מר זוטרא בר מר זוטרא – הבדלי גרסאות

מ
(←‏עלייתו לארץ ישראל: טענה נוספת, על איחור עלייתו לארץ)
[[צבי הרץ]], לעומתו, כתב בספרו "דברי ימי ישראל" שמר זוטרא הבן עלה לארץ עם אימו, שברחה מיד אחרי המרד מאימתו של המלך קבאד, שרדף את משפחת ראש הגולה<ref>לדעה זו הסכים רבי [[זאב וולף רבינוביץ']], "שערי תורת בבל" עמוד 302-303.</ref>. דעה נוספת היא שמר זוטרא הבן עלה לארץ ישראל בגיל 18 [http://www.oriredler.com/wiki/index.php/מרד_מר_זוטרא#.D7.9E.D7.94.D7.9C.D7.9A_.D7.94.D7.9E.D7.A8.D7.93].
 
החוקר ר' [[יצחק אייזיק הלוי]], בספרו "דורות הראשונים", טען שנפלה טעות סופר בסדר עולם זוטא לגבי שנת עלייתו של מר זוטרא הבן לארץ. לדעתו, יש לדחות אותה בכ־70 שנה, והנוסחה הנכונה בספר היא שנת [[ד'שמ"ט]] ([[589]]). טענה זו נתקלה בהתנגדות מצד חוקרים אחרים<ref>רבי [[אלעזר אטלס]], "[[השנה]]", [[ה'תר"ס]]; "שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.</ref>.
 
לדעתולדעתם של רהחוקרים [[אייזיק הירש וייס]] ור' יצחק אייזיק הלוי, מר זוטרא הבן היה זה שהביא את ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] לארץ ישראל ולימד אותו שם. בארץ ישראל היו חכמים שפעלו ב[[גליל]], ולפעמים היו נשלחות אליהם שאלות מן הגולה<ref>המחלוקת בין [[רב אחאי]] לרב שמואל בריה דרב אבהו, בנושא [[שמואל בריה דרב אבהו#המחלוקת ב"עיזא כרכוז"|"עיזא כרכוז"]], נשלחה לחכמי ארץ ישראל - בבלי, חולין נט ע"ב.</ref>. בני ארץ ישראל שמחו לקבל את התלמוד הבבלי שהביא עימו מר זוטרא, ולמדו אותו ממנו תחת התלמוד הירושלמי, שפסיקת ה[[הלכה]] על פיו היא קשה. ברם, טענה זו אינה מוסכמת, והיא זכתה לביקורת מפני שהיא סותרת מקורות היסטוריים שונים.<ref>"שערי תורת בבל", ר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 302-303.</ref>.
 
==צאצאיו==
21,277

עריכות