פאראטקסט – הבדלי גרסאות

[[תורת הספרות|חוקר הספרות]] [[ז'ראר ז'נט]] {{אנ|Gérard Genette}} מגדיר את הפאראטקסט כדברים שמלווים את הטקסט של יצירה שפורסמה, כמו שם המחבר, הכותרת, הקדמה או המבוא, או [[איור]]ים. זהו לא גבול בלתי עביר, לדבריו, אלא מעין "מפתן של דלת", שמאפשר לקורא להמשיך הלאה או לסוב על עקביו. זהו "אזור שבין טקסט ללא-טקסט", בעל השפעה על הציבור, שיכולה לאפשר קבלת-פנים טובה יותר לטקסט וקריאה רלוונטית יותר בו. במילים אחרות, לדבריו, אלו "שולי הטקסט המודפס, שלמעשה שולטים כל תהליך הקריאה של האדם".<ref name="thresholds">{{Cite book|url=https://books.google.co.il/books?id=AmWhQzemk2EC|title=Paratexts: thresholds of interpretation|last=Genette|first=Gérard|publisher=The University of Cambridge|year=1997|isbn=9781107784321|location=Cambridge|pages=1–2|oclc=867050409}}</ref> לדבריו, ניתן לחלק את הפאראטסקט לשני חלקים: החלק הראשון, פֶּריטקסט (peritext), הוא חלק מהמסמך הכתוב. הוא כולל את שם הטקסט, שמות הפרקים, את ההקדמה, איורים וכיתוביהם, הערות שוליים, הקדשות, [[איור|איורים]]; ואֶפּיטקסט (epitext), הכולל מסרים שנמצאים מחוץ לטקסט, כגון ראיונות, הודעות של [[יחסי ציבור|יח"צ]] וביקורות בעיתונות.{{הערה|יעקבה סצ'רדוטי, [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/00917-files/00917200.pdf טרנסטקסטואליות בשירות הציונות: אידאולוגיה והבניית זהות לאומית בסדרה "מנהרת־הזמן" לגלילה רון־פדר־עמית], '''גילוי דעת'''' 10, 2016, עמ' 78}}

* Huber, Alexander, ''[https://hcommons.org/deposits/item/hc:28891/ Paratexte in der englischen Erzählprosa des 18.]'' ''[https://hcommons.org/deposits/item/hc:28891/ Jahrhunderts]''. (תזה לתואר שנה, בגרמנית). מינכן: אוניברסיטתברסיטת מינכן, 1997. דיון ב"[[קורות טום ג'ונס]]" מאת הנרי פילינג, ב"מעשה בגיגית" מאת [[ג'ונתן סוויפט]], ובספר "טריסטם שנדי" של [[לורנס סטרן]].