יטורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קידוד קישורים, החלפות (ארכאולוג, בר-אילן, , ), קו מפריד בטווח מספרים, הגהה |
|||
שורה 7:
מוצאם של היטורים באזור ה[[טרכון]] אשר ב[[סוריה]] של היום, אזור [[בזלת]]י הקשה למחיה ולשליטה. משם התפשטו ובשיאה של ממלכתם שלטו על [[בקעת הלבנון]] חלקים מחופה הצפוני של לבנון וחופה הדרומי של סוריה, וחלקים מן הגליל. ד"ר משה הרטל, טוען שגם באירופה ניתן למצוא קברים של לוחמים יטורים.
שלטונם של היטורים בגליל העליון לא לווה בהתיישבות יטורית. בממצאים הארכאולוגיים מן הגליל אין עדות לנוכחות או התיישבות אתנית כזאת.{{הערה|[[אוריאל רפפורט]], '''יוחנן מגוש חלב''', עמ' 25
[[יוסף בן מתתיהו]] מספר{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 13, פרק יא, פסקה ג, סעיפים 319-318
בימיו של מלך היטורים תלמי בן מניוס, באמצע [[המאה הראשונה לפני הספירה]], הייתה בירת היטורים העיר [[כלקיס (ממלכה קדומה)|כלקיס]] אשר בלבנון. צאצאיו של [[הורדוס]], כ[[אגריפס השני]] קיבלו מן הקיסרים הרומים את כלקיס לממלכה.
שורה 18:
על [[הר סנאים]] ב[[הר חרמון|חרמון]] קיימים שרידי מקדש אלילי יטורי ובו כתובת יוונית, חורבות בית בד ובורות מים.
חרבת חוורית בגולן, הייתה יישוב יטורי,
==לקריאה נוספת==
* [[שמעון דר]], "תרבותם החומרית של היטורים", '''מכמנים''' 12, 1998 (תשנח), עמ'
* [[אריה קינדלר]], "מטבעות בני יטור", '''ישובי החרמון בעת העתיקה''', (1988), עמ'
* {{קתדרה|[[אריה כשר]]|יחסי יהודים ויטורים בתקופה החשמונאית|33.3(2)|33, אוקטובר 1984 (תשרי תשמ"ה), עמ' 41-18}}
* {{קתדרה|[[שמעון דר]]|הר החרמון – מעוז היטורים|33.3(2)|33, אוקטובר 1984, (תשרי תשמ"ה), עמ' 50-42}}
* {{קתדרה|[[שמעון דר]]|התחום הגאוגרפי של מפגש החשמונאים עם היטורים|59.10|59, מרץ 1991, עמ' 11-3}}
* {{קתדרה|דניאל הרמן|הפולחן היטורי ומקורו של הפולחן ההליופוליטני|119.1|119, 2006 (תשס"ו), עמ' 12-5}}
* [[בן-ציון לוריא]], "יטור היהודית", HUCA {{כ}}52, חוברות יא-לב, 1982
* [[שמריהו גוטמן]], "ארץ היטורים
* [[אריה אלאלוף]], "גיורם של היטורים", '''יד ליאיר''', 1999 (תשנט), עמ'
*גדעון חרלפ
==הערות שוליים==
|