רבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 138:
[[רב הונא בר חיננא]] היה חברו של רבא. שניהם תלמידים של רב נחמן, ובמספר מקרים נחלקו לגבי דעתו.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קנה|א}}, {{בבלי|תמורה|ל|ב}}, {{בבלי|חולין|מט|ב}}}}
 
בגמרא מובאים מספר מקרים שבהם נחלקו רב הונא ורבא לגבי הוראת הלכה למעשה. כך, למשל, כאשר ביקש [[ריש גלותא]] מרב הונא לתקן את [[בוסתן|בוסתנו]] ולהופכו ל[[רשות היחיד]] על מנת שמותר יהיה ל[[הוצאה מרשות לרשות|טלטל בו חפצים בשבת]] (הבוסתן אינו משמש למגורים ועל כן אין די במחיצותיו החיצוניות על מנת שיהיה מותר לטלטל חפצים בתוכו כרשות היחיד, כדין [[קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה]]), הקים רב הונא במקום [[מחיצה (הלכה)|מחיצת]] קנים צפופים על בסיס עקרון [[לבוד]], שייצרו ביתן מגורים עבור שומר הבוסתן. רבא שלא הסכים לתיקון הגינה באופן זה, מכיוון שסבר שאין משמעות לבניית ביתן מגורים לאחר שמחיצות הבוסתן החיצוניות כבר עומדות ("הוקף ולבסוף ישב"), עקר בעצמו את הקנים שהציב רב הונא.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%94_%D7%91|הכותב=|כותרת=תלמוד בבלי עירובין כה ב|אתר=he.wikisource.org|תאריך=|תאריך_וידוא=2021-01-19}}</ref>
 
במקרה אחר, התיר רב הונא לאכול תערובת דגים שבה היו [[קשקשת|קשקשי דגים]] (שהם סימן כשרות לדגים), אך רבא סבר שיש לאסור את הדגים מכיוון שיש חשש שמא חלק מהדגים טהורים (ומהם הקשקשים) אך חלק אחר טמאים. במקרה זה יצאו הכרזות פומביות סותרות על דין תערובת הדגים מצד רבא ומצד רב הונא.{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|מ|א}}}}