סוציולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 13:
ההתפתחות המשמעותית של הסוציולוגיה התרחשה בסוף המאה ה-19 ובתחילת [[המאה ה-20]], בעקבות פעולתם של שני סוציולוגים שחותמם ניכר עד ימינו - [[מקס ובר]] מ[[גרמניה]], שהקים בעשור הראשון של המאה ה-20, את המכון הראשון למחקר סוציולוגי, ו[[אמיל דורקהיים]] מ[[צרפת]], שטבע את המונח "עובדה חברתית" וניסח מתודה מקיפה לחקר החברה.
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה ל[[ארצות הברית]], בזכות הסוציולוג [[טלקוט פרסונס]], שתרגם את כתביהם של ובר ושל דורקהיים לאנגלית, ואימץ חלק ניכר מהשקפותיהם תוך פיתוח גישת [[פונקציונליזם סטרוקטורלי|הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי]]. בזכות פארסונס ותלמידו, רוברט מרטון, הגישה השתלטה תוך מספר שנים על העולם הסוציולוגי האמריקאי, ובמידה רבה גם על זה העולמי, והייתה לפארדיגמה ההגמונית ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]. יש הטוענים{{הערה|ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 131}} שאחת הסיבות היא היותה תאוריה [[שמרנות|שמרנית]], התומכת בדרך-כלל ברעיונות ה[[ממשל|שלטון]] והקבוצות החברתיות החזקות.
מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], וביתר שאת, מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], החלה להתעורר התנגדות ל[[הגמוניה]] הפונקציונליסטית, במידה רבה עקב התסיסה שחלה באותן השנים בארצות הברית, תסיסה שהתאוריה הפונקציונליסטית התקשתה להסביר.{{הערה|ג'ורג' ריצר, תאוריות סוציולוגיות מודרניות, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 130}} גישות חליפיות החלו להופיע - תחילה גישות של [[הבניה חברתית]], ולאחר מכן גישות קונפליקט, ובעיקר [[נאו ובריאניזם]] - גישה השואבת ממשנתו של ובר בעיקר את הצדדים המדגישים את הקונפליקט, ומשלבת אותם עם אלמנטים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]], ו[[נאו-מרקסיזם|נאו-מרקסיסטיים]].
שורה 42:
* מזווית הקונפליקט ניתן לבסס הנחת מחקר לפיה החברה מקוטבת מטבעה ובנויה על התנגשות מתמידה של גורמים בתוכה. על פי גישה זו השינוי הוא המצב הטבעי של החברה והוא עשוי להיות מושג במהלכים ארעיים, חלקיים ומהירים (כדוגמת הפיכה ב[[ממשל]] של [[מדינה]]), בעוד השימור החברתי הוא תוצר של יתרון יחסי של כוח מרכזי בחברה, השואף לקבע את המצב הקיים באמצעות דיכוי נמשך של כוחות הנגד. זווית זו מיוחסת לרוב לסוציולוג [[מקס ובר]] או לגישת ה[[מרקסיזם]], כגישה מרכזית הנשענת על הסתכלות זו.
מתח אחר המתקיים בניתוח הסוציולוגי הוא המתח בין דגש על '''מבנה''' החברה (ארגונים, מעמדות, כלכלה, תרבות וכו'), לבין דגש על ה'''תהליך''' - הפירוש הסובייקטיבי אשר מעניק הפרט לחברה שסביבו ולמעשיו - גישה המכונה '''[[אינטראקציה סימבולית|אינטראקציוניזם סימבולי]]'''. הפרדה זו היא מלאכותית ועוסקת רק בדגש, שכן שני היסודות, מבנה ותהליך אינם ניתנים להפרדה במציאות. לדוגמה, חקר הכלכלה עשוי להסביר את ייצור וחלוקת המוצרים בחברה (כלומר - המבנה הכלכלי שלה), או את ההשלכה של מבנה זה על תפיסת האדם את עצמו, חבריו ועולם הטבע (כלומר - התהליך המתרחש).
==נושאים הקשורים לסוציולוגיה==
תחום נרחב בסוציולוגיה הוא חקר מערכות [[ארגון|ארגוניות]], הכולל בתוכו את חקר ה[[בירוקרטיה]], [[ניהול משאבי אנוש|משאבי אנוש]] ועוד. תחום אחר הוא חקר ה[[זהות]] החברתית והשפעתה על התנהגות האדם, תחום הכולל את חקר ה[[אומה|לאום]], ה[[ציבור]], ה[[המון]] ועוד.
: [[תרבות]] - [[גזענות]] - [[העצמה]] - [[פמיניזם]] - [[חיברות|סוציאליזציה]] - [[אירופוביה]] - [[מיסוד|מוסדות]] - [[פסיכולוגיה חברתית]] - [[ריבוד]] - [[פיקוח חברתי]] - [[סטייה חברתית]]
: - רשימה של [[:קטגוריה:סוציולוגים|סוציולוגים]]
:[[סוציולוגיה - מונחים]]
:[[גישת הקונפליקט החברתי|גישות קונפליקט]]
:[[פסיכולוגיה חברתית - מונחים]]
שורה 63:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיספר=סוציולוגיה לבגרות|שם ויקיספר=סוציולוגיה לבגרות|ויקימילון=סוציולוגיה|ויקיציטוט=קטגוריה:סוציולוגיה}}
* [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=352 מילון למונחי סוציולוגיה] (2015), באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* {{בריטניקה}}
| |||