המנורה – הבדלי גרסאות

על פי המסורת מעשה המנורה הוראה ל[[משה רבנו]] ב[[הר סיני]], בצורת מנורת אש, ועל פי צורה זו, ידע להכין את צורתה. פרט לזו בספר שמות, התייחסות נוספת במקרא למנורה מופיעה בספר [[במדבר]] ({{תנ"ך|במדבר|ח|ב|ד|קצר=כן}}). ושם מסופר על המנורה לאחר שנעשתה כפי המראה שניתן למשה בהר סיני, ועל [[אהרן הכהן]] שנתמנה להדליק את המנורה שהוצבה ב[[אוהל מועד]] שבמשכן והאירה את המשכן.

 

 

המנורה נזכרת גם בחזונו של [[זכריה הנביא|זכריה]] ({{תנ"ך|זכריה|ד|א|יד|ללא=ספר|קצר=כן}}). בחזון זה ראה זכריה את מנורת שבעת הקנים ושני עצי [[זית]]ים משני צדדיה. המנורה של זכריה שונה מזו שהייתה בבית המקדש, משום שהייתה בראשה "גולה", כלומר כלי קיבול ל[[שמן]], שממנה יצאו צינורות אל שבעת קני המנורה. כאשר זכריה שאל את ה[[מלאך]] לפשר מראה המנורה, הסביר לו המלאך שזהו סימן וחיזוק ל[[זרובבל]] לפעול לשיבת ציון מ[[ממלכת פרס]] ולבניין [[בית המקדש השני]], שלא יעשה בחיל או בכוח אלא ברוחו של ה'. ושני עצי הזיתים הם "שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" ולפי הפרשנים מסמלים את מוסדות הכהונה והמלוכה הנמשחים ב[[שמן זית]]. (המנורה הנזכרת בחזון זה היוותה השראה ל[[סמל מדינת ישראל|סמלה של מדינת ישראל]], בעיצובם של האחים גבריאל ומקסים שמיר). [[הפטרה]] זו של חזון זכריה נקראת בשבת [[חנוכה]] ובשבת פרשת [[בהעלותך]].