נשיא אוניברסיטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
'''נשיא אוניברסיטה''' או '''נגיד אוניברסיטה''' הוא הניצב בראש [[אוניברסיטה]].
ב[[אוניברסיטה]] מתקיימות שתי [[היררכיה|היררכיות]] ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד [[רקטור]], והחלק המנהלי, שבראשו עומד [[מנכ"ל]]. מעל שני אלה נמצא הנשיא. בחלק מהמדינות, במיוחד מדינות [[חבר העמים הבריטי]], נשיא האוניברסיטה מכונה גם סגן הצ'נסלור, ומעליו ניצבת דמות ייצוגית לגמרי - הצ'נסלור. ב[[אוניברסיטת אדינבורו]], למשל, [[אן, הנסיכה המלכותית]] היא הצ'נסלור. במדינות אחרות, כמו [[ארצות הברית]], ישנן אוניברסיטאות בהן תפקיד הנשיא מכונה צ'נסלור. במדינות אחרות, כמו [[אוסטרליה]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]] נשיא האוניברסיטה הוא הדמות הבכירה ביותר בהיררכיה של האוניברסיטה.
==תפקידיו וסמכויותיו==
הנשיא אינו עוסק בניהול השוטף של האוניברסיטה, אלא בקידום מיזמים אסטרטגיים, כגון פתיחת מסלולי [[מחקר]] ולימוד חדשים, גיוס [[תרומה|תורמים]] המממנים חלק ניכר מתקציב האוניברסיטה וכדומה.
ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] הנשיא חבר מתוקף תפקידו בסנאט האוניברסיטה ובוועדה המתמדת שלה, והוא רשאי להשתתף בישיבותיהם ובדיוניהם של כל הרשויות והגופים של האוניברסיטה{{הערה|[http://www.huji.ac.il/huji/univer_rules9.htm החוקה והתקנון הכללי של האוניברסיטה, פרק ז': נושאי-משרות], אתר האוניברסיטה העברית}}.
היקף סמכויותיו של נשיא האוניברסיטה נמצא לעיתים במחלוקת בין [[דירקטוריון|חבר הנאמנים]] המעוניין בסמכויות גדולות לנשיא שיאפשרו גמישות ניהולית, לבין סגל האוניברסיטה הדורש הבאת החלטות לאישורו של הסנאט. בראשית ימיה של האוניברסיטה העברית החזיק [[יהודה מגנס]], שכונה אז קנצלר האוניברסיטה, בסמכויות ניהוליות רחבות. בשנת 1934 הוקם סנאט לאוניברסיטה{{הערה|{{דואר היום||פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה|1934/10/25|00100}}}}, ובשנת 1935 הועברו רוב סמכויותיו לסנאט, ל[[רקטור]] ול[[דיקן|דיקנים]] של הפקולטות השונות, ותוארו הומר ל"נשיא"{{הערה|{{דבר||הנהלת האוניברסיטה העברית ותכנית התפתחותה הקרובה|1935/09/18|00114}}}}. מחליפו בתפקיד, [[זליג ברודצקי]], התפטר מתפקידו לאחר שלא הצליח לרכז בידיו סמכויות ניהוליות רבות יותר. בשנות ה-50 החזיק [[בנימין מזר]] בו זמנית בתפקידי ה[[רקטור]] והנשיא של האוניברסיטה העברית. סביב תפקיד כפול זה נוצרה מחלוקת, כאשר ותיקי האוניברסיטה דרשו את המשך הצמדת התפקידים, בעוד הצעירים דרשו את הפרדת התפקידים{{הערה|{{דבר||היום ייבחר הרקטור החדש|1961/03/08|00201}}}}{{הערה|{{דבר||פרופ' יואל רקח נבחר רקטור האוניברסיטה העברית|1961/03/09|00204}}}}.
==מינוי==
בניגוד לרקטור הנבחר על ידי הסנאט, נשיא האוניברסיטה ומנכ"ל האוניברסיטה נבחרים על ידי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, והם כפופים לחבר הנאמנים, המהווה את "הבעלים" של האוניברסיטה.
קיימת מחלוקת ציבורית האם על נשיא אוניברסיטה להיות איש [[אקדמיה]]. תומכי היות הנשיא איש אקדמיה גורסים שתפקיד הנשיא הוא תפקיד ייצוגי ועל האוניברסיטה להיות מיוצגת על ידי אקדמאי מובהק. לעומת זאת, המתנגדים לדרישה שהנשיא יהיה איש אקדמיה גורסים שתפקיד הנשיא הוא קודם כל תפקיד ניהולי ותפקיד של גיוס משאבים ויש לבחור לתפקיד את האדם המתאים ביותר לביצועו{{הערה|{{דבר||המאבק על כתר הנשיאות|1962/03/30|00302}}}}.
בישראל, רוב נשיאי האוניברסיטאות הם אנשי אקדמיה, אולם היו נשיאים שלא היו אנשי אקדמיה, כמו [[אליהו אילת]] שהיה נשיא [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] בשנים 1962–1968, [[עמוס לפידות]] ו[[עמוס חורב]] שהיו נשיאי [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|הטכניון]], [[גרשון אבנר]], [[יוסף טייכר]], [[אפרים עברון]], [[עמוס ערן]] ו[[עמוס שפירא]] שכיהנו כנשיאי [[אוניברסיטת חיפה]] ו[[יוסף תקוע]] ו[[שלמה גזית]] שכיהנו כנשיאי [[אוניברסיטת בן-גוריון]].
| |||