פרנטישק ומריה באבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מקור
הוספת מקור
שורה 11:
בסוף יוני 1945 הרגיש שרגא מספיק חזק כדי לעזוב. הוא הודיע למריה ולפרנטישק על כוונתו. הפרידה היתה קשה. הם ציידו אותו באוכל כסף ובגדים והוא וחבר נוסף עזבו את הכפר וחזרו ל[[פולין]].<ref>מכתב עדות מאת שרגא ניצברג ליד ושם, 7 בינואר 1990, תיק M.31.2/4571, ארכיון יד ושם</ref>
 
הקשר בין שרגא למשפחת באבור נשמר גם לאחר שעלה ל[[ישראל]]. בהמשך נותקו היחסים בין [[צ'כיה]] למדינת ישראל. לשרגא נודע שפרנטישק נפטר. מאוחר יותר נפטרה גם מריה.<ref>מכתב מאת שרגא ניצברג ליד ושם, 14 בדצמבר 1989, חדרה, תיק M.31.2/4571, ארכיון יד ושם</ref> (מכתב 14.12.89)
 
== הכרה והנצחה ==
ב-1989 פנה שרגא ליד ושם על מנת שיכירו בזוג באבור, שהצילו את חייו, כחסידי אומות העולם. שרגא ניהל חליפת מכתבים ממושכת מסוף 1989 ועד פברואר 1990, כשהוא מבקש לעשות הכל כדי שיכירו בהם: "''הם הצילו את כולנו. בתוך ביתם בכפר קטן בצ'כיה. הסתכנו בחייהם. צריך להבין את התקופה ההיא, לו היו נתפסים, הם היו משלמים בחייהם ובחיי השכנים על מעשה זה''".<ref>מכתב מאת שרגא ניצברג ליד ושם, 18 בפברואר 1991, תיק M.31.2/4571 ארכיון יד ושם</ref> (מכתב 18.2.90). ב-15 במרץ 1990 הוכרו בני הזוג מריה ופרנטישק באבור כחסידי אומות העולם. הטקס התקיים ב[[פראג]] ושמם נחקק בקיר הכבוד ב[[גן חסידי אומות העולם]] ביד ושם [[ירושלים]]. (מקור יד ושם)
 
== לקריאה נוספת ==