מבנים (כתב עת) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספתי הערת שוליים. |
הוספת תבנית עיתון. בעקבות זה שינויים בטקסט. |
||
שורה 1:
{{טיוטה פרטית}}
{{עיתון
| שם = מבנים
| עורך = דב צ'רנוברודה 1981-1992/גילה קולקה 1992-1993/אילת אלגור 1993-2008/לביאה ברומברג 2009-2017
'''סוגה''' כתב עת רב תחומי לענף הבניה▼
'''תאריך ייסוד''' 1979▼
'''פורמט''' מגזיני▼
| תאריך סגירה =
| תדירות = חודשי/דו חודשי
'''מו"ל''' מירב תעשיות הפקות/ מירב דסקלו הפקות▼
| בעלים = אהרון פלמון, הגר פלמון, מנחם בלונדר, ישראל דסקלו
| שם בשפת המקור =
| ISSN = 0333-7502
}}
▲'''שפה''' עברית
▲'''מערכת''' תושיה 6, יד חרוצים 12, סוטין 27, תל אביב/העבודה 11 ראש העין
▲'''תפוצה''' מינויים
▲'''מדינה''' ישראל
'''עיתון לענף הבניה – כתב עת מקצועי וכלי תקשורת בין-תחומי'''
העיתון משקף היסטוריה מתהווה בתחום הבניה במשך ארבעים שנה
מידי שנה בפרוס השנה האזרחית מאז 1996 נערכה בחירת אנשי השנה של "מבנים". נבחרו אנשי מקצוע
== תולדות העיתון ==▼
ירידי הבניה בחוץ לארץ שסוקרו בקביעות על ידי "מבנים" היו "
גיליונות נושא וסדרות הדגישו תחומים מתפתחים כמו: בניינים אינטליגנטיים, אתגרים בבניית מרכזים רפואיים,
<nowiki>עותקי "מבנים" עומדים לרשות הקוראים בספריות אקדמיות, כמפורט ב"מפתח אוניברסיטת חיפה"{{הערה|[</nowiki>https://lib.haifa.ac.il/systems/ihp/index.php/he/<nowiki> עותקי מבנים באוניברסיטאות ומכללות בארץ], אתר המפתח למאמרים בעברית כולל מידע על מיקום עותקי "מבנים".}}: בספריה הלאומית, באוניברסיטאות - תל אביב, בן גוריון וחיפה, טכניון, בצלאל – אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ובמכללות: למינהל (אדריכלות פנים), ספיר, גליל מערבי, ויצ"ו, כינרת, אחוה, בית ברל ואורט בראודה. עיתון "מבנים" מיוצג גם בארכיון "אדריכלות ישראלית" מייסודו של ד"ר אדריכל צבי אלחייני. </nowiki>▼
הוצאה לאור: "מירב תעשיות הפקות בע"מ" בשנים: 1979 – 1999, "מירב דסקלו הפקות בע"מ" בשנים 1999-2017, שהתמחו בהוצאה לאור של עיתונים מקצועיים לקהלים ממוקדים.▼
▲מנכ"לים: גידי גלזר ( 1979 – 1999), ישראל דסקלו. מנחם בלונדר.
עיתון "מבנים"נסגר ב- 2018. חברת "מגה מוטור" רכשה את כל הפעילות של רשת "מירב דסקלו", והיא מפרסמת עיתון בשם "מגה מבנים - עיתון לענף הבניה, עיצוב ואדריכלות".▼
▲העיתון משקף היסטוריה מתהווה בתחום הבניה במשך ארבעים שנה. על ציר הזמן מתבררים השינויים שחלו בענף, וכן מעלה העיתון סוגיות שעדיין על הפרק. הכותבים המקצועיים היו בעלי מוניטין בתחומם, וברקע הדהדו מושגים מעולמות התרבות המקומית והגלובלית ("מיתוס הצבר" מול "מיתוס הבטון").
▲מידי שנה בפרוס השנה האזרחית מאז 1996 נערכה בחירת אנשי השנה של "מבנים". נבחרו אנשי מקצוע משכמם ומעלה שפועלים כסוכני שינוי לטובת החברה. בגיליון ינואר פורסם גם אינדקס מאמרים של השנה שחלפה.
▲ירידי הבניה בחוץ לארץ שסוקרו בקביעות על ידי "מבנים" היו "Batimat" בפאריס ו"Messe " ו"Bauma" במינכן. מ- 1997 "מבנים" סקר את תערוכות הבניה הרב תחומיות "בילדקס" בישראל.
▲גיליונות נושא וסדרות הדגישו תחומים מתפתחים כמו: בניינים אינטליגנטיים, אתגרים בבניית מרכזים רפואיים, מקצוע האדריכלות על פרשת דרכים, סדרת המילניום, מיתוג ערים, תכנון גדות האיילון, בינוי ותחזוקה בבית המשותף.
▲<nowiki>עותקי "מבנים" עומדים לרשות הקוראים בספריות אקדמיות, כמפורט ב"מפתח אוניברסיטת חיפה"{{הערה|[</nowiki>https://lib.haifa.ac.il/systems/ihp/index.php/he/<nowiki> עותקי מבנים באוניברסיטאות ומכללות בארץ], אתר המפתח למאמרים בעברית כולל מידע על מיקום עותקי "מבנים".}}: בספריה הלאומית, באוניברסיטאות - תל אביב, בן גוריון וחיפה, טכניון, בצלאל – אקדמיה לאמנות ולעיצוב, ובמכללות: למינהל (אדריכלות פנים), ספיר, גליל מערבי, ויצ"ו, כינרת, אחוה, בית ברל ואורט בראודה. עיתון "מבנים" מיוצג גם בארכיון "אדריכלות ישראלית" מייסודו של ד"ר אדריכל צבי אלחייני. </nowiki>
▲'''רגעי הולדת''': אהרון פלמון ודב צ'רנוברודה הכירו בגרעין נחל במשגב עם. בהמשך צ'רנוברודה למד ולימד בטכניון, והקים משרד פרטי שתכנן פרויקטים ברחבי הארץ. במגזר הערבי הוא נחשב לחלוץ בתכנון.
"דב צ'רנוברודה הכיר את הענף מבפנים – את הקשרים ואת יחסי הגומלין בין התכנון, החומרים והביצוע. הוא הכיר את אנשי הענף: יזמים, ארכיטקטים, קבלנים, אנשי אקדמיה, אנשי תעשיית הבניה. היה מצוי בזרמים ובמגמות בארכיטקטורה, בניין ערים וטכנולוגיה. הודות למקצועיותו, הידע האישי הקשרים עם מוסדות ואנשים, ומודעותו החברתית והציבורית, 'מבנים' הפך להיות לא רק עיתון מקצועי מוביל, אלא גם במה מרכזית לפעמים אפילו יחידה, להעלאת בעיות ונושאים בתחומים מגוונים – תכנוניים, חברתיים, ציבוריים, סביבתיים – הנוגעים ונושקים לתחום הבניה." מאת אהרון פלמון (גיליון 234).
שורה 80 ⟵ 48:
בתקופתה של העורכת גילה קולקה ניכרה השפעת הסקטור הפרטי על תכנון מבנים לשירות הציבור והבעלות עליהם. קולקה כתבה על תכנון שמשקף שינוי/נטישת ערכים סוציאליסטיים.
אילת אלגור סיכמה את חמש עשרה שנות כהונתה כעורכת ראשית ב"דבר העורכת" בגיליון 234: "עיתון 'מבנים' שערכתי בחמש עשרה השנים האחרונות עסק בראש ובראשונה בזהות הישראלית. הדבר בא לידי ביטוי בדיונים על תכנון מבנים וערים, שחזור נופים, שימור מבנים, חומרי בניה, מושגים של מקומיות מול אוניברסליות, אתגרים קונסטרוקטיביים ועוד. העיתון היה נאמן לחוט השדרה שלו, להצגת פתרונות, ולחילופין להבעת אמונה שאכן ניתן למצוא פתרונות. אחד המהפכים הגדולים שהתחוללו ובאו לידי ביטוי בעיתון חל בתחום שימור מבנים. עיתון "מבנים" עקב אחרי הנושא מכנס הבאוהאוס בשנת 1994 בתל אביב ועד ההכרה של אונסק"ו באתרי מורשת בארץ. נושאים רבים שדובר עליהם על דפי העיתון לא מצאו עדיין את פתרונם. אנחנו עדיין קונים מכונית עם מסמכים ודירה ללא מסמכים. תפיסת המיגון בארץ אינה שיוויונית, וזה אינו מחויב המציאות. חברות ניהול עוקצות אותנו...ארכיוני אדריכלות נזרקים לרחובות. אך עריכת עיתון היא מטבעה מקצוע אופטימי, שכן אחרת לשם מה כל הטרחה...".
▲
▲ב- 2018 נסגר עיתון "מבנים"
== כותבים מקצועיים וכתבים ==
| |||