יניב שפירא – הבדלי גרסאות

 

== פעילות אוצרותית ==

 

עם כניסתו לתפקיד האוצר הראשי של גלריית הקיבוץ בתל אביב, בשנת 2004, נדרש להתמודד עם תפקידה הקהילתי ומשמעותה של גלריה קיבוצית לא מסחרית במרכז העיר.<ref>קרני עם עד, '''אוצר ונפרד,''' <u>Mynet</u>, שבעה עשר באוגוסט 2009</ref> וכן החל שפירא במהלך של כינון הגלריה התל אביבית כגלריית אם, כלומר, גלריה שתהווה מרכז משותף לכל הגלריות הפועלות בקיבוצים ותפעל לקשור ביניהן כך שיתפקדו כרשת הנותנת ביטוי למהלך אמנותי תרבותי מתמשך. המיזם שיתף בשיאו 30 גלריות קיבוציות מהצפון ועד הדרום, ייצר פלטפורמה של עבודה משותפת, איגד את הגלריות באתר במרשתת, יצר אינדקס תערכות ואפשר חשיפה משמעותית של אמני הקיבוץ ושל הגלריות הקיבוציות. במסגרת זו אצר שפירא (בשיתוף עם [[זיוה ילין]] ו[[דרורה דקל]]) שני פרויקטים משותפים לכל 30 הגלריות: '''נלבישך שלמת בטון ומלט''' (2008) ו'''מדרש קיבוץ''' (2009). פרויקטים אלה הציגו את מכלול פעילות הגלריות הקיבוציות כאלטרנטיבה לגלריות מסחריות והציעו להתבונן מחודש על הקיבוץ ועל מקומם של אמני הקיבוץ בשיח האמנות הכללי. בכל אחד מהפרויקטים הללו פעלו הגלריות באופן עצמאי אך עשו זאת מתוך תגובה לנושא המשותף.<ref>חגית פלג רותם, '''בלדה לעוזב קיבוץ,''' <u>גלובס,</u> חמישה באוגוסט 2008, עמ'18.</ref>