יטורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Charlapg (שיחה | תרומות)
מ קידוד קישורים, החלפות (ארכאולוג, בר-אילן, , ), קו מפריד בטווח מספרים, הגהה
שורה 7:
מוצאם של היטורים באזור ה[[טרכון]] אשר ב[[סוריה]] של היום, אזור [[בזלת]]י הקשה למחיה ולשליטה. משם התפשטו ובשיאה של ממלכתם שלטו על [[בקעת הלבנון]] חלקים מחופה הצפוני של לבנון וחופה הדרומי של סוריה, וחלקים מן הגליל. ד"ר משה הרטל, טוען שגם באירופה ניתן למצוא קברים של לוחמים יטורים.
 
שלטונם של היטורים בגליל העליון לא לווה בהתיישבות יטורית. בממצאים הארכאולוגיים מן הגליל אין עדות לנוכחות או התיישבות אתנית כזאת.{{הערה|[[אוריאל רפפורט]], '''יוחנן מגוש חלב''', עמ' 25.}}
 
[[יוסף בן מתתיהו]] מספר{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 13, פרק יא, פסקה ג, סעיפים 319-318.}} ש[[יהודה אריסטובולוס הראשון]] שלח את אחיו [[אנטיגונוס הראשון]] לכבוש את ממלכתם, בשנת [[104 לפנה"ס]]. [[הגליל]] נכבש מידם, ואלו מהם שרצוי להישאר בו חויבו ב[[גיור]], כפי שנהגו החשמונאים ב[[אדום (עם)|אדומים]]. במחקר המודרני, הטענה שהגיור בוצע בכפייה, הן בהקשר של היטורים והן בהקשר של האדומים, שנויה במחלוקת.{{הערה|שמעון דר, "[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_59.10.pdf התחום הגאוגרפי של מפגש החשמונאים עם היטורים]"}}
 
בימיו של מלך היטורים תלמי בן מניוס, באמצע [[המאה הראשונה לפני הספירה]], הייתה בירת היטורים העיר [[כלקיס (ממלכה קדומה)|כלקיס]] אשר בלבנון. צאצאיו של [[הורדוס]], כ[[אגריפס השני]] קיבלו מן הקיסרים הרומים את כלקיס לממלכה.
שורה 18:
על [[הר סנאים]] ב[[הר חרמון|חרמון]] קיימים שרידי מקדש אלילי יטורי ובו כתובת יוונית, חורבות בית בד ובורות מים.
 
חרבת חוורית בגולן, הייתה יישוב יטורי, וכיוםובימינו המקוםנחשב הואהמקום קדושכקדוש לדרוזיםל[[דרוזים]], נבי אליא.
 
==לקריאה נוספת==
* [[שמעון דר]], "תרבותם החומרית של היטורים", '''מכמנים''' 12, 1998 (תשנח), עמ' 23-44 23–44
* [[אריה קינדלר]], "מטבעות בני יטור", '''ישובי החרמון בעת העתיקה''', (1988), עמ' 54-7754–77
* {{קתדרה|[[אריה כשר]]|יחסי יהודים ויטורים בתקופה החשמונאית|33.3(2)|33, אוקטובר 1984 (תשרי תשמ"ה), עמ' 41-18}}
* {{קתדרה|[[שמעון דר]]|הר החרמון – מעוז היטורים|33.3(2)|33, אוקטובר 1984, (תשרי תשמ"ה), עמ' 50-42}}
* {{קתדרה|[[שמעון דר]]|התחום הגאוגרפי של מפגש החשמונאים עם היטורים|59.10|59, מרץ 1991, עמ' 11-3}}
* {{קתדרה|דניאל הרמן|הפולחן היטורי ומקורו של הפולחן ההליופוליטני|119.1|119, 2006 (תשס"ו), עמ' 12-5}}
* [[בן-ציון לוריא]], "יטור היהודית", HUCA {{כ}}52, חוברות יא-לב, 1982
* [[שמריהו גוטמן]], "ארץ היטורים [(ברמת הגולן])", '''מבפנים''' לה, 1973 (תשלג), עמ' 151-143143–151
* [[אריה אלאלוף]], "גיורם של היטורים", '''יד ליאיר''', 1999 (תשנט), עמ' 130-133130–133
*גדעון חרלפ , "[https://www.academia.edu/42734697/_%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99__גיור_היטורים_בתקופת_הבית_השני_ חיתון וגיור בבית השני , גיור היטורים כמקרה מבחן]". אוניברסיטת בר -אילן, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וארכאולוגיה, התשע"ט.
 
==הערות שוליים==