מחקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מחקר מדעי: תיקנתי דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
מחקרים ותגליות משנים באופן תדיר את הידע האנושי אודות העולם.{{הערה|שם=תוכנית חשיבה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Tochniyot_Limudim/Portal/Kishurim/Chashiva.htm משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה.] מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט}} [[מתודולוגיה]] היא השיטה המשמשת לצורך מחקר במגוון תחומים. לכל גישה למחקר יש שיטות הייחודיות לה, עם זאת נהוג לעיתים להתייחס במונח שיטות מחקר לשיטות המחקר הכמותיות והמעבדתיות.
למחקרים בתחומים שונים יש דרכים מקובלות משלהם להצגת תוצאות המחקר. לדוגמה, תוצאות [[חקירה משטרתית]] יוצגו כראיות ב[[בית משפט|בית המשפט]]. מחקרים במדעי הטבע, החיים, המשפט החברה והרוח יפורסמו בדרך כלל באמצעות מאמר בכתב עת שפיט (מאמר שעבר שיפוט על ידי כמה מומחים בתחום הרלוונטי למאמר).
==מחקר ממוסד מול מחקר אישי==
ניתן לחלק את סוגי המחקר לשניים: מחקר ממוסד ומחקר אישי. מחקרים ממוסדים נעשים על פי כללים מוגדרים של [[אמינות]], סדר, שקיפות ונאמנות לחוקי המדינה.
מחקר ממוסד עשוי להיות מחקר [[מדע]]י. מטרת המחקר המדעי יכולה להיות זיהוי [[חוק טבע|חוקי טבע]] (הסבר כולל למגוון אירועים ואף יאפשרו, בחלק מהמקרים, חיזוי התנהגויות עתידיות) הסברים מדעיים לעניינים מצומצמים ופיתוח כלים ליעול המחקר המדעי. ישנם גם מחקרים ממוסדים שאינם מדעיים. מחקרים אלה כוללים חקירה של [[מודיעין צבאי]], [[חקירה משטרתית]]-משפטית, תחקיר [[
דוגמאות שכיחות למחקרים אישיים הן "מחקר שורשים" - בירור פרטים על תולדות משפחתו של אדם ומחקר צרכני - מציאת סוחר שמציע תנאי קנייה טובים יותר למוצר או שירות.
מחקר מדעי מתבצע מטעם [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ו[[מכון מחקר|מכוני מחקר]] שאינם אוניברסיטאיים, כגון מכונים של חברות מסחריות או [[
==מחקר מדעי==
לפי הגישה הכמותית, למחקר המדעי חמישה מאפייני יסוד:{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רות בייט מרום, מיכאל אשכנזי, אליס שמואל, מינה צמח|שם=שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|מהדורה=מהדורה שנייה|שנת הוצאה=2001|כרך=א}}}}
* [[אובייקטיביות]] - על המחקר להתבצע באופן שמנותק מרגשות החוקר.
* [[אמפיריציזם|אמפיריות]] - על המחקר להתבסס על נתונים הנקלטים על ידי חמשת החושים.
* כימות - על המחקר להתבסס על נתונים מספריים/סטטיסטיים (מתאים ל[[שיטות מחקר כמותניות|מחקר כמותי]] ולא ל[[מחקר איכותני]]).
* פומביות - המחקר המדעי מפורסם בכתבי עת, כך שניתן לבחון את מהימנותו.
* [[סקרנות]] ו[[ספקנות מדעית|ספקנות]] של החוקר.
===תצפית מול ניסוי===
המחקרים המדעיים מתחלקים לשניים: [[ניסוי]] ו[[תצפית (מדע)|תצפית מדעית]]. ניסוי הוא מחקר שבמהלכו אנשי המדע מתערבים באופן משמעותי במערכת הנחקרת ואילו תצפית היא מחקר שבמהלכו אנשי המדע משתדלים שלא להתערב באופן משמעותי במערכת הנחקרת. הסוג המפורסם ביותר של ניסוי הוא [[ניסוי#ניסויים מבוקרים|ניסוי מבוקר]] - ניסוי בו אנשי המדע מקימים שתי מערכות מחקר דומות מאוד, מתערבים רק בנעשה באחת מהן ומשווים את התוצאות.
היתרון הבולט של הניסוי על התצפית הוא יכולתו של הניסוי לברר קשר [[אטיולוגיה|סיבה ותוצאה]] בין הגורמים במערכת הנחקרת. למעט מקרים יוצאי דופן, תצפיות אינן יכולות לברר קשר כזה. היכולת לברר קשר סיבה ותוצאה נובעת מהעובדה שתוצאת ההתערבות של המדען במערכת הנחקרת ידועה. לדוגמה: בניסוי המברר קשר בין אכילה של מאכל מסוים לבין השמנה, המדען יכול לשלוט במזון שבוחרים המשתתפים בניסוי (לרוב [[אורגניזם מודל|חיות מעבדה]]) לאכול ולדעת שברירת המזון נעשתה רק בשל התערבותו. לכן במקרה כזה ברור שהבדלי ה[[השמנה]] נובעים מהבדלי האכילה ולא, למשל להפך.
החיסרון הבולט של הניסוי על התצפית הוא בזה שניסויים נעשים ב[[מערכת מודל|מודל]] שמייצג את מה שמתרחש בטבע ולא בטבע עצמו. הדבר נכון גם לניסויים שנעשים במערכת שעל פניה נראית כחלק מהטבע עצמו משום שההתערבות של המדען בנעשה במערכת אינה התערבות טבעית. בשל חיסרון זה יש צורך לבדוק את תקפות התוצאות שלהם בטבע עצמו. תקפות זו נבדקת פעמים רבות בעזרת תצפית. חיסרון זה בולט במיוחד בענפי מדע צעירים שבהם מסורת הניסוי טרם גובשה. במקרה כזה כל שיטות הניסוי בענף הן חדשות ויש לנמק היטב, קודם כל, את תקפות כלי הניסוי.
בכל תחום [[מדע]]י מתגבשות שיטות ניסוי ותצפית ספציפיות משלו המשקפות את יכולת המחקר באותו תחום, צורכי המחקר באותו תחום ומסורת המחקר באותו תחום. בכל תחום מדעי יש תצפיות מדעיות. ניסויים מדעיים הם יחסית נדירים בשטחי מדע צעירים, אולם עם התבססותם של רוב תחומי המדע, נצפית גם התבססות של המחקר הניסויי ברוב התחומים האלה. ככל שהשיטות הניסוייות מפותחות יותר בתחום מדע מסוים, מושם עליהן דגש רב יותר.
[[קובץ:Milgram Experiment.png|איור של ניסוי של סטנלי [[סטנלי מילגרם|מילגרם]], בתחום הפסיכולוגיה של ציות לסמכות|ממוזער]]
===מחקר כמותי מול איכותי===
סיווג נוסף של שיטות מחקר נוגע למידת הכימות של המידע. ב[[שיטות מחקר כמותניות|מחקר כמותי]], החוקר מכניס את המידע הנאסף לתוך מערכת נוקשה של כללים המאפשרת [[השוואה]] יותר קלה, בעוד ב[[מחקר איכותני|מחקר איכותי]] החוקר משתמש בדרכי ביטוי רבות יותר לייצוג המידע הנאסף, במחיר קושי גדול יותר בהשוואה.
ב[[מדעי הטבע]] שיטות
=== מחקר בסיסי ומחקר יישומי ===
שורה 48:
==מכוני מחקר==
{{ערך מורחב|מכון מחקר}}
רוב האוניברסיטאות בישראל ובעולם מעניקים מלגות מחקר למרצים, פרופסורים, דקטורנטים ולעיתים גם לתלמידי מחקר, ומאפשרים מלגות מחקר, לימודים, מעונות ומחיה. לעיתים גם הדבר מתאפשר הודות למענקים מטעם מוסדות מדינה, מכוני מחקר חיצוניים, גופים וחברות פרטיות, [[מוסד ללא כוונת רווח|מלכ"רים]], גם בתוכניות [[חילופי סטודנטים]]. כדוגמת: [[מכון קונפוציוס]], [[מכון מנדל למנהיגות]], [[קרן בת שבע דה רוטשילד]], [[יד הנדיב]], ארגון שגרירי רוטשילד, [[קרן אדמונד דה רוטשילד|קרן רוטשילד קיסריה]], [[קרן מיראז']].
==ראו גם==
* [[שיטות מחקר כמותניות|מחקר כמותי]]
* [[מחקר איכותני|מחקר איכותי]]
* [[מחקר מתאמי]]
* [[מחקר עוקבה]]
שורה 60:
==לקריאה נוספת==
* רות לנדאו, גבי שפלר, '''אתיקה במחקר''', ירושלים : [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|הוצאת מאגנס]], 2007.{{ULI|007681820}}
==קישורים חיצוניים==
| |||