר עומסים קשים ותלונות של הנוסעים. עומס הנוסעים גבר גם בעקבות ההפעלה ללא תשלום, והפרסום הרב סביב פתיחת הפרויקט. המעבר לפעולה סדירה, אגב גביית תשלום, התבצע לאחר עיכובים נוספים רק ב-ב־[[23 בדצמבר]] 2013.{{הערה|שם=באמת|}}
 
במרץ 2018 החלו העבודות לפתיחת קו מטרונית מצומת יגור, דרך רחוב בר יהודה ב[[נשר (עיר)|נשר]] לשכונת הדר בחיפה.{{הערה|אודיה שווץ, [http://www.1075.fm/החלו-העבודות-להקמת-קו-מטרונית-נשר/ החלו העבודות להקמת קו מטרונית נשר] באתר [[רדיו חיפה]], 18 במרץ 2018}} בחודש יולי 2018 החלו העבודות בעיר נשר בציר רחוב בר יהודה שכללו הצרת הנתיבים, הורדת מהירות התנועה ל-50ל־50 קמ"ש וכריתת כל עצי הדקל שהיו נטועים לכל אורך שטח ההפרדה בין המסלולים עליו יבנה נתיב הנסיעה של המטרונית.
 
ביונוארבינואר 2021 פורסם כי חברת [[סופרבוס]] תפעיל את המטרונית במקום חברת דן בצפון, החל מסוף השנה{{הערה|{{mynet3|קריות|אדי גל|חברת סופרבוס זכתה במכרז ומביאה חידוש: 50 מטרוניות חשמליות|BJ19XUXCD|6 בינואר 2021}}}}.
 
==מאפיינים==
שורה 75 ⟵ 73:
בניגוד לרובה המוחלט של ה[[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה הציבורית בישראל]], התשלום במטרונית מתבצע במכונות מיוחדות ברציפי התחנות, ולא על ידי הנהג, העוסק בנהיגה בלבד. דבר זה מאפשר עלייה מהירה של הנוסעים בתחנות (ללא צורך בעיכוב לתשלום/תיקוף אצל הנהג), אך מנגד דורש תחזוקה מתמדת של המכונות, ומקשה על נוסעים בעלי מאפייני נסיעה ייחודיים (לדוגמה, חיילי [[מילואים]], עיוורים). הבקרה על תשלום הנוסעים מבוצעת על ידי פקחי ביקורת, הפועלים מטעם החברה המפעילה.
 
מסלול המטרונית הייחודי לה מאפשר נסיעה מהירה יחסית בשעות שיא, בהן התנועה הרגילה נוסעת באיטיות בשל [[עומס תנועה|עומסי תנועה]]. בנוסף, המסלול הבלעדי מונע עיכובים הנגרמים בעת השתלבות אוטובוס בכביש לאחר עצירה במפרץ תחנת אוטובוס. העלייה והירידה מתבצעת מכל דלתות המטרונית, דבר המאפשר עלייה וירידה מהירה, בדרך כלל, אך לעיתים גורם עיכוב בעת דוחק רב המקשה עלאת סגירת הדלתות (בהשוואה לאוטובוס רגיל שהעלייה אליו נעשית רק מהדלת הקדמית, הסמוכה לנהג, בלבד). מנגד, המטרונית עוצרת בכל תחנה במסלולה, אף אם אין נוסעים המעוניינים לעלות ולרדת. זאת בניגוד לתכנון המקורי של הרכבים, עת הוכנסו אליהם פעמוני עצירה (אלה הוסרו לאחר מכן). מאפיין זה הופך את הנסיעה במטרונית לאיטית יחסית בשעות שפל (בהם אוטובוס רגיל יכול לנסוע במהירות בנתיב הרגיל, ללא עצירה בתחנות ללא נוסעים).
 
מסלול המטרונית שעובר במרכז כביש דו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>מסלולי, הוביל לכך שתחנות המטרונית נמצאות בסמוך לצמתים. מאפיין זה הוביל לעיתים ליצירת קטעי דרך ארוכים ללא תחנה, ולביטול תחנות אוטובוס קיימות שהיו בסמוךסמוך לנתיב הימני של הכביש.
 
השימוש באוטובוסים להפעלת המטרונית וסמיכות מסלול המטרונית לכביש הרגיל מאפשר גמישות תפעולית ועקיפה בקלות של קטעי מסלול שנחסמו מסיבות שונות, בניגוד ל[[הרכבת הקלה בירושלים|רכבת הקלה בירושלים]] שאינה יכולה לעקוף חסימות במסלולה.
שורה 86 ⟵ 84:
 
==מסלול המטרונית==
לאורך חלקו הגדול של נתיב קווי המטרונית נסלל [[מסלול תחבורה ציבורית]] ייחודי למטרונית בצידו השמאלי של הכביש. על מנת להפריד בין המסלול לשאר נתיבי הכביש, המסלול מוגבה ב־7 ס"מ מנתיבי הכביש האחרים, וצבוע במרכזו באדום. מאפיין זה יוצר סכנה של [[התהפכות]] לרכב דו גלגלידו־גלגלי, בעת פגיעה לא מכוונת באבן השפה המוגבהת. בשל אילוצים שונים, מסלול המטרונית בחיפה עובר בקטעים שונים בצמוד לקטע שבו ישנה תנועה בכיוון המנוגד (סמוך ל[[כיכר חמרה|כיכר פריז]]). במקומות אחרים, עובר מסלול המטרונית מצד אחד של הכביש לצד השני (לפני מטה משטרת ישראל בעיר התחתית, ובמושבה הגרמנית).
 
בחלק שבין צומת דולפין (בעבר מרכזית בת גלים) ומרכזית חוף הכרמל, לא נסלל מסלול מיוחד למטרונית, והיא עושה שימוש בנת"צץ - הנתיב הימני של הכביש. בחלקים שונים של מסלול קו 3 (ברחוב אריה שנקר) לא נסלל כלל נתיב או מסלול מיוחד, והמטרונית עושה שימוש בכביש רגיל, יחד עם תנועה פרטית וציבורית אחרת.
 
בין צומת ההסתדרות/שנקר ל[[גשר פז]], מסלול המטרונית משותף ל־3 הקווים. מרבית המסלול שיועד למטרונית משמש את המטרונית באופן בלעדי, אך בחלקים שונים (צפון קריית ים, הדר, והנת"צץ בין בת גלים לחוף הכרמל) נעשה שימוש בנתיב המטרונית גם על ידי תחבורה ציבורית אחרת.
 
עם זאת, כל מסלול המטרונית לאורך דרך חיפה-עכו ([[כביש 4]]) שמור בלעדית למטרונית, דבר הגורם לכך שהקווים הפנימיים של הקריות העוברים בחלק ממסלולם במקביל למטרונית, והקווים הבין[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>עירוניים לצפון היוצאים ממרכזית המפרץ, עושים שימוש בנתיבי הכביש הרגיל, ביחד עם התנועה הפרטית.
 
== קווי המטרונית ==
שורה 138 ⟵ 136:
| 50 דקות
|}
בעוד מסלולו של קו 1 נפרשנפרס לאורך מת"צ ץ/ נת"צץ לאורך כל המסלול (למעט קטע זעיר סמוך ל[[מרכזית הקריות]] ו[[מרכזית חוף הכרמל]]) וקו 3 (לכל אורך רחוב אריה שנקר), הוא על כביש רגיל, ביחד עם תחבורה פרטית וציבורית אחרת. בין [[מרכזית בת גלים]] ומרכזית חוף הכרמל מסלולה של המטרונית הוא נת"צץ - הנתיב הימני מבין 3 נתיבי הכביש, בעוד שאר המסלול הוא על מת"צץ, בנתיב השמאלי והמוגבה של הכביש.
 
מסלול המטרונית עובר לאורך צירים ראשיים באזור הקריות, אך מחייב הליכה ארוכה או שימוש בקו מזין לנוסעים שמקום מגוריהם או יעדם רחוק ממסלול המטרונית, כדוגמת תושבי החלקים המערביים של קריית ים וקריית חיים מערבית, תושבי מרכז קריית מוצקין, וקריית חיים מזרחית, ותושבי מזרח קריית ביאליק. בקריית אתא עובר מסלול המטרונית בחלק הצפון מערבי של העיר, אך המסלול מרוחק מתושבי מזרח, מרכז ודרום קריית אתא. נוסעים הגרים באזורים אלו נצרכים לביצוע החלפה בין שני אמצעי תחבורה לצורך הגעה ליעד בחיפה.
שורה 147 ⟵ 145:
 
==מערכת הכרטוס==
התשלום במטרונית מתבצע באמצעות מכשירי כרטוס הממוקמים בתחנות הנסיעה, ללא מעורבות של הנהג, העוסק בנהיגה בלבד. לפני העלייה למטרונית מתבקשים הנוסעים לתקף את כרטיס הנסיעה, כך שהתיקוף מהווה אסמכתה לתשלום. בכל תחנה מוצבים ארבעה מכשירי כרטוס, כאשר שניים מהם מיועדים לתיקוף נסיעת מעבר (שהחלה באמצעי תחבורה אחר), או לתיקוף נסיעה חדשה, ובתנאי שבכרטיס הרב-קו טעון אמצעי תשלום מתאים אחד בלבד (לדוגמה, המכשיר לא יתקף נסיעה חדשה כאשר קיימים בכרטיס הרב-קו כרטיסיות של שני קודי נסיעה שיכולים להתאים לנסיעה מטרונית). שני מכשירים אחרים מאפשרים תיקוף נסיעה מבין מספר חוזים טעונים, וכן רכישת הסדרי נסיעה וכרטיס חד נייר חד[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>פעמי, כאשר שתי מכונות מאפשרות תשלום ב[[כרטיס אשראי]] ואחת, ב[[מזומן]].
 
למטרונית כרטוס משותף עם [[אגד]] ו[[נתיב אקספרס]] במטרפולין חיפה, כך שבטווח של 90 דקות מרגע התשלום ניתן לבצע החלפה ללא הגבלה בין קווי האוטובוס למטרונית.
 
במסגרת המערך, קיימים במטרונית מספר "קודי נסיעה": קוד 1 לנסיעה ב[[קריות]] (עד [[מרכזית המפרץ]]), קוד 2 (נסיעה ב[[חיפה]], [[נשר (עיר)|נשר]], [[טירת כרמל]], [[עספיא]] ו[[דלית אל-כרמל]]), קוד 4 (נסיעה מהקריות, מאזור [[רכסים]], [[כפר חסידים]] ו[[עתלית]] לחיפה) וקוד 6 (נסיעה מהקריות ומחיפה ל[[יקנעם עילית]], [[קריית טבעון]] ועתלית, ונסיעה מיקנעם עילית וקריית טבעון לעתלית דרך חיפה). בנוסף ניתן לנסוע במטרונית במסגרת כרטיס חופשי[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>יומי הכולל את אזור חיפה.
 
==נגישות לבעלי מוגבלויות==
[[קובץ:MetStation.png|260px|ממוזער|תחנת שפרינצק]]
כיוון שהמטרונית מהווה חלק מהיצע התחבורה הציבורית בארץ, חלות גם עליה התקנות הרלוונטיות של [[משרד התחבורה]] בנושא [[נגישות]] לאנשים עם מוגבלות. לכן, העלייה והירידה מרכבי המטרונית מתאפשרת גם לבעלי מוגבלויות, כאשר אין מדרגות בין רציף העלייה ודלת המטרונית, למעט בדלת האחורית. עם זאת, בשל בליטה של הגלגלים מהרכב, המטרונית מתקשה להצמדלהיצמד במלואה לרציף, ונותר רווח בינה לבין הרציף. בתחנות המטרונית מסומן פס מיוחד לשימוש [[לקות ראייה|לקויי ראייה]] ו[[עיוורון|עיוורים]], ולוח הגעות בזמן אמת עם כריזה קולית המודיעה על מספר הקו. בתוך המטרוניות מוכרז שם התחנה הקרובה. גם כלי הרכב עצמם מחויבים לעמוד בכל התקנים הקשורים לנגישות.
 
==איכות הסביבה==
מרבית המטרוניות שפועלות במטרופולין חיפה הן למעשה אוטובוסים רגילים בעלי [[מנוע דיזל|מנועי דיזל]] מונעי [[סולר]] בתקן יורו 6. בנוסף, המפעיל חויב לרכוש מספר מצומצם של מטרוניות [[הנעה היברידית|היברידיות]], בעלות מנוע משולב דיזל[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>חשמל. המטרוניות ההיברידיות תפעלנה תחילה במתכונת של ניסוי, על מנתכדי לוודא כי הן מתאימות לשימוש כאמצעי תחבורה ציבורית אמין בישראל. אם הניסוי יצליח, תהפוכנהיהפכו המטרוניות ההיברידיות לחלק מצי המטרוניות הקבוע.
 
בדומה למערכות תחבורה ציבורית אחרות, הצלחת מערכת המטרונית אמורה להביא לצמצום מסוים בשימוש ברכב פרטי. צמצום השימוש ברכב פרטי עשוי להוביל לקיטון בעומסי התנועה בכבישים, ברמות זיהום האוויר והרעש ובכמויות הדלק הנצרכות במטרופולין חיפה.
 
==הציוד הנייד==
אף ש[[עיריית חיפה]] הכריזה בעבר ב[[פרסום|פרסומיה]] שהמטרונית היא [[רכבת קלה]], המטרונית היא למעשה [[אוטובוס ארוך]] מפרקי ורב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>קיבולת, הנוסע על [[כביש]], ולא על [[מסילת רכבת]]. הבחירה בשיטת תחבורה ייחודית זו התקבלה משיקולים שונים, שעיקרם אי- כדאיות כלכלית.
 
=====מפרט טכני - מטרונית דיזל=====
שורה 179 ⟵ 177:
* משקל כולל מקסימלי מותר: 28,000 ק”ג
* מנוע: EEV בתקן יורו 6, מופחת פליטת מזהמים, מדגם MAN D 2066 LUH 48, בנפח 10,518 סמ"ק
:הספק מרבי 360 [[כוחות סוס]] ב-1900 סל"ד. מומנט מרבי 180 קג"מ ב-14001,400 סל"ד
* תמסורת: אוטומטית 4–6 הילוכים מדגם VOITH D 864.5
* קיבולת מקסימלית: 40 מקומות ישיבה ועוד 100 נוסעים בעמידה ובסה"כ עד 140 נוסעים
שורה 197 ⟵ 195:
* רדיוס סיבוב: 12.5 מטרים
* משקל כולל מקסימלי מותר: 27,000 ק"ג
* הספק כולל חשמלי ומכני בזמן האצה: 400 כוח[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>סוס
* הספק מנוע דיזל: 340 כוח[[שנות ה-30 של המאה ה-20|־]]<nowiki/>סוס
* מנוע דיזל עומד בתקן יורו 5
* קיבולת מקסימלית מתוכננת: 154 נוסעים
שורה 220 ⟵ 218:
בחודש מרץ [[2018]] החלו העבודות לסלילת מסלול המטרונית עד ל[[מחלף יגור]], דרך נשר, שם מתוכנן להיבנות חניון [[חנה וסע]]. הצפי לסיום העבודות הוא בשנת [[2021]].{{הערה|אדי גל, [http://mynetkrayot.co.il/article/277111/3 קו רביעי:החלו העבודות להקמת קו מטרונית מיגור לחיפה], באתר "מיינט קריות", 29 במרץ 2018}}
 
בנוסף, עיריית חיפה בתקופתו של [[יונה יהב]] קידמה את תכנונו של ציר הרכס, בו הייתה אמורה לעבור המטרונית מתחנת ה[[כרמלית]] ב[[גן האם]] ועד ל[[אוניברסיטת חיפה]]. בתוך כך, נבחנה גם האפשרות לכרות [[מנהרה]] מ[[כיכר חורב]] עד לצומת כיכר ספר,{{הערה|יגאל חי, [https://www.colbonews.co.il/real-estate/38804/ הפרויקט: מנהרה למטרונית מחורב לכיכר ספר], באתר "כלבו חיפה והצפון", 2 באוגוסט 2018}} אולם עם היבחרותה של ד"ר [[עינת קליש-רותם|עינת קליש]][[שנות לראשה-30 העירשל תוכניותהמאה אלוה-20|־]]<nowiki/>רותם לראשות העירייה נגנזו תוכניות אלו, והתקציב בסך של שישה מיליארד שקלים חדשים שהוקצה לפרויקט יועבר להארכתו של מסלול המטרונית ל[[נהריה]].<ref>בועז כהן, [https://www.colbonews.co.il/haifa-news/48018/?fbclid=IwAR0Oq64rX3o9APVU3NP3KzeA1ZAamnfzyVPjxplAzLs3T8VWHMZNbMMmExY קליש רותם ביטלה את פרויקט מטרונית רכס הכרמל], אתר כלבו חיפה והצפון, 3 בינואר 2019.</ref>{{הערה|{{כלבו|יגאל חי|real-estate/70591|תוספת לפרויקט המטרונית לטירת כרמל: שצ"פ לתושבים|12 בינואר 2020}}}}
 
==ראו גם==