פרנטישק ומריה באבור – הבדלי גרסאות

הזוג באבור היו איכרים צ'כים, שהתגוררו בכפר הקטן וורטבו שבמחוז [[פלזן]]. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] החרימו הגרמנים את כל הסוסים שהיו ברשותם, לכן פרנטישק החל לעבוד בבית חרושת עד שעות הערב המאוחרות בנוסף לעבודתו בשדה. באחד הימים פגש האיכר הצ'כי חבורה של חמישה צעירים יהודים, שנמלטו מצעדות המוות אל היער הסמוך. פרנטישק, שפגש בהם ביער, החליט להביאם לכפרו. בני הזוג באבור דאגו לשכן את הצעירים בבתי האיכרים בכפר. הם אספו אל ביתם את אחד הצעירים, שרגא ניצברג, שהיה כבן 19. פרנטישק ומריה נתנו לשרגא לישון במיטת בנם, שנפטר כחודשיים קודם לכן. לזוג היתה גם בת, יארוסלבה, שהיתה בת גילו של שרגא. הם האכילו אותו, החליפו את בגדיו, דאגו לרחוץ אותו ואף גילחו את שיער גופו, שהיה מכוסה בכינים. בהדרגה סייעו לו להבריא פיזית ונפשית.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://righteous.yadvashem.org/?searchType=righteous_only&language=en&itemId=4021803&ind=0|הכותב=|כותרת=The Righteous Among the Nations Database : Babor František & Baborová Maria|אתר=Yad Vashem|תאריך=}}</ref>

ב-1989 פנה שרגא ליד ושם על מנת שיכירו בזוג באבור, שהצילו את חייו, כחסידי אומות העולם. שרגא ניהל חליפת מכתבים ממושכת מסוף 1989 ועד פברואר 1990, כשהוא מבקש לעשות הכל כדי שיכירו בהם: "''הם הצילו את כולנו. בתוך ביתם בכפר קטן בצ'כיה. הסתכנו בחייהם. צריך להבין את התקופה ההיא, לו היו נתפסים, הם היו משלמים בחייהם ובחיי השכנים על מעשה זה''".<ref>מכתב מאת שרגא ניצברג ליד ושם, 18 בפברואר 1991, תיק M.31.2/4571 ארכיון יד ושם</ref> (מכתב 18.2.90). ב-15 במרץ 1990 הוכרו בני הזוג מריה ופרנטישק באבור כחסידי אומות העולם. הטקס התקיים ב[[פראג]] ושמם נחקק בקיר הכבוד ב[[גן חסידי אומות העולם]] ביד ושם [[ירושלים]]. <ref (מקורname=":0" יד/> ושם)