ג'ואן קרלייל – הבדלי גרסאות

'''ג'ואן קרלייל''' (ב[[אנגלית]]: '''Joan Carlile'''; {{כ}}[[1606]] – [[1679]]) הייתה [[צייר]]ת [[דיוקן|דיוקנאות]] [[אנגלים|אנגלייה]], נחשבת לאחת הנשים הראשונות שהתפרנסו מ[[ציור]] באופן מקצועי באנגליהב[[אנגליה]]<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.lyonandturnbull.com/news/article/joan-carlile/|הכותב=|כותרת=Joan Carlile|אתר=Lyon and Turnbull|תאריך=}}</ref><ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.nationaltrust.org.uk/lists/celebrating-the-great-women-artists-in-our-collections|הכותב=|כותרת=Celebrating women artists in our collections|אתר=National Trust UK|תאריך=}}</ref>.

קרלייל נולדה ככל הנראה בשנת 1606 בשם ג'ואן פאלמר. אביה, ויליאם, היה בכיר בחברת [[הפארקים המלכותיים של לונדון]]. בשנת 1626 נישאה למחזאי והמשורר לודוויק קרלייל, שהיה גם איש חצר המלוכה של [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|המלך צ'ארלס ה-1]]. לזוג נולדו שישה ילדים, מתוכם ארבעה מתו בינקותם<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=http://www.historicalportraits.com/Gallery.asp?Page=Item&ItemID=2267&Desc=-%7C-Joan-Carlile|הכותב=|כותרת=Portrait of a Lady wearing an oyster satin dress|אתר=Historical Portraits|תאריך=}}</ref>.

מקורות הכשרתה של קרלייל בציור אינם ידועים וככל הנראה הייתה [[אוטודידקטיות|אוטודידקטית]]<ref name=":0" />. הודות לקשריו של בעלה בחצרו של המלך צ'ארלס, קיבלה קרלייל גישה לאוסף האמנות המלכותי ונהגה להתנסות ברישוםב[[רישום]] של אותן יצירות. בהמשך גם נשכרו שירותיה להכנת רפרודוקציות לחלק מיצירות אלה.

בשנת 1654 עברו קרלייל ובעלה לקובנטל[[קובנט גארדן]] כדי שתוכל לפתח את הקריירה שלה בציור, שכן המקום היה ידוע כמושבם של אמנים ידועים באותה עת. עם זאת בני הזוג שבו לביתם בריצ'מונד כעבור שנתיים בלבד<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Helen Draper|שם=Mary Beale and Art’s Lost Laborers|כתב עת=Early Modern Women|כרך=Vol. 10, No. 1|מו"ל=Arizona State University|שנת הוצאה=2015}}</ref>.

קרלייל הועסקה על ידי [[מצנט|פטרונים]] ובני אצולה לצורך הכנת רפרודוקציות של ציורי הציירים האיטלקים הגדולים, לרוב כמיניאטורות. במקביל עסקה בציור דיוקנאות. ככל הנראה קיבלה השראה בעבודתה מהצייר [[אנתוני ואן דייק]] שהיה צייר החצר של המלך צ'ארלס הראשון, וככל הנראה גם הכירה את ואן דייק באופן אישי והוא אף שימש לה מדריך ביצירה.

כדי להביע את הערכתו הרבה לעבודותיה, העניק המלך צ'ארלס הראשון לה ולואן דייק [[פיגמנט]] אולטרה מרין יקר ערך<ref>{{צ-ספר|מחבר=Cathy Hartley|שם=A Historical Dictionary of British Women|מקום הוצאה=|מו"ל=Psychology Press|שנת הוצאה=2003|עמ=166-167}}</ref>.

בשנת 1658 נכללה קרלייל ברשימת ציירות בספרו של סר ויליאם סנדרסון אודות אמנות הציור, יחד עם מספר מצומצם של אמניות נוספות. בספרו משבח סנדרסון את כשרונה של קרלייל ולכישוריה בציוריב[[צבע שמן|ציורי שמן]]<ref name=":3" />.

בשנים האחרונות חלה עלייה מחודשת בהערכה של יצירתה של קרלייל ובמחקר אודות עבודותיה והטכניקה שלה, מספר דיוקנאות שלה נתגלו מחדש וזוהו כשלה וכיום אלה מוצגים בגלריות ומוזיאוניםו[[מוזיאון|מוזיאונים]] מובילים<ref name=":2" />.

הציור "דיוקן הליידי דורותי בראון וסר תומאס בראון" מוצג בגלרייתב[[גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון)|גלריית הדיוקנאות הלאומית]] בלונדון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.npg.org.uk/collections/search/person/mp06760/joan-carlile?search=sas&sText=carlile|הכותב=|כותרת=Joan Carlile, Artist|אתר=National Portrait Gallery|תאריך=}}</ref>.