סרנגטי – הבדלי גרסאות

הסרנגטי מוכרת בעיקר בגלל "[[הנדידה הגדולה]]" הדו-שנתית של אוכלי עשב, שהיא אחת מה[[נדידת בעלי חיים|נדידות]] היבשתיות הגדולות ביותר של בעלי חיים בכדור הארץ. בסביבות חודש [[אוקטובר]], בסביבות שני מיליון פרסתנים אוכלי עשב נודדים מהגבעות הצפוניות של הסרנגטי אל עבר הערבות הדרומיות, תוך כדי חציית נהר ה[[מארה (נהר)|מארה]], בעקבות הגשמים והעשב הטרי שצומח בעקבותיהם. בערבות הדרומיות הפוריות מעמידים רבים מהפרסתנים צאצאים, ובחודש [[אפריל]] הם יוצאים בנדידה חזרה לצפון, וחוצים את נהר המארה שוב. הנדידה מעמידה לבעלי החיים תלאות רבות, וחלק ניכר מהם לא שורד אותה. כ-250,000 גנואים מתים מדי שנה במהלך המסע מ[[טנזניה]] אל [[מסאי מארה]], מרחק של כ-800 קילומטרים. המוות נגרם בדרך כלל כתוצאה מפציעות, אפיסת כוחות, או טריפה על ידי אחד ממיני ה[[חתולים גדולים|חתולים הגדולים]] המצויים בסרנגטי ו[[תנין היאור|תניני היאור]] השורצים ב[[מארה (נהר)|נהר המארה]]. ככלאחד הנראה,ההסברים המשוערים למנגנון הניווט של בעלי החיים הנודדים, רגישיםהוא לקולותאוזן בתדריםרגישה נמוכיםהמסוגלת מאודלקלוט ומסוגליםאת לשמועהתדרים אתהנמוכים קולשמחוללים ה[[גשם|גשמים]] והסערותוסערות, גם כשזהכאשר נמצאהללו במרחקרחוקים מהם עשרות קילומטרים מהם, וכך הם מכוונים את כיוון נדידתם.

בסמוך לסרנגטי נמצא גם [[אתר מורשת עולמית]] [[אזור השימור נגורונגורו]], שבו נמצאו מאובני האדם הקדומים ביותר.