מיכאל שומאכר – הבדלי גרסאות

'''מיכאל שומאכר''' (ב[[גרמנית]]: {{שמע|קובץ=De-Michael-Schumacher.ogg|תיאור='''Michael Schumacher'''}}; נולד ב-[[3 בינואר]] [[1969]]) הוא [[מרוץ מכוניות|נהג מרוצים]] [[גרמניה|גרמני]] לשעבר. התחרה במרוצי ה[[פורמולה 1]] בין השנים [[פורמולה 1 עונת 1991|1991]]–[[פורמולה 1 עונת 2006|2006]], ובין השנים [[2010]]–[[פורמולה 1 עונת 2012|2012]]. שומאכר נחשב על ידי רבים לנהג הפורמולה 1 הטוב ביותר בכל הזמנים.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/motorsport/formula_one/3168114.stm Who is the greatest ever?], BBC.co.uk, 12 October 2003|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://www.espn.com/racing/racing/columns/story?columnist=blount_terry&id=3407489 The final five could all have been No. 1, but only Foyt gets the prize], ESPN, 24 May 2008|כיוון=שמאל}}. זכה שבע פעמים בתואר אלוף עולם, ושבר כמעט כל שיא אפשרי בפורמולה 1 כשהעיקרי מביניהם הוא מספר הניצחונות בקריירה. השיא שעמד על 91 ניצחונות החזיק מעמד עד עונת [[פורמולה 1 עונת 2020|2020]], אז נשבר על ידי [[לואיס המילטון]].

== קריירה מוקדמת==

החוק בגרמניה קובע גיל מינימום של 14 שנים על מנת להוציא רישיון להתחרות בקארטינג. על מנת להתגבר על המגבלה הוציא בגיל 12 רישיון ב[[לוקסמבורג]].{{הערה|שם=התחלה|[http://www.mschumacher.com/history.html Racing History - The Beginning], mschumacher.com|כיוון=שמאל}}. בשנת ב-[[1983]] הוציא את הרישיון הגרמני ושנה לאחר מכן הוכתר כאלוף גרמניה לנוער. בשנת ב-[[1987]] זכה באליפות גרמניה ואירופה. הוא עזב את בית הספר והחל לעבוד כ[[מכונאי]]. שנה לאחר מכן החל להתחרות במרוצי מכוניות חד-מושביות. הוא השתתף באליפות פורמולה פורד הגרמנית ובאליפות פורמולה קונינג, בה הוכתר לאלוף.

בשנת ב-[[1989]] חתם בקבוצת הפורמולה 3 WTS והחל להתחרות באליפות גרמניה. שנה לאחר מכן זכה בתואר. באותה שנה הצטרף לתוכנית הפיתוח לנהגים של [[מרצדס-בנץ|מרצדס]] והחל להתחרות ב[[אליפות העולם למכוניות ספורט]], בניגוד לרוב המתחרים שהעדיפו לנסות את מזלם בפורמולה 3000, בדרך ל[[פורמולה 1]]. הוא ניצח את המרוץ האחרון בעונה, שהתקיים במקסיקו וסיים את העונה במקום החמישי באליפות הנהגים. בחודש יוני השתתף ב[[מרוץ 24 השעות של לה מאן]] יחד עם קרל ונדלינגר ופריץ וקרוצפוינטר. את המרוץ סיימו במקום החמישי. בשנת ב-[[1991]] השתתף באחד המרוצים בסבב הפורמולה 3000 היפני וסיים במקום השני.

במאי [[1991]] ערך את הופעת הבכורה בפורמולה 1 במדי [[ג'ורדן F1|ג'ורדן]] ב[[גרנד פרי בלגיה|גרנד פרי הבלגי]], אחרי שמרצדס שילמה לאדי ג'ורדן, בעלי הקבוצה, סכום של 150,000 [[דולר אמריקני|דולר]]. במקצה הדירוג הגיע למקום השביעי, אך במרוץ עצמו נאלץ לפרוש לאחר שבע הקפות בשל בעיה ב[[מצמד]].{{הערה|[http://www.grandprix.com/gpe/rr511.html Grand Prix Results: Belgian GP, 1991]|כיוון=שמאל}}. על פי ההסכם המקורי היה אמור שומאכר להמשיך להתחרות במדי הקבוצה האירית עד לסיום העונה, אך לאחר הגרנד פרי הבלגי חתם במדי קבוצת [[בנטון פורמולה|בנטון]]. ג'ורדן פנתה לבית המשפט בבריטניה במטרה שימנע משומאכר להתחרות בבנטון. בית המשפט קבע כי החוזה טרם נחתם סופית ועל כן הוא משוחרר לעבור לקבוצה אחרת.{{הערה|אמיר ענבר, [https://www.haaretz.co.il/sport/nostalgia/.premium-1.2419742 לא ציפור או מטוס, פשוט מיכאל שומאכר], הארץ, 29 באוגוסט 2014}}.

===1991 - 1995: בנטון ===

הזכייה הראשונה באליפות הגיעה בעונת [[פורמולה 1 עונת 1994|1994]]. שישה ניצחונות בשבעת המרוצים הראשונים של העונה העניקו לו יתרון משמעותי על פני [[דיימון היל]] במחצית הראשונה של העונה. ב[[גרנד פרי בריטניה]] הוזהר לאחר שביצע עקיפה במהלך הקפת ההערכות,{{הערה|הקפה זו אינה חלק מהמרוץ ומיועדת לחימום לקראת הזינוק למרוץ}}, אך שומאכר התעלם מהאזהרה וביצע עקיפה נוספת, בעקבותיה הוצא לו דגל שחור והוא הורחק מהמרוץ. הקבוצה טענה כי חוסר תקשורת עם הדיילים במסלול היא שהובילה לאירוע. הטענה לא התקבלה ושומאכר הורחק משני מרוצים נוספים. הוא ניצח בגרנד פרי הבלגי, אך לאחר המרוץ נמצא כי בתחתית הרכב הותקנו מוטות עץ שהגבירו את ה[[אווירודינמיקה|אווירודינמיות]] של הרכב והקנו לו יתרון בלתי חוקי. בעקבות כך נפסלה התוצאה שהשיג ונשלל ממנו הניצחון.{{הערה|[http://www.grandprix.com/gpe/rr559.html Grand Prix Results: Belgian GP, 1994]|כיוון=שמאל}}. רצף האירועים אפשר להיל לצמצם את הפער משומאכר עד לכדי נקודה אחת לקראת גרנד פרי אוסטרליה, המרוץ האחרון בעונה. בהקפה ה-36 של המרוץ, בעודו מוביל את המרוץ, פגע רכבו במעקה הבטיחות החיצוני של המסלול. היל ניסה לנצל את ההזדמנות ולבצע עקיפה, אך חזרה של שומאכר למסלול הובילה להתנגשות בין הרכבים. כתוצאה מההתנגשות נאלצו שני הנהגים לפרוש ושומאכר זכה באליפות, זכייה שעוררה ביקורות רבות כלפיו.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/motorsport/formula_one/5024532.stm Schumacher's chequered history], BBC.co.uk, 28 May 2006|כיוון=שמאל}}.

במהלך העונה פתחה [[הפדרציה הבינלאומית לרכב]] (FIA) בחקירה כנגד בנטון ומקלארן, בחשד שהקבוצות עשו שימוש אסור באמצעי עזר טכנולוגיים. הקבוצות סירבו לשתף פעולה עם החקירה ונקנסו בסכום של 100 אלף דולר כל אחת בשל כך. בסיומה של החקירה נמצאו שורות קוד שאיפשרו לרכב לזנק בצורה טובה יותר, אך לא נמצא הוכחה שאכן נעשה שימוש בטכנולוגיה במרוצים עצמם.{{הערה|[http://www.grandprix.com/gt/gt00044.html Rocking the boat], Grandprix.com, 11 August 1994|כיוון=שמאל}}.

אף על פי שנותרה לו שנה נוספת בחוזה עם בנטון, הודיע שומאכר על מעבר לקבוצת [[פרארי (קבוצת מרוצים)|פרארי]], בה חתם על חוזה לשנתיים תמורת 60 מיליון דולר.{{הערה|[https://www.motorsport.com/f1/news/schumacher-signs-for-ferrari/ Schumacher signs for Ferrari], Motorsport.com, 5 August 1995|כיוון=שמאל}}. בהמשך הצטרפו אליו המעצב רורי בריין והמנהל הטכני רוס בראון שהצטרפו אל ג'ין טוד, שחתם בקבוצה בשנת ב-[[1993]]. שילוב זה יצר את אחת הקבוצות הנחשבות למצליחות ולדומיננטיות בתולדות האליפות.

בעונתו הראשונה בקבוצה ניצח בשלושה מרוצים, אך בעיות מכניות אילצו אותו לפרוש מחמישה מרוצים. את העונה סיים במקום השלישי. לאורך עונת [[פורמולה 1 עונת 1997|1997]] ניהל קרב צמוד עם [[ז'אק וילנב]] על ההובלה. וילנב הוביל את הטבלה לאחר שישה מרוצים. ניצחון בקנדה העלה את שומאכר למקום הראשון. לקראת המרוץ האחרון בעונה עמד הפער בטבלה על נקודה לזכות הגרמני. וילנב זינק מפול פוזישן, כששומאכר מקום אחד מאחור. לאורך מרבית המרוץ הוביל, אך בעיה במערכת הקרור גרמה לו לאיבוד כוח ולהאטה. וילנב ניסה לעקוף ושומאכר התנגש בו במטרה לגרום לשניהם לפרוש מהמרוץ ובכך להבטיח לעצמו זכייה בתואר. כתוצאה מההתנגשות נפגעה מכוניתו, אך וילנב הצליח להמשיך להתחרות, סיים את המרוץ במקום הרביעי וזכה בתואר. בעקבות ההתנגשות המכוונת נענש בשלילת כל הנקודות שצבר במהלך העונה.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/29895.stm Schumacher loses championship runner-up crown], BBC.co.uk, 1 November 1997|כיוון=שמאל}}.

[[מיקה האקינן]] ה[[פינלנד|פיני]] מקבוצת [[מקלארן]] הפך ליריבו העיקרי על התואר במהלך העונות הבאות. האקינן פתח בצורה טובה את עונת [[פורמולה 1 עונת 1998|1998]] וניצח את שני המרוצים הראשונים ופתח פער של 16 נקודות. ניצחון בגרנד פרי האיטלקי, כשנותרו עוד שני מרוצים לסיום העונה, הביא לשוויון בנקודות. האקינן ניצח בגרנד פרי לוקסמבורג ופתח מחדש פער של ארבע נקודות.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20141205010735/http://www.formula1.com/results/season/1998/178/ 1998 Luxembourg Grand Prix], 27 September 1998|כיוון=שמאל}}. בגרנד פרי יפן, מרוץ סיום העונה, זינק שומאכר מהפול פוזישן, הוביל במרוץ, אך בהקפה ה-32 נאלץ לפרוש עקב תקר בגלגל. האקינן ניצח במרוץ וזכה בתואר.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20150203024250/http://www.formula1.com/results/season/1998/179/ 1998 Japanese Grand Prix], 1 November 1998|כיוון=שמאל}}{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/sport/formula_1/205429.stm Mika wins as Schu let down by puncture], BBC.co.uk, 2 November 1998|כיוון=שמאל}}.

בעונת [[פורמולה 1 עונת 1999|1999]] היה שותף לזכייה של הקבוצה באליפות היצרנים. במהלך הגרנד פרי הבריטי איבד את הבלמים בעת כניסה לפנייה במהירות של כ-200 קמ"ש. המכונית התנגשה בקיר הבטיחות וכתוצאה מההתגשות שבר את רגלו.{{הערה|[http://www.grandprix.com/ns/ns02071.html Schumacher out of action], Grandprix.com, 12 July 1999|כיוון=שמאל}}. לאחר התאונה נעדר משישה מרוצים ולמעשה איבד את האפשרות להאבק על האליפות.

שומאכר ניצח חמישה מתוך שמונת המרוצים הראשונים של [[פורמולה 1 עונת 2000|2000]], אך לא הצליח לסיים את שלושת המרוצים הבאים. הדבר איפשר להאקינן לצמצם את הפער לכדי 2 נקודות בלבד. 2 ניצחונות רצופים של הפיני העלו אותו למקום הראשון, אך רצף של שלושה ניצחונות החזירו לשומאכר את ההובלה. הניצחון בגרנד פרי היפני הבטיח זכייה באליפות כשנותר עוד מרוץ אחד לסיום העונה. הזכייה השלישית בתואר והראשונה של קבוצת פרארי מאז עונת 1979.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20150402122022/http://www.motorsport.com/f1/news/japanese-gp-third-title-to-m-schumacher/ Japanese GP Third title to M Schumacher], Motorsport.com, 9 October 2000|כיוון=שמאל}}.

שנה לאחר מכן שב וזכה בתואר האליפות תוך שהוא משווה את שיא הניצחונות לעונה, שעמד על תשעה ניצחונות. הזכייה בתואר הובטחה, כשנותרו עוד 4 מרוצים לסיום העונה. את העונה סיים בפער של 58 נקודות מ[[דייוויד קולטהרד]], שסיים שני. הניצחון בגרנד פרי הבלגי היה הניצחון ה-52 בקריירה, בכך שבר את שיאו של [[אלן פרוסט]] והפך לנהג בעל מספר הניצחונות הרב ביותר בתולדות האליפות.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/sports_talk/1520663.stm Send your tributes to Schumacher], BBC.co.uk, 2 September 2001|כיוון=שמאל}}.

הזכייה באליפות השלישית ברציפות לוותה במספר אירועים מעוררי מחלוקת. רובנס באריקלו, בן זוגו של שומאכר הוביל לאורך מרבית [[גרנד פרי אוסטריה]]. במטרים האחרונים של המרוץ קיבל הוראה מהנהלת הקבוצה להאט ולאפשר לשומאכר לעקוף אותו ולנצח את המרוץ. העלייה לפודיום לוותה בשריקות בוז רועמות מצד הקהל. שומאכר, בניסיון לרצות את הקהל, הזמין את באריקלו לעלות למדרגה העליונה לצידו.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport1/hi/motorsport/formula_one/1982612.stm Schumacher steals Austrian win], BBC.co.uk, 12 May 2002|כיוון=שמאל}}. בגנרד פרי של ארצות הברית, שהתקיים בספטמבר, היה זה שומאכר שהוביל לאורך מרבית המרוץ ואחריו באריקלו. שומאכר האט במטרה לאפשר סיום צמוד, אך האט יותר מידי ונעקף על ידי בן זוגו שניצח את המרוץ.{{הערה|[http://www.grandprix.com/gpe/rr696.html Grand Ppix Results: Umited States GP, 2002]|כיוון=שמאל}}. ניצחון בגרנד פרי גרמניה הבטיח את הזכייה בתואר, כשנותרו עוד שישה מרוצים עד לסיום העונה. בכך השתווה ל[[חואן מנואל פנג'יו]] כנהג בעל מספר האליפויות הרב ביותר.{{הערה|[http://www.crash.net/f1/race-report/43047/1/german-gp-2002-michael-completes-dream-weekend.html German GP 2002 - Michael completes dream weekend], Crash.net, 28 July 2002|כיוון=שמאל}}.

בעונת [[פורמולה 1 עונת 2003|2003]] הקרב על האליפות היה צמוד ונמשך עד למרוץ האחרון. [[קימי רייקונן]], הוביל את האליפות לאחר שלושה מרוצים בפער של 16 נקודות משומאכר. שלושה ניצחונות רצופים סייעו לצמצם את הפער לשתי נקודות. שני ניצחונות וחמישה פודיומים שהשיג חואן פאבלו מונטויה, נהגה של קבוצת [[ויליאמס F1|ויליאמס]], צירפו אותו למאבק האליפות. בסיום הגרנד פרי ההונגרי הוביל שומאכר את האליפות בפער של נקודה אחת לפני מונטויה ושתי נקודות מרייקונן. שינוי בשיטת המדידה של רוחב הצמיגים חייב את [[מישלן]], ספקית הצמיגים של מקלארן ויליאמס לתכנן מחדש את הצמיגים, בעוד פרארי, שעשתה שימוש בצמיגים מתוצרת [[ברידג'סטון]] המשיכה להשתמש באותם צמיגים.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport1/hi/motorsport/formula_one/3092598.stm FIA stands by tyre ruling], BBC.co.uk, 9 September 2003|כיוון=שמאל}}. שומאכר ניצל את ההזדמנות ניצח את שני המרוצים הבאים ונזקק לנקודה אחת במרוץ האחרון על מנת להבטיח את הזכייה.{{הערה|[http://www.grandprix.com/ns/ns11986.html Deciding the World Championship], grandprix.com, 7 October 2003|כיוון=שמאל}}. לגרנד פרי היפני זינק מהמקום ה-14, אך הצליח לסיים את המרוץ במקום השמיני ולזכות בפעם הרביעית ברציפות.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/motorsport/formula_one/3184714.stm Schumacher makes history], BBC.co.uk, 12 October 2003|כיוון=שמאל}}.

האליפות השביעית והאחרונה הושגה בקלות יחסית - הוא ניצח 12 מ-13 המרוצים הראשונים בעונה והבטיח את הזכייה בתואר, כשנותרו עוד ארבעה מרוצים לסיום העונה.{{הערה|[http://en.espn.co.uk/f1/motorsport/season/1382.html Michael's magnificent seven], ESPN|כיוון=שמאל}}. באריקלו, שסיים במקום השני סיים לקבוצה לזכות באליפות היצרנים בפעם השישית ברציפות.

לקראת עונת [[פורמולה 1 עונת 2005|2005]] שונו התקנות ונאסר על החלפת צמיגים במהלך המרוץ. ברידג'סטון, ספקית הצמיגים של פרארי, התקשתה להתאים את הצמיגים לתקנות החדשות. הדבר נתן יתרון לקבוצות שעשו שימוש בצמיגי מישלן. את העונה סיים במקום השלישי, בפער של 71 נקודות מ[[פרננדו אלונסו]], שזכה בתואר.{{הערה|אלי שאולי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158408,00.html סיכום עונת 2005 - היסטוריה, אירוניה ושיאים], ynet{{כ}}, 24 באוקטובר 2005}}.

לאורך כל עונת [[פורמולה 1 עונת 2006|2006]] ניהל שומאכר מאבק צמוד על האליפות עם [[פרננדו אלונסו]], שהוביל לאורך מרבית העונה. צמד ניצחונות באיטליה ובסין העלה אותו לראשות הטבלה לראשונה בעונה, כשנותרו עוד שני מרוצים לסיום העונה. פרישה מוקדמת במהלך הגרנד פרי היפני החזירה לאלונסו את ההובלה ולמרוץ האחרון של העונה ב[[ברזיל]] הגיע שומאכר כשהוא בפיגור של 10 נקודות. האפשרות היחידה של שומאכר לזכות בתואר הייתה לנצח במרוץ ולקוות שאלונסו לא ישיג אפילו נקודה. במקצה הדרוג השיג שומאכר רק את המקום העשירי ואילו אלונסו דורג רביעי. שומאכר פתח מצוין את המרוץ ועלה למקום החמישי, אולם אז בעיה ב[[צמיג]] הרכב דרדרה אותו למקום האחרון. שומאכר לא הרים ידיים ועקף נהגים רבים עד למקום ה-4 שבו סיים את המרוץ. זה לא הספיק לאליפות אולם הוכיח את הכישרון האדיר של שומאכר. אלונסו סיים במקום השני וזכה באליפות.{{הערה|[http://news.walla.co.il/?w=/325/994900&tb=/c אלונסו אלוף העולם בפעם השנייה ברציפות], וואלה!, 22-10-2006}}. בסיום אותה עונה החליט שומאכר לפרוש ממרוץ פעיל והפך ליועץ בקבוצת [[פרארי (קבוצת מרוצים)|פרארי]].{{הערה|רמי היפש, [http://www.haaretz.co.il/1.1147041 אלונסו זכה באליפות הפורמולה 1; שומאכר פרש], הארץ, 23-10-2006}}.

מיד לאחר הפרישה מונה ליועץ ועוזר מיוחד לז'אן טוד, שהתמנה למנכ"ל החברה. בין יתר תפקידיו היה מעורב גם בבחירת הנהגים לקבוצה.{{הערה|[http://www.autosport.com/news/report.php/id/55462 Schumacher to help Ferrari select drivers], Autosport, 29 October 2006|כיוון=שמאל}}. בנובמבר [[2007]], אחרי שלא נהג שנה כל מכונית פורמולה, השתתף שומאכר בנסיעת מבחן על דגם ה-F2007. בדצמבר אותה שנה השתתף במבחנים שערכה הקבוצה במסלול ב[[חרס דה לה פרונטרה|חרס]].

ביולי [[2009]], בעקבות פציעתו של [[פליפה מאסה]], נהגה של קבוצת פרארי, ב[[גרנד פרי הונגריה]], דווח על ידי דובר הקבוצה כי שומאכר יחזור להתחרות בקבוצה ויימלא את מקומו של מאסה עד להחלמתו וחזרתו למרוצים.{{הערה|{{ynet|הלל פוסק|מיכאל שומאכר חוזר להתחרות|3754283|30 ביולי 2009}}}}. שומאכר החל באימונים אינטנסיביים לקראת חזרתו למרוצים, אולם בשל כאבים בצווארו, זכר לתאונת אופנוע שעבר מספר חודשים לפני כן, הוא הודיע שלא יוכל לשוב להתחרות.{{הערה|{{ynet||שומאכר מודיע: "אני לא חוזר"|3760222|11 באוגוסט 2009}}}}.

בדצמבר [[2009]] הודיע שומאכר על שובו למרוצי פורמולה 1 בשנת ב-[[2010]], בקבוצת [[מרצדס AMG (פורמולה 1)|מרצדס]]. הוא חתם על חוזה לשלוש שנים.{{הערה|{{כ}}{{ynet|הלל פוסק, שחר הזלקורן|סופי: מיכאל שומאכר חוזר לפורמולה 1|3824066|23 בדצמבר 2009}}}}.

עונת [[פורמולה 1 עונת 2010|החזרה]] הסתיימה כעונה החלשה ביותר בקריירה עד אותו שלב - הייתה זאת העונה המלאה הראשונה בה לא ניצח אף מרוץ, לא הגיע לפודיום ולא זינק מהפול פוזישן לאורך כל העונה. הישגו הטוב ביותר בעונה היה המקום הרביעי, אותו השיג בשלושה מרוצים שונים. במרוץ סיום העונה היה מעורב בתאונה עם ויטאנטוניו ליוצי, נהגה של קבוצת [[פורס אינדיה]]. שומאכר הסתבסב כבר בהקפה הראשונה ומכוניתו של ליוצי "טיפסה" על מכונית המרצדס, תוך שהיא חולפת במרחק קצר בלבד מראשו.{{הערה|{{ynet||פורמולה 1: וטל מנצח באבו-דאבי, וזוכה באליפות|3984380|10 בנובמבר 2010}}}}. עונתו ה[[פורמולה 1 עונת 2011|שנייה]] בקבוצה הייתה דומה לראשונה. מקום רביעי בגרנד פרי הקנדי היה התוצאה הטובה ביותר לאורך העונה. בגרנד פרי הבלגי, שציין עבורו 20 שנות פעילות, זינק מהמקום האחרון. במהלך המרוץ ביצע שורת עקיפות מרשימה וסיים במקום החמישי.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4114887,00.html וטל מעל כולם], ynet{{כ}}, 28 באוגוסט 2011}}.

בעונתו האחרונה בקבוצה נאלץ לפרוש משבעה מרוצים ובחמישה נוספים סיים ללא נקודות. ב[[גרנד פרי אירופה]] סיים במקום השלישי - הפודיום הראשון והיחידי שהשיג במדי קבוצת מרצדס. הגרנד פרי הבלגי היה המרוץ ה-300 בו השתתף. הנהג השני בתולדות האליפות שהגיע להישג זה. אף על פי שהיה בן 43 הציעה לו הקבוצה חוזה חדש לשנתיים נוספות, הצעה אותה דחה. בחודש אוקטובר החתימה מרצדס את [[לואיס המילטון]] כמחליפו של שומאכר לעונת 2013. לאחר ההחתמה הודיע על פרישתו בסיום העונה.{{הערה|פיליפ רוזין, [http://www.autosport.co.il/magazin/37514/מיכאל-שומאכר-הודיע-כי-יפרוש-בסיום-העונ/ מיכאל שומאכר הודיע כי יפרוש בסיום העונה], אתר אוטוספורט, 4 באוקטובר 2012}}{{הערה|[https://web.archive.org/web/20121015114312/http://formula-one.speedtv.com/article/f1-michael-schumacher-ready-to-go-home-after-formula-one-retirement Schumacher Ready To Go ‘Home’ After Retirement], Speed, 14 October 2012|כיוון=שמאל}}. בגרנד פרי הברזילאי, מרוץ סיום העונה, סיים שומאכר במקום השביעי. בכך הסתיימה קריירה שכללה 308 מרוצים, שבעה תוארי אליפות, 91 ניצחונות ו-155 פודיומים.

[[מרוץ האלופים]] הוא אירוע שנתי בו מתחרים הנהגים המובילים בקטגוריות שונות ב[[ספורט מוטורי|ספורט המוטורי]]. בשנת ב-2004 ערך שומאכר את הופעת הבכורה באירוע, אך לא הצליח להעפיל לשלב הגמר. יחד עם [[סבסטיאן פטל]] זכה שש פעמים ברציפות בגביע לאומות (2007 - 2012). בשנים 2007 ו-2009 הגיע לגמר "אלוף האלופים", אך הפסיד פעמיים ל[[מטיאס אקסטרום]].

== תאונת סקי ==

ב-[[29 בדצמבר]] 2013 נפגע קשה בראשו מפגיעת סלע בתאונת [[סקי]], אשר התרחשה כאשר גלש באתר הסקי מריבל שבקרבת הגבול השווייצרי. הפגיעה הקשה אירעה בעת שגלש עם בנו מיק.{{הערה|{{ישראל היום|ספורט|מיכאל שומאכר נלחם על חייו|145157|30 בדצמבר 2013}}}}{{הערה|[http://news.sky.com/story/1188157/michael-schumacher-hurt-in-skiing-accident {{כ}}Michael Schumacher 'Hurt In Skiing Accident'], sky News, 29 December 2013}}. בתחילת אפריל 2014 דיווחה לעיתונות סבין קם, מנהלתו האישית של שומאכר, שהוא הראה סימני הכרה חלקיים ומשפחתו דיווחה על סימנים מעודדים נוספים.{{הערה|[http://www.bbc.com/news/world-europe-26885624 Schumacher has 'conscious moments' - agent], באתר BBC}}. ביוני 2014 יצא שומאכר מהתרדמת, שוחרר מבית החולים והועבר ל[[שיקום (רפואה)|שיקום]] בביתו שבשווייץ.

שנתיים לאחר התאונה נפוצו שמועות על מצבו הרפואי בהן נטען כי הוא שוקל 45 קילו בלבד ואינו מסוגל לדבר או ללכת. צוות של 15 רופאים ומטפלים מטפל בו ועלות הטיפול מוערכת בכ-140 אלף דולר בשבוע.{{הערה|[https://sports.walla.co.il/item/2892270 "מיכאל שומאכר שוקל פחות מ-45 קילו, זה לא נראה טוב בכלל"], וואלה, 24 בספטמבר 2015}}{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/752/871.html נשיא פרארי לשעבר: "יש חדשות לא טובות על שומאכר"], nrg{{כ}}, 4 בפסרוארבפברואר 2016}}. מצבו המדויק אינו ידוע שכן משפחתו מקפידה לשמור את המידע בדבר מצבו הבריאותי בפרטיות. ז'אן טוד, נשיא ה-[[הפדרציה הבינלאומית לרכב|FIA]] ורוס בראון, שהיה מנהלו של שומאכר, הם בין הבודדים מחוץ למשפחה המעורבים בתהליך השיקום.{{הערה|דור הופמן, [http://www.israelhayom.co.il/article/343959 האישה הטובה], ישראל היום, 31 בדצמבר 2015}}.

== משפחתו ==

באוגוסט [[1995]] נשא לאישה את קורינה בטש, אלופת אירופה ב[[ריינינג|רכיבה על סוסים]], לזוג שני ילדים. למרות החשיפה הרבה לה זכה היה שומאכר קנאי לפרטיות משפחתו והשתדל להשאירה מחוץ לאור הזרקורים.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/motorsport/formula_one/6047606.stm Who is the real Schumacher?], BBC, 22 October 2006|כיוון=שמאל}}. בשנת ב-[[2007]] עברה המשפחה להתגורר באחוזה המשתרעת על שטח של 650 [[מטר רבוע]] ב[[שווייץ]], בסמוך ל[[אגם ז'נבה]].

[[ראלף שומאכר]], אחיו הצעיר של מיכאל, היה גם הוא נהג מרוצים והתחרה במקביל אליו בפורמולה אחת. סבסטיאן שטל, אחיו החורג, היה גם הוא נהג מרוצים. [[מיק שומאכר|מיק]], בנו הצעיר, החל להתחרות ב[[קארטינג]] בשם "מיק בטש", שם משפחתה הקודם של אימו, על מנת שלא למשוך תשומת לב.{{הערה|ניר בן טובים, [http://cars.walla.co.il/item/2813531 מיק שומאכר בחן מכונית פורמולה 4], וואלה, 24 בדצמבר 2014}}. בשנת ב-[[2015]] החל להתחרות בסבב הפורמולה 4{{הערה|אמיר ענבר, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2620109 מיק שומאכר, במושב של אבא], הארץ, 22 באפריל 2015}} ובשנת וב-[[2016]] סיים במקום השני בסבב האיטלקי ובסבב הגרמני. בשת ב-[[2017]] עבר להתחרות באליפות אירופה בפורמולה 3{{הערה|אמיר ענבר, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.3195611 הסיכוי לנצח קלוש, אבל מיכאל שומאכר ממשיך להילחם], הארץ, 4 בינואר 2017}} וזכה באליפות בשנת ב-[[2018]]. בשנת ב-[[2020]] זכה ב[[אליפות הפורמולה 2]], ובשנת וב-[[2021]] יתחרה בסבב ה[[פורמולה 1]] בקבוצת [[האס (קבוצת מרוצים)]].

במהלך הקריירה זכה שומאכר במספר רב של תארים. בשנת ב-[[2002]] זכה להכרה מצד [[אונסק"ו]] על תרומתו המתמשכת לספורט ועל תרומתו להעלאת המודעות לחינוך ילדים. בכך הצטרף לרשימה של שמונה ספורטאים שזכו להכרה דומה, ביניהם [[פלה]] ו[[סרגיי בובקה]].{{הערה|שם=אונסקו|[http://www.unesco.org/new/en/goodwill-ambassadors/champions-for-sport/michael-schumacher/ Honorary and Goodwill Ambassadors]|כיוון=שמאל}}. באותה שנה זכה לראשונה בפרס לוריוס לספורטאי השנה ובשנת וב-[[2004]] זכה בפרס בפעם השנייה. בנוסף לשתי הזכיות, היה מועמד לפרס עוד ארבע פעמים.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20070928063322/http://www.laureus.com/winners?q=node%2F821 Michael Schumacher], www.laureus.com|כיוון=שמאל}}.

על הישגיו המתמשכים בספורט ועל תרומתו לקידום נושא הבטיחות במרוצים הוענקה לשומאכר בשנת ב-[[2006]] מדליית זהב מטעם ארגון ה-FIA.{{הערה|[https://www.autosport.com/f1/news/55962/schumacher-honoured-at-fia-awards-gala Schumacher honoured at FIA Awards gala], Autosport, 9 December 2006|כיוון=שמאל}}. בשנת ב-[[2007]] החליטה הנהלת מסלול ה[[נורבורגרינג]] לקרוא לפניות 8 ו-9 במסלול על שמו (שומאכר S).{{הערה|[https://www.iol.co.za/motoring/bikes/nurburgring-honour-for-schumacher-857640 Nurburgring honour for Schumacher], 26 March 2007|כיוון=שמאל}}. מחווה דומה נעשתה בשנת ב-[[2014]] במסלול המרוצים ב[[בחריין]].{{הערה|[https://www.autosport.com/f1/news/112730/bahrain-names-corner-after-schumacher Bahrain F1 circuit names first corner after Michael Schumacher], Autosport, 2 March 2014|כיוון=שמאל}}. בשנת ב-2007 זכה בשני [[פרסי נסיך אסטוריאס]] על תרומתו לספורט ועל תרומתו למטרות הומניטריות.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20080725110508/http://www.fundacionprincipedeasturias.org/ing/04/premiados/trayectorias/trayectoria822.html Michael Schumacher], fundacion principed easturias|כיוון=שמאל}}.

בשנת ב-[[2008]] מונה על ידי [[התאחדות הכדורגל השווייצרית]] כשגריר המדינה לקראת משחקי [[יורו 2008]].{{הערה|[http://www.gpupdate.net/en/f1-news/148435/schumacher-becomes-swiss-football-ambassador/ Schumacher becomes Swiss football ambassador], GPupdate.net, 16 April 2007|כיוון=שמאל}}.

בשנת ב-[[2010]] העניק לו [[פרנסואה פיון]], [[ראש ממשלת צרפת]], את אות [[לגיון הכבוד]].{{הערה|[https://sputniknews.com/voiceofrussia/2010/04/30/7127906.html Legion d'Honneur for Shumacher], 30 April 2010|כיוון=שמאל}}.

במשך מרבית העונות בהם התחרה היה שומאכר מהנהגים המובילים את דירוג השכר בענף.{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833094 כמה כסף אוספים הביתה הנהגים המובילים בפורמולה 1?], גלובס, 1 באפריל 2013}}. בשנת [[ב-2004]] עמד שכרו השנתי בקבוצת פרארי על 80 מיליון דולר.{{הערה|[https://thetyee.ca/Mediacheck/2006/07/11/TrendWatch/ Sports: How Big Is Too Big?], The Tyee, 11 July 2006|כיוון=שמאל}}. על פי דירוג [[פורבס]] באותה שנה הוא היה השני ברשימת הספורטאים המרוויחים בעולם, אחרי [[טייגר וודס]].{{הערה|[https://www.forbes.com/2004/06/23/04athletesland.html The Best-Paid Athletes], Forbes, 24 June 2004|כיוון=שמאל}}. בשנת ב-[[2010]] חתם בקבוצת מרצדס, תמורת סכום נמוך, יחסית, של 9.5 מיליון דולר (7 מיליון אירו) לעונה.{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000538646 לשומאכר כבר יש ספונסרים], גלובס, 12 בפברואר 2010}}. בעונתו השלישית בקבוצה עלה הסכום ל-30 מיליון דולר לעונה.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3615502,00.html למה אלוף הפורמולה 1 לא ממש אהוב או שנוא? ], כלכליסט, 28 באוקטובר 2013}}. לאחר פרישתו בסיום עונת 2012 הוערך הונו בכ-823 מיליון דולר, הספורטאי השני בדירוג.{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3570470,00.html מיכאל שומאכר הפסיד בהפרש זעום את תואר הספורטאי העשיר בעולם], כלכליסט, 8 באפריל 2012}}.

בשנת ב-[[1996]] תרם כסף לבניית [[בית ספר]] לילדים ב[[דקר (עיר)|דקר]], [[סנגל]]. לאחר [[מלחמת בוסניה]] הקים [[בית חולים]] ב[[סרייבו]] לטיפול בילדים שנפגעו כתוצאה מהקרבות. ב[[לימה]], בית [[פרו]], הקים מרכז תמיכה ל[[חסר בית|חסרי בית]], המאפשר להם לקבל מזון, לבוש וטיפול רפואי. בשנת ב-[[2002]] מונה לשגריר מיוחד מטעם ארגון [[אונסק"ו]].{{הערה|שם=אונסקו}}. בשנת [[ב-2004]] תרם 10 מיליון דולר למען נפגעי [[רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004)|רעידת האדמה והצונמי באוקיינוס ההודי]]{{הערה|[http://edition.cnn.com/2005/SPORT/01/04/tsunami.relief/index.html Schumacher donates $10m relief aid], CNN, 4 Januart 2005|כיוון=שמאל}}.

בעקבות ההתנגשות עם [[ז'אק וילנב]] בגרנד פרי האירופאי של עונת [[פורמולה 1 עונת 1997|1997]] חויב שומאכר לבצע פעילות למען הקהילה בתחום ההסברה לזהירות בדרכים. הוא המשיך לפעול בתחום גם לאחר ריצוי תקופת העונש והיה פעיל בנושא במשך כל שנות הפעילות שלו. הוא היה שותף לקמפיין "Make Roads Safe" שקרא ל[[ארגון המדינות המתועשות]] (G8) להשקיע כספים בפיתוח תשתיות תחבורה בטוחות יותר בכל רחבי העולם. בשנת ב-[[2008]] הוביל קמפיין פרסומי של חברת בקרדי להעלאת המודעות לשתייה אחראית ולהימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול. הקמפיין, שרץ תחת הסיסמה "שתייה ונהיגה לא מתערבבים" ("drinking and driving don't mix"), כלל פרסומות ב[[טלוויזיה]], ב[[קולנוע]] וברשת האינטרנט.{{הערה|[https://www.theguardian.com/media/2008/jul/04/advertising.formulaone Schumacher puts the brakes on drink-driving], The Guardian, 4 July 2008|כיוון=שמאל}}.

כדמות פופולרית זכה שומאכר למספר אזכורים בתרבות. בשנת ב-1998 הוציא ה[[תקליטן]] ה[[דנמרק|דני]] די. ג'יי ויסאג' (DJ Visage) את השיר "פורמולה". השיר, שידוע יותר בשם "שומאכר", היה להיט מועדונים ואף צעד מספר שבועות במצעד המוזיקה ההולנדי.{{הערה|[https://www.top40.nl/dj-visage/dj-visage-formula-6745 DJ Visage - Formula]|כיוון=שמאל}}. בסרט ה[[הנפשה|אנימציה]] "[[מכוניות (סרט)|מכוניות]]" משנת מ-[[2006]] מופיעה דמות המכונה "המכונית של מיכאל שומאכר". הדמות מגיעה למוסך של לואיג'י וגורמת לו להתרגשות רבה. שומאכר [[דיבוב|דיבב]] את הדמות בקולו בגרסה האנגלית של הסרט.{{הערה|[http://pixarcars.wikia.com/wiki/Michael_Schumacher_Ferrari Michael Schumacher Ferrari], Pixar Cars Wiki|כיוון=שמאל}}. בשנת ב-[[2008]] השתתף בסרט אסטריקס ואובליקס באולימפיאדה (Astérix aux Jeux Olympiques) בתפקיד שומיקס, נציג [[שבטים גרמאניים|השבטים הגרמאניים]] במרוץ הסוסים.

בתוכנית הרכב הבריטית [[טופ גיר]] הופיעה לאורך השנים דמותו של "הסטיג". נהג מרוצים הלבוש בחליפה וקסדה לבנים, שזהותו נשמרה בסוד במהלך השנים. שמועות רבות קישרו את מיכאל שומאכר כנהג המסתתר מתחת לקסדה. בפרק הפתיחה של העונה ה-13 של התוכנית הכריזה הפקת התוכנית על חשיפת דמותו האמיתית של הסטיג. לאחר הקרנת הקפת המבחן על ה[[פרארי FXX]], נכנסה הדמות לאולפן וכשהורידה את הקסדה היה זה שומאכר. כמה שנים לאחר מכן נחשף כי את דמותו האמיתית של הסטיג באותה תקופה גילם נהג המרוצים בן קולינס.{{הערה|[http://www.foxsports.com/motor/story/michael-schumacher-the-stig-top-gear-111816 Remembering the time Michael Schumacher was the Stig], Fox Sports, 9 December 2016|כיוון=שמאל}}{{הערה|[https://www.theguardian.com/media/organgrinder/2009/jun/22/stig-michael-schumacher Is Michael Schumacher really the Stig?], The Guardian, 22 June 2009|כיוון=שמאל}}.

במהלך השנים יצאופורסמו אודות שומאכר שלושה ספרי [[ביוגרפיה]] רשמיים. שניים נכתבו על ידי כריסטופר הילטון והשלישי נכתב על ידי סאבין קאם, המנהלת האישית של שומאכר לאורך השנים. בנוסף, יצאו אודותיו עשרות ספרי ביוגרפיה לא רשמיים.

== קישורים חיצוניים ==

* {{אתר רשמי}}

* {{בריטניקה}}

* {{ynet|אלי שאולי|שומאכר פורש: נפרדים מהאלוף|3302090|10 בספטמבר 2006}}

* {{הארץ|אמיר ענבר|פורמולה 1: המפתחות עדיין אצלך, מיכאל שומאכר?|1.1168813|27 במרץ 2011}}

* [http://edition.cnn.com/2016/12/28/motorsport/michael-schumacher-formula-one-legacy-lives-on/index.html Michael Schumacher: Seven-time F1 champion's legacy lives on], CNN.com, 29 December 2016.

* [https://www.thisisopus.com/opus-world/simply-the-best/ Simply the best?], Opus.com