מורפמה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מוספית: תיקון דוגמת השלילה בערבית (במצרים קיימת גם גרסה שמסתיימת ב"שי" במקום "ש", אך היא פחות נפוצה והשימוש בה הולך ומצטמצם).
ניסוח והגהה
שורה 1:
ב[[בלשנות]], '''מוֹרְפֶמַה''' (בעברית: '''צוּרָן''') היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר הנושאתהיוצרת [[משמעות]] (להבדיללמילה מ[[פונמה]]בצורתה, שהיאאף היחידהשלצורן הקטנה ביותר העשויה להשפיע על המשמעות, אךעצמו אין להבהכרח משמעות משל עצמה). היא עשויה להיות מילה או חלק ממילה, עצמאית או כבולה.
 
לדוגמה בשפה העברית, השורש שמ"ר שהוטה בתבנית הבניין של הפועל השתמ"ר וסופית הנטיה -נוּ עבור [[גוף (בלשנות)|גוף ראשון]] [[מספר דקדוקי|רבים]] (מדברים) ב[[זמן (בלשנות)|זמן עבר]] יוצרים יחד את המילה בצורתה '''השתמרנו'''. הצורנים הבונים מילה זו בצורתה הם: השורש, בניין התפעל והמוספית -נוּ. הטיה לבניין אחר, לזמן אחר, לגוף אחר, מותיר את המילה במשמעותה המילונית אך יוצר לה צורה חדשה בהטיה שונה. דוגמה אחרת למורפמות היוצרות מילה מאותו השורש שמ"ר הפעם ב[[גזרה (דקדוק)|גזירה]] עם [[משקל (בלשנות)|תבנית המשקל]] מיקט"ל ל[[חלקי הדיבר|שמות עצם]] ו[[מוספית|סופית]] הריבוי לנקבות -וֹת יוצרים יחד את המילה הדקדוקית הנפרדת '''מישמרות'''. הפעם הצורנים היוצרים את המילה הם השורש, המשקל הדקדוקי והסופית.
==תפקוד==
מורפמות עשויות לתפקד בתוך מערכת נטייה דקדוקית אחת; למשל, בעברית המורפמות -תי, -נו, -תָ, -תְ וכדומה הן מורפמות המשפיעות על הגוף הדקדוקי ב[[פועל (בלשנות)|פועל]] בזמן עבר (שמרתי, שמרנו, שמרתָ, שמרתְ). במקרה כזה נקראים הצורנים '''צורני נטייה'''. לחלופין, מורפמות יכולות לשמש ליצירת ערכים [[מילון|מילוניים]] חדשים (למשל: המורפמה -וּת להוספת משמעות מופשטת: נכון-נכונות, מלך-מלכוּת), ואז הן נקראות '''צורני גזירה'''.
 
== סוגי מורפמות והבחנתן מפונמות =
שתי צורות לשוניות העשויות להתחלף זו בזו בלי שינוי במשמעות נקראות '''אלומורפים''' של אותה מורפמה (השווּ ל[[אלופון|אלופונים]] של [[פונמה]], או ל[[אלוגרף|אלוגרפים]] של [[גרפמה]]). חילוף בין אלומורפים יכול להיות חופשי או מותנה. למשל, בעברית החילוף בין משקל קִטְלָה ומשקל קִטְלַת הוא חילוף מותנה: במעמד של [[סמיכות]] תופיע הצורה קִטְלַת (שִׂמְלַת הַיַּלְדָּה) ובמעמד נפרד תופיע הצורה קִטְלָה (שִׂמְלָה יָפָה). אלומורפים יכולים עם הזמן להפוך לשתי מורפמות נפרדות: למשל, ב[[לשון חז"ל]] המשקלים הַקְטָלָה ואַקְטָלָה הם אלומורפים בחילוף חופשי, ואילו ב[[עברית חדשה|עברית החדשה]] היה תהליך של [[בידול משמעות]] והצורות הפכו לשתי מורפמות שונות (יש הבדל במשמעות בין הבטחה לאבטחה, השכבה ואשכבה, הזעקה ואזעקה וכיוצא בזה).
המורפמה עשויה להיות בעלת משמעות מילונית או אך ורק בעלת משמעות בהקשר למילה שאת צורתה היא יוצרת.
 
או חלק ממילה, עצמאית או כבולה.
המורפמות - יחידות הבסיס היוצרות את צורת המילה, מובחנת מ[[פונמה]] יחידות הבסיס הצליליות היוצרות את הגיית המילה. בעבר נהוג היה להגדיר את המורפמה (הצורן) בכך שהיא נושאת משמעות לעומת הפונמה (ההגיין) שאינה, אך כיום ננטש אופן הצגה זה.
 
== תפקוד ==
=== צורני נטיה וצורני גזירה ===
הצורנים נחלקים לפי תפקודם הדקדוקי לצורני נטיה (מורפמות אינפלקצייה) שאינם משנים את משמעותה המילונית הלקסיקלית של המילה למרות צורתה החדשה, וצורני גזירה (מורפמות דריבציה) המשנות ויוצרות מילה בעלת ערך מילוני חדש, עם שינוי צורתה ממילה אחרת.
 
==== צורני נטיה ====
'''צורני נטייה''' או '''מורפמות אִינְפֿ'''לֶ'''קצְיַה''' inflection (מלשון נגיעה פנימית בתוך עצמם): צורן שאינו משנה את [[מילון|משמעותה המילונית]] (הלקסיקלית) של המילה.
 
מורפמות עשויות לשנות את צורת המילה אך להותיר את המילה המילונית על כנה בלי לשנות את משמעותה. למשל סופית הריבוי המציינת את המספר הדקדוקי, -ִים לזכר -וֹת לנקבה אינו משנה את משמעותה המילונית של המילה. המילה סוסים והמילה וסוסות עדיין מדברות על המילה המילונית (הלקסיקלית) סוס. כך גם הוספת כינוי שייכות חבור לשם העצם אינו משנה את המילה. וכך סוסי סוסך סוסינו אינו משנה את משמעותה המילונית של המילה.
 
פעולה זו של שינוי צורה, שאינה משנה את משמעותה המילונית של המילה נקראת הטייה (או אינפלקציה בלעז), וצורנים כאלו, שאינם משנים את משמעותה המילונית של המילה אלא רק את הטייתה נקראים '''צורני נטייה''' או '''מורפמות אינפלקציה'''.
 
במערכת ה[[פועל (בלשנות)|פועל]] בעברית ובשפות שמיות אחרות הטיית המילה בגוף, בזמן, במספר ואפילו בבניין משאירות את המילה המילונית ללא שינוי. כך לדוגמה בזמן עבר שינויי צורה של פועל באמצעות המורפמות -תי, -נו, -תָ, -תְ לא יְשָנוּ את משמעותה המילונית של המילה. לדוגמה הטיית הפועל שמר ימשיך להופיע בהוראת שמירה גם בהטיות שמרתי, שמרנו שמרתָּ ושמרתְּ. כך גם הטיית אותו השורש (בדוגמה שלנו: השורש שמ"ר) לכל אחת מ[[בניין (שפה)|תבניות הבניין של הפועל]], למשל הטיית שמ"ר לבניין '''התפעל''' או לבניין '''הפעיל''' לא תשנה את משמעותה המילונית של המילה. תוצאות ההטיה, לדוגמה ''השתמרתי השתמרת השתמרנו'', בדיוק כמו המילים ''שמרתי שמרת שמרנו'' עדיין שומרות על אותה משמעות הקשורה בשמירה ושימור, וכולם יופיעו במילון תחת ערך אחד, שמר (או ב[[מילון ההווה]] תחת הערך שומר).
 
ערבית, ארמית, אמהרית, טגרינית ובגז(השפה האתיופית העתיקה) דומות בכך לעברית. בשפות אירופיות אין גזירה מסורגת של פעלים באמצעות בניין, אלא מילות הפועל הן מילים ייחודיות השונות בדרך כלל ומבחנות בעיצוריהם מהמילים בשמות העצם ובשמות התואר. הטיה לזמן עבר הוא בדרך כלל פשוט על ידי הוספת הסופית ed-. וכך <br>
walk+ed->walked, help+ed->helped
 
המילה המתקבלת אינה משנה את משמעותה המילונית: הלך או עזר - שמשמעותו עם כינוי הגוף המתאים I, we, you, they עזרתי, עזרנו, עזרת או עזרתם ועזרתן, ועזרו, או הלכתי הלכנו וכה הלאה.
 
==== צורני גזירה ====
'''צורני גזירה''' או מורפמות דֶרִיבַֿציַה derivation מלשון הפקה ותוצר: צורן שבהצטרפו למילה משנה את משמעותה המילונית (הלקסיקלית). לעומת צורני הנטייה, קיימים צורנים ההופכים את המילה בצורתה החדשה למילה מילונית לקסיקלית חדשה. ב[[חלקי דיבר|מערכת השם]] כלומר בשם העצם ושם התואר, וגם בתואר השם בעברית, ובאחיותיה השפות השמיות, צורן [[משקל (בלשנות)|'''המשקל''']] גוזר מהמילה המקורית מילה מילונית (לקסיקלית) אחרת. לדוגמה כל אחת מהמילים משמרת, שְמָרים, שומר, שמרן ושמרנות, הן מילים שיקבלו כל אחת ערך מילוני מעצמה אף שכולם נובעים קרוב לודאי משורש שמ"ר. על שורש זה הופעל בכל מילה משקל דקדוקי אחר: משקל מקטל"ת - אשר בנוסף לתנועותיה מוסיפה מוספית תחילית מִ- וסופית +-ֶת, קֶטֶ"ל - במשקל הסגוליים לסוג דבר, קוט"ל - במשקל הבינוני לתפקיד, קטלן - סופית +־ַן במשקל התכונה, וגזירה משנית של הבסיס שמרן אחר שנגזר במשקל קטל"ן, במשקל התכונה קטלוּ"ת בצורתה לשורשים מרובעים (קטלנות) על ידי הוספת סופית +-וּת. כל אחת מהמוספיות התחיליות והסופיות נחשבת צורן (מורפמה) ויש המחשיבים את השורש והמשקל בלי לנתח את הסופיות.
 
מוספיות תחיליות וסופיות המתווספות במסגרת המשקל לבסיס נחשבות '''צורני גזירה''' או '''מורפמות דֶרײבַציה'''. ה'''בסיס''' הוא חלק המילה ללא מוספיות העובר שינוי. ה'''גזיר''' הוא חלק הבסיס ללא מוספיות שעבר את השינוי. המוספיות הן כל מה שנוסף על הבסיס. ניתן לנתח מלים בעברית תוך "קילוף" המוספיות מהן וכך יתקבלו בסיסים מילוליים שונים לפי "עומק" הניתוח. כך המילה ''שמרנות'' התקבלה מהבסיס [שמרן] ועוד הסופית -וּת. ניתוח ברמה מעמיקה יותר תראה ש[שמרן] עצמו הגיע מבסיס השורש [שמר] ועוד הסופית ־ָן. המוספית הסופית -וּת היא צורן המשנה את צורתה של המילה ונותן לה משמעות חדשה של תכונה או משמעות מופשטת, כמו בצמדים נכון-נכונוּת, מלך-מלכוּת, ומתקבלת מילה אחרת בעלת ערך מילוני חדש.
 
'''חלופת צורן''' - '''אלומורף''': שני צורנים העשויים להתחלף זה בזה בלי שינוי במשמעות נקראים - '''אלומורפים''' של אותה מורפמה (השווּ ל[[אלופון|אלופונים]] של [[פונמה]], או ל[[אלוגרף|אלוגרפים]] של [[גרפמה]]), למשל סופית צורן הנקבה +-ָה (אישה, ילדה, טובה), סופית צורן הנקבה +-ִית (ספרית, בלנית), וסופית צורן הנקבה +-ֶת (חיילת, גחלת) הם כולם אלומורפים של המורפמה לציון המין הדקדוקי של מילה כנקבה.
 
שתיאלומורף צורותאחד לשוניותיכול העשויותלהחליף להתחלף זו בזו בלי שינוי במשמעות נקראות '''אלומורפים''' של אותה מורפמה (השווּ ל[[אלופון|אלופונים]] של [[פונמה]], או ל[[אלוגרף|אלוגרפים]] של [[גרפמה]]). חילוף בין אלומורפים יכולאחר להיותבאופן חופשי או מותנה. למשל, בעברית החילוף בין משקל קִטְלָה ומשקל קִטְלַת - שניהם צורן משקל של שם עצם מתואר, הוא חילוף מותנה: במעמד של [[סמיכות]] תופיע הצורה קִטְלַת (שִׂמְלַת הַיַּלְדָּה) ובמעמד נפרד תופיע הצורה קִטְלָה (שִׂמְלָה יָפָה). אלומורפים יכולים עם הזמן להפוך לשתי מורפמות נפרדות: למשל, ב[[לשון חז"ל]] המשקלים הַקְטָלָה ואַקְטָלָה הם אלומורפים בחילוף חופשי, ואילו ב[[עברית חדשה|עברית החדשה]] היההם עברו תהליך של [[בידול משמעות]] והצורות הפכו לשתי מורפמות שונות (יש הבדל במשמעות בין הבטחה לאבטחה, השכבה ואשכבה, הזעקה ואזעקה וכיוצא בזה).
 
התחום הבלשני העוסק בחקר המורפמות ודרכי צירופן נקרא '''[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]]''', או תורת הצורות.