ויקיפדיה

המצאות בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
ביטול גרסה 30613806 של 2A02:6680:2130:4CCB:A471:D749:8175:FF7A (שיחה)
תגית: שוחזרה
שורה 15:
 
==מכניקה==
* [[מסחטת ההדרים]]  שנודעה גם בשם כ"מסחטת זקנסברג" – פותחה על ידי [[יצחק זקסנברג]].  1928.
* שיטה ממוכנת להפרדת רגבי אדמה ואבנים מתוצרת חקלאית ומכונה להפרדת קש ועלים – פרופסור  [[רון פלר]].
* [[גשר הגלילים]] – [[גשר]]  נייד, שתוכנן ופותח על ידי  [[יחידת יפת"ח]]  בפיקודו של תא"ל  [[דוד לסקוב]] ו[[ישראל טל]],  לשם צליחתה של  [[תעלת סואץ]].  
* [[רב-בריח]] - מערכת נעילה רב-בריחית. אברהם בחרי ומשה דולב. 1973.
* '''SoftWheel''' – [[גלגל]] ללא חישוריביטהםחישורים משולב בולם זעזועים לאופנים וכיסאות גלגלים. זו צורה חדשה של גלגל שחוסכת במשקל הגלגל, באנרגיה לצורך תפעולו, ומונעת תקרים.
* '''חם-חסם''' - שסתום בטיחותי אוטומטי הממוקם בין ברז האמבט לצינור וחוסם באופן אוטומטי את זרימת המים החמים כאשר הטמפרטורה שלהם עולה מעל 49–50 מעלות צלזיוס. גלעד וולף, ישראלי מכפר מימון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://m.ynet.co.il/Articles/3405701|הכותב=ד"ר איתי גל|כותרת=פיתוח ישראלי מונע כוויות באמבטיה אצל ילדים|אתר=אתר ynet|תאריך=20/06/2007}}}}.
* '''מחסום נייד נגד כלי רכב ומשאיות –''' חברת מפרם.
שורה 43:
[[קובץ:Copaxone.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרופת ה[[קופקסון]] שפותחה ב[[מכון ויצמן למדע]]]]
* פיתוח תרופת '''ה[[קופקסון]]''' המשפיעה על מערכת החיסון ומשמשת כתרופה ל[[טרשת נפוצה]]. פותחה ב[[מכון ויצמן למדע]] בידי [[מיכאל סלע]], [[רות ארנון]] ו[[דבורה טייטלבאום]]
* פיתוח ה[[אינטרפרון]] (המתחרה לקופקסון). התרופה מסייעת להאט את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה.  פותחה בידי פרופ' [[מישל רבל]] ממכון ויצמן למדע
* פיתוח '''ה[[אזילקט]]''' לטיפול ב[[מחלת פרקינסון]] וב[[מחלת אלצהיימר]], על ידי פרופ' [[מוסא יודעים]] ו[[ג'ון פינברג]] מ[[הטכניון]].
*[[ריבסטיגמין]] (שם מסחרי אקסלון), לטיפול במחלת אלצהיימר, על ידי [[מרטה וינשטוק-רוזין]] מהאוניברסיטה העברית.
שורה 49:
*'''יסקארטה'''. טיפול לסרטן מסוג לימפומה שבו תאי T עוברים מניפולציה ומוחזרים לגוף. חברת קייט פארמה. פרופ' [[זליג אשחר]] וד"ר [[אברהם בלדגרין]] ממכון ויצמן למדע.
*פיתוח תרופת [[CAR-T-CELLS]] לטיפול בסרטן, שפותחה על ידי פרופ' [[זליג אשחר]] ממכון ויצמן.
*'''פיתוח תרופת ELELYSO''' - תרופה נגד  [[מחלת גושה]]. חברת [[פרוטליקס]] . ד"ר יוסף שאלתיאל.
*'''פיתוח תרופת הנקסובריד לטיפול בכוויות''' - התרופה עשויה מאנזימים המופקים מגבעולי [[אננס]] וג'ל סטרילי, וייחודה בכך שהיא מעכלת רקמות פגועות מבלי לפגוע בתאים הבריאים. פרופ' ליאור רוזנברג. חברת מדיוונד מיבנה{{הערה|{{חדשנות|NexoBrid : הג’ל החדשני שמשנה את הטיפול בכוויות|566}}}}.  
*'''פיתוח תרופת הפוליהיל לטיפול בפצעים כרוניים קשיי ריפוי.''' מבוסס על טכנולוגיה המשלבת משחה במרקם נוזלי ובה חומרים המעודדים גידול תאים, יחד עם כדוריות פוליסטרן טעונות במטען שלילי. חברת מדיוונד מיבנה.
*'''פיתוח ND0612''' - תרופה למחלת פרקינסון והנמצאת בניסוי שלב III. חברת [[נוירודרם]]{{הערה|{{חדשנות|ND0612 : רפואה שמובילה לעתיד יציב יותר|564}}}}. נרכשה על ידי חברת מיצובישי טנאבה בלמעלה ממיליארד דולר.
*'''יצירת מעקפים בהנדסה גנטית''' - יצירת כלי דם חדשים שיעקפו סתימות בעורקים באמצעות [[הנדסה גנטית]] של רקמת כלי דם בריאה. פרופ' משה פליגלמן ופרופ' בזיל לואיס, מ[[מרכז רפואי כרמל|בית החולים כרמל]] ב[[חיפה]]. חברת MGVS.  
*'''טיפול פוטו-דינמי ל[[סרטן הערמונית]]''' - הטיפול מבוצע בשני שלבים, בשלב הראשון מבוצע עירוי תוך-ורידי של תרופה רגישה לאור המופקת מבקטריוכלורופיל, הקרויה "תוקד מסיס". בשלב השני נחשף הגידול לאור לייזר אינפרה-אדום קרוב, באמצעות סיבים אופטיים דקים, אשר מוחדרים לרקמת ה[[בלוטת הערמונית|ערמונית]] בסיוע שיטות דימות מדויקות. האור מפעיל את התרופה באופן מקומי וגורם ליצירת מולקולות רעילות המובילות במהרה לחסימת כלי הדם של הגידול ולהריסתם, ובסופו של דבר למות הגידול, מבלי לפגוע ברקמות השכנות ובתפקודן. פותחה על ידי פרופ' [[יורם סלומון]] מהמחלקה לבקרה ביולוגית, ופרופ' אביגדור שרץ מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע.  
* '''גמילה טבעית מסמים'''. [[גמילה מסמים]] {{אנ|Drug rehabilitation}} באמצעות [[סטרואיד]] טבעי המוחדר למוח, ומפתח אצל הנגמלים חסינות לסם. פותח בידי ד"ר גל ידיד, ד"ר רחל מעיין ופרופ' אברהם ויצמן מ[[אוניברסיטת בר-אילן]].
* '''פיתוח חומר המונע נזקי [[רדיקלים חופשיים]] לתאים'''. [[דפנה אטלס]] מ[[האוניברסיטה העברית]], דניאל אופן מ[[אוניברסיטת תל אביב]] ואלדד מלמד מ[[מרכז רפואי רבין]] פיתחו חומר בשם 4AD לצורך טיפול במחלות מוח ניווניות, הנגרמות עקב פעילות רדיקלים חופשיים.
שורה 60:
* '''הצלת הראייה במחלת ניוון רשתית באמצעות השתלת תאי גזע עובריים''' – פרופ' בנימין ראובינוף, פרופ' אייל בנין, וד"ר אסנת בוהדנה־קשטן, בית חולים הדסה. ירושלים. חברת Cellcure.
* '''קסדת Deep TMS''' – גריית [[מוח]] באמצעות סלילים אלקטרומגנטיים המייצרים שדות מגנטיים המשפיעים על [[קליפת המוח]] (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות נפשיות כדיכאון, [[סכיזופרניה]], אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. חברת בריינסווי.
* '''טיפול ב[[טרשת עורקים]] ומניעת [[אי-ספיקת לב]]''' – באמצעות [[פולימר]] ביו-קליני המפחית את הפלאק בעורקים ואת הדלקת ב[[מערכת כלי הדם]]. פותח על ידי פרופסור איילת דוד מהמחלקה לביו-כימיה ופרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופסור יונתן ליאור, מנהל המכון לחקר כלי הדם במרכז הרפואי "שיבא".  
* '''ExAblate''' – '''מכשיר אולטרסאונד מונחה [[MRI]] לטיפול בעומק הגוף באופן לא פולשני.''' המערכת משגרת אלומות גלי קול ממוקדות שמעלות את הטמפרטורה של הרקמה הנגועה ל-60 מעלות ומשמידה אותו. יתרונות השיטה שלא מצריכה אשפוז, עם פרופיל בטיחות גבוה, סיכון נמוך לזיהום וסיבוכים והתאוששות מהירה. חברת [[אינסייטק]] מתמקדת בטיפול לשרירנים ב[[רחם]], [[סרטן הערמונית]], ובטיפול ב[[מוח]] ברעד ראשוני ב[[מחלת פרקינסון]]. הוקמה ב-1999 על ידי ד"ר קובי (יעקב) וורטמן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4779590,00.html|הכותב=רות נווה|כותרת=רמב"ם: תוך שעות ניתוח חדשני העלים רעידות הפרקינסון|אתר=אתר ynet|תאריך=23.03.16}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=75471|הכותב=|כותרת=אלביט מדיקל: אינסייטק קיבלה אישורים למכשיר האקסבלייט ביפן ובאירופה|אתר=|תאריך=19/12/2016}}}}{{הערה|[http://www.insightec.com/ אתר החברה]}}.
* שתל אלחוטי זעיר המנטר בעורק הראשי השמאלי את תפקודי הלב ולחץ הדם בחולים הסובלים מאי ספיקת לב. חברת וקטוריוס מתל אביב. נוסדה ב-2011 על ידי אורן גולדשטיין, ד"ר אייל אוריון ורוני ויינשטיין.
שורה 71:
===בדיקות רפואיות===
* '''איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות ניתוח ממוחשב של גלי קול'''. [[תכנה]] המסייעת באיתור מוקדם של [[מחלת פרקינסון]] על פי ניתוח אקוסטי של גלי הקול המופקים בזמן דיבור, פותחה על ידי פרופ' שמעון ספיר מהחוג להפרעות בתקשורת ב[[אוניברסיטת חיפה]], בשיתוף פעולה עם חוקרים אמריקנים ובמימון של [[המכונים הלאומיים לבריאות]] (NIH) ב[[ארצות הברית]]{{הערה|{{הידען||איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות גלי קול|early-detection-of-parkinsin-using-sound-waves-0304104|3 באפריל 2010}}}}.
* '''[[מכשור רפואי|מכשור הרפואי]]  לאבחון הפרעות  [[נשימה]]  ב[[שינה]], ולאבחון מוקדם של  [[טרשת עורקים]]'''. באמצעות "אצבעון" המולבש על האצבע בעת השינה. המצאה של פרופ' [[פרץ לביא]], בניהול [[גיורא ירון]]. חברת [[איתמר מדיקל]].
*'''קסדה לאיתור דימומים מוחיים''' – פותחה על ידי ד"ר ברוך בן דור, מנכ"ל חברת אינפרא סקנר. הקסדה משתמשת באור [[אינפרא אדום|אינפרא-אדום]] באורך גל המסוגל לחדור רקמות ועצמות.
* '''טייטו קר – מכשיר לבדיקה רפואית ביתית''', פותח על ידי דדי גלעד, מנכ"ל טייטו.
שורה 89:
* '''PillCam – גלולה לבדיקת מעי ווושט''' – פותחה על ידי חברת גיוון אימג'ינג. המערכת כוללת [[מצלמה דיגיטלית]] זעירה עם מקור אור שנבלעת כגלולה ומצלמת את כל [[מערכת העיכול]]. המערכת משדרת את התמונות למקלט שנלבש כחגורה.
* '''מחט עירוי "חכמה"''' – מחט עירוי (וונפלון) בעלת חיישן שנותן אינדיקציה קולית מידית בהחדרה נכונה ל[[וריד|ווריד]]. פותח בידי חברת ווסקולר הישראלית{{הערה|{{ynet|איתי גל|פיתוח ישראלי: מחט עירוי המאתרת בעצמה את הווריד|3059092|16 במרץ 2005}}}}.
* '''משאבות  ומדבקות [[אינסולין]]''' - חברת מדינגו. נרכשה בידי חברת רוש השווייצרית.
* '''מסתמי לב הניתנים להחלפה באמצעות צינתור''' - חברת ונטור. נרכשה בידי חברת מדיטרוניק.
* '''חיישני גוף''' – חיישן זעיר העוקב ומדווח על תפקוד הלב בטכנולוגיה אלחוטית, שפותח על ידי חברת "רימון טכנולוגיות רפואיות" הישראלית, הושתל בלב מספר אנשים, במרכז הרפואי וולפסון בחולון באמצעות צנתור{{הערה|{{NFC|גלית יצחק-אוגנוב|חיישן זעיר מושתל בלב של חולים עם אי ספיקת לב|121696|29 בינואר 2007}}}}.
שורה 122:
* '''Therm-App''' – [[מצלמה תרמית]] ממוזערת ראשונה מסוגה המתממשקת לסמארטפונים. המצלמה ב[[רזולוציה]] של 384 על 288 פיקסלים ומגיעה לטווח של מאות מטרים. חברת [[אופגל]] מכרמיאל. 2014.
*'''מצלמה אולטרה-ספקטראלית ממוזערת'''. [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. פרופ' אברהים עבדולחלים ופרופ' אדריאן שטרן.
* '''חיישן LiDAR (סורק לייזר) ללא חלקים נעים''' שמיועד בעיקר ל[[רכב אוטונומי]]. החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת ממדי של שטח מרוחק ומבוסס על חישת אור שמתייחס אל האור כגל, ויש לו יתרונות טכנולוגיים כמו אי [[סינוור]] של אור שמש וקבלת וקטור תנועה.  אוריקס ויז׳ן. (Oryx Vision). הוקמה ב-2009 על ידי דוד בן-בסט.
* '''חיישן LiDAR (סורק לייזר) קטן וזול''' שמיועד בעיקר לרכב אוטונומי. החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת ממדי של שטח מרוחק בעלות נמוכה.  חברת אינוביז (Innoviz). הוקמה בשנת 2016. לחברה חוזה עם BMW שצפויה להיות הראשונה שתתקין את החיישן ברכביה.
*'''חיישן מולקולרי, [[ספקטרומטר אופטי]] זעיר''', שמזהה הרכב חומרים באמצעות אור [[תת-אדום]] שמוקרן עליו מקרוב ומשדר את הנתונים לסמרטפון. חברת SCiO.
* '''הצפנה אופטית באמצעות "מריחת" המידע בממדי הערוץ והזמן''' - מריחת המידע בערוץ ביצירת רפליקות אופטיות על פני כל התדר של הסיב, כך שהרעש שהמידע מייצר בסיב, יהיה מתחת לרמת הרעש הנורמלית של הסיב, דבר שיסתיר את המידע. ומריחת המידע בזמן באמצעות אפנון של הפאזה האופטית, כך ההספק יפוזר על פני ציר זמן ארוך יותר. פרופסור דן שדות, ראש המעבדה לתקשורת אופטית באוניברסיטת בן-גוריון.
שורה 141:
== ננוטכנולוגיה ==
* '''ציפוי ננומטרי שנוגד [[חלודה]] ו[[קורוזיה]]''' – פותח על ידי פרופ' שמואל קניג, ראש הפקולטה להנדסה במכללת שנקר{{הערה|[http://www.israelhayom.co.il/article/227211 פיתוח ישראלי: ציפוי ננומטרי המונע החלדה של פלדה], באתר ישראל היום}}.
* '''[[ננו-חוט]]'''  – חומר שבשניים מממדיו הוא בסדר גודל  [[ננומטר]]י, ורק "הממד הארוך" שלו אינו ננומטרי. ננו חוטים עשויים להועיל כ[[מוליכים למחצה]]; אולם טרם התגלה מלוא המידע שיאפשר את השימוש המלא בהם בתעשיית ה[[אלקטרוניקה]]  וה[[אלקטרואופטיקה]]. פרופ'  ארנסטו יוסלביץ  וחברי קבוצת המחקר שלו ב[[מכון ויצמן למדע]] .
* '''חומר מיגון ננוטכנולוגי מהחזקים בעולם''' – חזק פי 4–5 מ[[פלדה]]. אחד מיישומיו NanoLub - חומר סיכה מוצק לשיפור הביצועים של חלקים נעים, במצבי עומס קיצוניים. פותח על ידי פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן וד"ר מנחם גנוט מנכ"ל חברת ApNano Materials, מרחובות, 2005{{הערה|{{הידען|[[אבי בליזובסקי]]|החומר הננוטכנולוגי ApNano Materials הוכר כחומר מיגון מהחזקים בעולם|appnano-materials-090905|8 בספטמבר 2005}}}}.
* '''מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם''' – המערכת הפועלת ללא מגע ישיר בדוגמת החומר הנמדדת, רגישה פי 10,000 ממערכות מדידה תרמית סורקות שהיו קיימות עד כה, ומסוגלת למדוד שינוי של מיליונית מעלה. פרופ' אלי זלדוב ותלמיד המחקר דורי הלברטל מהמחלקה ל[[פיזיקה של חומר מעובה]] במכון ויצמן למדע{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hayadan.org.il/nanoscale-thermal-imaging-1801175|הכותב=מגזין מכון ויצמן|כותרת=מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מד-חום סורק קוונטי, הרגיש בעולם|אתר=הידען|תאריך=18 בינואר 2017}}}}.
* '''מכונת דפוס דיגיטלית ננוגרפית''' – קטגורית דפוס דיגיטלי חדשה, המבוססת על דיו ננומטרי. תהליך זה מאפשר להדפיס על כל חומר סטנדרטי ללא צורך בהכנה, ציפוי או ייבוש. ההדפסה בעלת עמידות גבוהה לשחיקה ולשריטות, ועלות ההדפסה הננוגרפית זולה יותר כיוון שהיא בעובי של 500 ננומטרים בלבד – כמחצית מעובי הצבע בהדפסות אופסט אופייניות.  [[בני לנדא]]. חברת לנדא לאב מרחובות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.landanano.com/news-events/press-releases/landa-to-unveil-13000-sheet-per-hour-b1-digital-press-at-drupa/he|הכותב=|כותרת=לנדא תחשוף בתערוכת דרופה את מכונת הדפוס הדיגיטלית B1 המדפיסה 13,000 גיליונות לשעה|אתר=landanano|תאריך=24 במרס, 2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.landanano.com/news-events/press-releases/landa-to-unveil-ultra-fast-meter-wide-webfed-nanographic-printing®-press-for-flexible-packaging/he|הכותב=|כותרת=לנדא תחשוף מכונת דפוס ננוגרפית אולטרה-מהירה, בהזנת גליונות ברוחב מטר לאריזות גמישות|אתר=landanano|תאריך=24 במרס, 2016}}}}.
* '''כרמל. מדפסת להדפסת תלת-ממד במתכת ובקרמיקה''' - טכנולוגיה המבוססת על התזת דיו המורכב מננו-חלקיקים, לייצור חלקים מדויקים במהירות ובטמפרטורות נמוכות מאוד. חברת Xjet, מרחובות.
 
שורה 170:
* '''[[גבריאל (טיל)|גבריאל]]''' – הכריע בקרב [[טיל ים-ים|טילי ים-ים]] הראשון בהיסטוריה.
* '''[[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] [[פיתון 4]] ו[[פיתון 5]]''' – שמסוגל לפגוע במטרות הנמצאות מאחורי המטוס היורה. פותחו על ידי חברת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]].
* '''טיל אוויר–אוויר מתקדם מסוג [[דרבי (טיל)|I-Derby ER]]''' – טיל זה הוא בעל ראש ביות מתקדם וייחודי, מבוסס תוכנה כמו גם יכולת שיגור  ממטוסי קרב וממערכות הגנה אוויריות, לטווח של כ-100 ק"מ. חברת רפאל.
*'''[[פופאי (טיל)]]''' – [[טיל שיוט]] כבד בדגמים שונים מתוצרת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]].
* '''[[דלילה (טיל)]]''' – טיל שיוט  [[נשק מונחה|מונחה]]  [[טיל אוויר-קרקע|אוויר-קרקע]]  ו[[טיל קרקע-קרקע|קרקע-קרקע]]  לטווח של עד 250 ק"מ מתוצרת  [[התעשייה הצבאית]].
* '''פצצת [[ספייס (אמצעי לחימה)|ספייס]] –''' ערכת הרחבה אוטונומית אלקטרו-אופטית עם מנגנון הנחיה לווייני שהופכת פצצה רגילה לפצצה חכמה. פותחה בידי רפא"ל.
* '''דוקרן''' – [[פצצת מרגמה]] מונחת [[GPS]]. לפצצה בקוטר 120 מ"מ טווח של 8 ק"מ, ודיוק של מספר מטרים מהמטרה. פיתוח על ידי [[תעש מערכות]].
שורה 188:
[[קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|ממוזער|250px|טיל ה[[חץ 2|חץ]] ליירוט טילים בליסטיים]]
* '''[[כיפת ברזל]]''' – מערכת הגנה אווירית ל[[יירוט]] [[ארטילריה רקטית|רקטות]] קצרות טווח באמצעות טילים שזכתה להצלחה מבצעית רבה. בהמשך נוספו לה יכולות ליירט [[מרגמה|פצצות מרגמה]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים. פותחה על ידי חברת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]] וחברת [[אלתא]], חברת-בת של [[התעשייה האווירית]].
* '''[[חץ 2]]''' – מערכת נגד  [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]],  הראשונה מסוגה בעולם (פוגע ישירות בטיל המטרה) שהייתה מבצעית. פותח ב[[מפעל מלמ]]  של  התעשייה האווירית.  נמסר ב-[[29 בנובמבר]]  [[1998]].
* '''[[חץ 3]]'''  –  [[טיל נגד טילים]]  אקסו-אטמוספירי, שנועד ל[[ירוט|יירט]]  טילים בליסטיים בחלל באמצעות [[אנרגיה קינטית]]. פותח במפעל מלמ  של  [[התעשייה האווירית לישראל]]. נמסר בתחילת [[2017]].
* '''[[ברק (טיל)|ברק 1]] ו[[ברק 8]]''' – מערכת להגנה מפני טילים נגד ספינות ומטרתה ליירט טילים הנורים אל עבר הספינה באמצעות ירי טיל לעברם, המערכת היא פרי פיתוח משותף של [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]] והתעשייה האווירית לישראל.
* '''[[קלע דוד]]'''  – מערכת ל[[יירוט]]  [[רקטה|רקטות]],  [[טיל בליסטי|טילים לטווח בינוני־ארוך]]  ו[[כלי טיס בלתי מאויש|מטוסים ללא טייס]], שפותחה במשותף על ידי  רפאל - מערכות לחימה מתקדמות  הישראלית ו[[ריית'און]]  האמריקנית. הוכרזה כמבצעית ב-[[2 באפריל]]  [[2017]].
* '''[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]''' – (ASPRO-A) [[מערכת הגנה אקטיבית לטנקים]] ו[[רכב קרבי משוריין]] מתוצרת [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]] (שפותחה בשיתוף פעולה עם [[אלתא]], [[התעשייה הצבאית]] ה[[ישראל]]יות ו[[ג'נרל דיינמיקס]] האמריקאית), שתפקידה לירט איומי [[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] כנגד כלי רכב משוריינים. המערכת מוכחת-קרב וזכתה להצלחה מבצעית.
* '''[[חץ דורבן]]''' – (באנגלית: Iron Fist, בתרגום לעברית: אגרוף ברזל) היא מערכת הגנה אקטיבית לרכבים כנגד טילים מתוצרת התעשייה הצבאית ([[תעש מערכות]]).
שורה 232:
* '''[[פומ"ה]]''' - [[רכב הנדסה קרבית]] ממוגן המבוסס על תובת [[שוט קל]].
* '''[[מחבט (נשק)|מחבט]]''' - [[תותח אוטומטי|תותח]] [[נ"מ]] מתנייע המבוסס על ה-[[M163 VADS]].
* '''[[נגמ"ש מרכבה]]'''  ('''נמ"ר''') –  [[נגמ"שים כבדים בצה"ל|נגמ"ש כבד]]  המבוסס על  [[מבנה הטנק|תובת]]  [[מרכבה (טנק)|טנק מרכבה]]  ה[[ישראל]]י, שמצטיין בתכונות של מיגון ועבירות, נחשב לנגמ"ש הממוגן בעולם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mod.gov.il/Defence-and-Security/merkava/Pages/namer.aspx|הכותב=מערכת אתר משרד הביטחון|כותרת=נמר (נגמ"ש מרכבה)|אתר=באתר משרד הביטחון|תאריך=}}.}}. מנת"ק - משרד הביטחון.
 
=== כלי רכב בלתי מאוישים ===
שורה 243:
=== שונות ===
[[קובץ:M2-Catlanit002.jpg|ממוזער|250px|עמדת [[קטלנית (נשק)|קטלנית]] חמושה ב[[מקלע|מק"כ]] [[M2 בראונינג]].]]
* '''[[תצוגת קסדה עילית]]''' – קסדת טיס שבה מוצגים נתוני הטיסה ו[[כוונת]] על משקף ה[[קסדה]], ולטייס מתאפשר לכוון  [[חימוש]]  באמצעות כיוון ההסתכלות שלו (מבטו) דרך הכוונת.  חברת אלביט מערכות.
* '''תותח רעם''' – תותח קולי היוצר רעש חזק באמצעות יצירת גל הדף. מפותח על ידי חברת ArmyTec{{הערה|[http://armytec.net/index.php?option=com_content&view=article&id=64&Itemid=67 Thunder Generator], באתר Armytec}}.
* '''מכ"ם חודר קירות''' – [[מכ"ם]] החודר קירות, ומאפשר לקבל אינדיקציה על המתרחש מעבר לקיר. במקביל לפיתוחים של חברות שונות בעולם, מערכות פותחו על ידי חברת קמרו הישראלית{{הערה|{{TheMarker|גיא גרימלנד|הסטארט-אפ הישראלי קמרו פיתח מערכת שמאפשרת לראות דרך קירות|1.485379|10 ביוני 2008}}.}}.
שורה 258:
==מחשוב==
===חומרת מחשבים===
* '''המעבד למחשב האישיים הראשונים של IBM''' – אינטל 8088 ה[[מעבד]] שעליו התבסס ה[[IBM PC]] עוצב ב[[ישראל]] במעבדת [[אינטל]] ב[[חיפה]]{{הערה|[http://www.intel.co.il/content/www/il/he/newsroom/news/2014/40-years-of-israel.html אינטל מציינת 40 שנות פעילות בישראל], באתר אינטל}}. בעקבותיו פותחו דורות נוספים של מעבדי אינטל מישראל ביניהם: מעבד אטום (דור שני), מעבד פנטיום עם פקודות MMX, מעבד סנטרינו (בניאס), ומעבדי Core מהדור השני ([[Sandy Bridge]]){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.chiportal.co.il/main-news/42-2009-12-11-17-38-45/994-2nd-generation-intel-core-0601111|הכותב=אבי בליזובסקי|כותרת=רוני פרידמן בריאיון ל-Chiportal לכבוד השקת מעבדי סנדי ברידג':"מדובר בשבב מהפכני"|אתר=אתר chiportal|תאריך=06 ינואר 2011}}}}, השלישי (Ivy  Bridge), השישי (Sky Lake){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3668426,00.html|הכותב=אסף גלעד|כותרת="מעבד סקיילייק שפותח בישראל יצר אפקט וואו בתעשייה"|אתר=באתר כלכליסט|תאריך=02.09.15}}}} השביעי (Kaby Lake){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tech.walla.co.il/item/3028573|הכותב=|כותרת=אינטל השיקה את סדרת המעבדים החדשה שפיתחה בישראל|אתר=אתר וואלה|תאריך=}}}}, השמיני, התשיעי והעשירי.
* '''שבב בינה מלאכותית Spring Hill'''. מבוסס על ליבות Ice Lake בטכנולוגיית 10 ננומטר שפותחו בקבוצת C2DG הישראלית, כאשר מרכיב הבינה המלאכותית פותח במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה.
* '''פיתוח ה-MMX''' – סט פקודות וקטוריות לטובת האצת [[מולטימדיה]] שהוכללו לראשונה במעבד פנטיום P55C. אינטל חיפה. 1997.
שורה 277:
* '''[[טיונר]] [[טלוויזיה]] דיגיטלי זעיר למכשירים ניידים''' – מוצר "כרמל" למכשירי [[אייפון]] ו[[אייפד]] של חברת סיאנו{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/376/061.html?hp=16&cat=1924&loc=8 פיתוח ישראלי: האייפד הופך לטלוויזיה ללא חיבור לרשת], באתר nrg}}.
* '''נאנו ספיידר''' – מודול זעיר המשלב מקלט ואנטנת [[GPS]] בגודל של כ-4x4 מילימטר, בעל צריכת חשמל נמוכה לשימוש בשעונים חכמים, התקנים לבישים ומצלמות דיגיטליות. חברת OriginGPS.
* '''Raptor AR''' – משקפי [[מציאות רבודה]] לרוכבי אופניים, המבוססים על טכנולוגיות התצוגה העלית הצבאיות של חברת [[אלביט (חברה)|אלביט]]. חברת Everysight. פארק מת"מ בחיפה.  
* '''אוריון''' - מאתר תשדורות אלחוטיות בזמן אמת (Wi-Fi Direction Finder). פותח על ידי חברת ג'נובייס (JENOVICE).
*'''מדפסת תלת-ממד להדפסת מעגלים מודפסים (PCB)'''. תהליך שמאפשר לייצר אבות טיפוס של מעגלים מודפסים במהירות ובסודיות. חברת [[ננו דיימנשן]] (Nano-Dimension) מנס ציונה.
שורה 290:
 
===מדעי המחשב===
* '''[[אוטומט סופי לא דטרמיניסטי]]'''  -[[מודל מתמטי]]  המהווה  [[הכללה (מתמטיקה)|הכללה]]  של  [[אוטומט סופי דטרמיניסטי]]  בכך שהוא מאפשר בחירה בין מספר דרכי פעולה עבור קלט נתון, בניגוד לדרך הפעולה היחידה אליה מחויב אוטומט דטרמיניסטי. הוצג לראשונה על ידי  [[מיכאל רבין]]  ודנה סקוט  במאמר מ-[[1959]].
* '''[[אלגוריתם למפל זיו]]''' – אלגוריתם ל[[דחיסת נתונים|דחיסת נתונים משמרת מידע]], שפיתחו פרופ' [[אברהם למפל]] ופרופ' [[יעקב זיו (מדען)|יעקב זיו]] מ[[הטכניון]]. [[1977]].
* אלגוריתם הצפנה [[RSA]] – מערכת [[קריפטוגרפיה|הצפנת]] [[מפתח ציבורי]] [[אלגוריתם דטרמיניסטי|דטרמיניסטית]] מעשית, של הממציאים, [[רון ריבסט]], [[עדי שמיר]] ו[[לאונרד אדלמן]]. 1977. על כך הם זכו ב[[פרס טיורינג]]  לשנת  [[2002]].  
* [[חלוקת סוד]] - בקריפטוגרפיה,  היא בעיה של פיצולו של סוד בין קבוצת שותפים, באופן שאינו ידוע לאף אחד מהם לחוד וניתן לגלותו רק באמצעות שיתוף פעולה של כל או חלק מחברי הקבוצה.  הצורך בחלוקת סוד התעורר בהקשר של ניהול מפתחות הצפנה בסביבות  [[1977]].  עדי שמיר  וג'ורג' בלקלי  פרסמו בנפרד את רעיונות חלוקת הסוד בשנת  [[1979]].  
* '''[[לוגיקת זמן]]''', או  '''לוגיקה טמפורלית'''  (באנגלית: Temporal Logic) היא הרחבה של ה[[לוגיקה]]  הקלאסית המאפשרת ביטויים הקשורים ב[[זמן]]. לוגיקת זמן היא חלק מ[[לוגיקה מודלית|הלוגיקה המודלית]]. לוגיקת זמן מאפשרת לעסוק בקו זמן, ועל כן מאפשרת לנסח  [[מתמטיקה|מתמטית]]  משפטים כמו "אני תמיד רעב", "לבסוף אהיה רעב", או "אהיה רעב עד שאוכל משהו". [[אמיר פנואלי]]  זכה בשנת  [[1996]]  ב[[פרס טיורינג]]  על הכנסת לוגיקת הזמן אל  [[מדעי המחשב]]. כיום נעשה שימוש נרחב בלוגיקת זמן ב[[אימות תוכנה]]  כדי להוכיח מתמטית נכונות של מערכת מחשב.
* '''[[קריפטאנליזה דיפרנציאלית]]'''  היא שיטה לניתוח  [[קוד|צפנים]]  ו[[פונקציית גיבוב|פונקציות גיבוב]]  [[קריפטוגרפיה|קריפטוגרפיות]]. הקריפטאנליזה הדיפרנציאלית עוסקת בניתוח ההשפעה של שינויים ב[[קלט]] של  [[קריפטוגרפיה#.D7.A4.D7.A8.D7.99.D7.9E.D7.99.D7.98.D7.99.D7.91.D7.99.D7.9D .D7.A7.D7.A8.D7.99.D7.A4.D7.98.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.99.D7.9D|פונקציה קריפטוגרפית]]  על ה[[פלט]]  שלה. ב[[צופן בלוקים|צופני-בלוקים]]  מטרת האנליזה היא למצוא היכן הצופן מתנהג בצורה שאינה  [[אלגוריתם אקראי|אקראית]]  וכך לגלות את ה[[מפתח (קריפטוגרפיה)|מפתח]]. בפונקציות גיבוב, האנליזה משמשת כדי לאתר  [[התנגשות (מדעי המחשב)|התנגשויות]].  [[עדי שמיר]]  ו[[אלי ביהם]]  בסוף  [[שנות ה-80 של המאה העשרים|שנות ה-80]].
* '''JPEGmini''' – אלגוריתם לדחיסת תמונה בפורמט [[JPG]]. דוחס בממוצע מעל 80% קובץ JPG סטנדרטי. חברת ICVT{{הערה|[http://www.megapixel.co.il/articles/archive/21546 JPEGmini – כיווץ חכם הדור הבא], 2011}}.
* '''אלגוריתם לחידוד תמונה –''' פותח על ידי ד"ר רענן פתאל מהאוניברסיטה העברית, וזכויות שימוש בו נרכשו על ידי חברת [[אדובי מערכות|אדובי]].
שורה 316:
* '''פלטפורמות מבוססות ראייה ממוחשבת''' – לשליטה במכשירים ללא מגע. חברת EyeSight.
* '''ממשק אחיד לממשקי תכנות (APIs)''' – חברת [[RapidAPI]], שהוקמה על ידי [[אידו ג'ינו]] ומיקי חסלבסקי ב-2015{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.themarker.com/technation/1.3128108|הכותב=אלירן רובין|כותרת=עוד לא בן 19: הצעירים הישראלים שגייסו 3.5 מיליון דולר מהמשקיעה של פייסבוק|אתר=אתר דהמרקר|תאריך=21.11.2016}}}}.
* '''WiGig''' – תקן להעברת נתונים ובמיוחד וידאו באופן אלחוטי בתדר 60GHz, תוך שימוש בתקן קישוריות 802.11ad. נועד במיוחד להזרמת וידאו באיכות גבוהה למסכים קרובים ובמכשירי VR.  אינטל ישראל.
* '''חיזוי מזג אוויר באמצעות ניתוח אותות ממשדרי סלולר''' – חברת ClimaCell, שנוסדה בידי שמעון אלקבץ, איתי זלוטניק ורעי גופר. לניתוח אותות סלולר ישנם יתרונות על פני מכ"מים{{הערה|גל כהן, [http://m.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=L&0r9VQ=EJFGJ מתחת לרדאר: החברה שיודעת על איזה גג ירד גשם בעוד 6 שעות בדיוק], פורבס ישראל, 16/11/2017}}.
*'''אימות אוטומטית של תכנוני שבבים''', חברת וריסיטי (Verisity) שהוקמה בשנת 1988 על ידי יואב הולנדר. נמכרה לחברת קיידנס בשנת 2005 תמורת כ-315 מיליון דולר.
שורה 335:
* '''[[Viber]]''', [[יישום מחשב|יישום]] קנייני [[חוצה-פלטפורמות]] המשמש להעברת [[מסרים מיידיים]] וביצוע שיחות על גבי רשת האינטרנט ([[VoIP]]) שפותח במקור על ידי חברת Viber Media.
* '''כספת מידע מאובטחת''' – אבטחת חלקים בתוך מערכת המחשוב הארגונית מחדירות, פותחה על ידי חברת סייבר ארק.
* '''חשיפת נקודות תורפה במערכות מחשב באופן אוטומטי.''' אלגוריתם שמחקה את אופן הפעולה של האקר אנושי, מבצע מאות אלפי מבדקי חדירות בזמן קצר. חברת Cronus Cyber החיפאית.  
* '''מוצר לאבטחת הרשת הארגונית''' - אבטחת הרשת הארגונית ובידודה מהאינטרנט בטכנולוגיית isolation באמצעות שרת חוצץ של החברה שמהווה מעין "קיר זכוכית", כך שהגישה לרשת האינטרנט תהיה מסוננת מפוגענים. גיא גוזנר ודן אמיגה. חברת פיירגלאס. 2013. נרכשה על ידי חברת סימנטק.
* '''תוכנה לאבטחת אפליקציות''' - המיועדת לזיהוי ותיקון חולשות אבטחה בקוד המקור באפליקציות וכן חסימת פרצות אבטחה באפליקציות ווב ומובייל. חברת צ'קמרקס (Checkmarx) הרמת גנית, שנוסדה ב-2006 על ידי מתי סימן ועמנואל בן זקן. נרכשה על ידי חברת ההשקעות הפרטית האמריקאית הלמן פרידמן, ב-1.15 מיליארד דולרים ברבע הראשון של 2020.
שורה 349:
==מוזיקה ותנועה==
* '''[[מלוגרף]]''' – מכשיר המציג [[מלודיה]] בצורה גרפית. פותח על ידי [[רות כ"ץ]] ו[[דליה כהן (מוזיקולוגית)|דליה כהן]], מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]], לשם ניתוח היסודות המלודיים שאינם ניתנים לביטוי מדויק ב[[תווים|תיווי]] מסורתי. [[שנות ה-50 של המאה ה-20]].
* '''[[כתב התנועה אשכול-וכמן]]'''  - שיטה לרישום תנועה,  שבה מערכת  [[סמל]]ים  מאפשרת להגדיר את תנועת הגוף האנושי. הכתב מתבסס על מערכת כדורית המחלקת את המרחב לשמונה כיוונים,  כשלכל נקודה במרחב יש מיקום במערכת. פותחה על ידי ה[[כוריאוגרף|כוריאוגרפית]]  [[נועה אשכול]]  ותלמידה  [[אברהם וכמן]]  בשנת  [[1958]]. במשך השנים השתמשו בכתב התנועה על מנת לתעד ולנתח תנועת משיטות תנועה שונות כגון:  [[שפת סימנים|שפת הסימנים]]  של החירשים, שיטת  [[פלדנקרייז]], סגנונות  [[מחול]]  וסוגי [[ריקוד]],  תרגילי [[התעמלות]] ותנועת בעלי חיים.
* '''REVPAD''' – מעבד אפקטים ל[[גיטרה]]. חברת GTC.
* [[קרב מגע]] – [[אמנות לחימה]]  ישראלית מתחום השיטות המבוססות מציאות, ששמה דגש בלימוד  ופיתוח [[הגנה עצמית]] תוך זמן קצר ושימוש בטכניקות מהירות ויעילות. [[אימי שדאור ליכטנפלד]], מומחה ואלוף ב[[היאבקות (ספורט)|היאבקות]]  וב[[איגרוף]]. החל משנות ה-30.
 
==רכב==
שורה 383:
* '''קביעת 16 היסודות הדרושים לגידול צמח ומינונם המדויק'''. הבסיס ל[[הידרופוניקה]], גידולי חצץ, טפטפות וכדומה. פרופ' [[מאיר שורץ]]. המכון לחקר הנגב. [[שנות ה-70 של המאה ה-20]].
* '''זרעי מלפפונים היברידיים''' – ייצור זרעים של [[מלפפון|מלפפונים]] ו[[מלון (פרי)|מלונים]], מלפפונים עמידים למלח ומלפפונים המתאימים לקציר מכני. פרופ' [[עזרא גלון]] ממכון ויצמן. גלון ועמיתיו המציאו טכניקה להפקת זרעי מלפפונים היברידיים ללא האבקה ידנית. שנות ה-50 של המאה ה-20{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/פרופ-עזרא-גלון-2014-1927/דוח|הכותב=|כותרת=פרופ' עזרא גלון, 2014-1927|אתר=אתר מכון וייצמן|תאריך=}}}}.
* '''ביות [[אוגר זהוב|האוגר הזהוב]]''' – נעשה על ידי פרופ' [[שאול אדלר]], מומחה בתורת הטפילים מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]],  בשנת [[1930]].
* '''TraitUP''' – טכנולוגיה המאפשרת הכנסת חומרים גנטיים לזרעים מבלי לשנות את הדנ"א שלהם, באופן מיידי וביעילות לשיפור הצמחים לפני שהם נזרעים. פותחה על ידי פרופ' [[אילן סלע]] וד"ר חיים רבינוביץ', האוניברסיטה העברית.
* '''איסוף טל מהאוויר להשקיית גידולים חקלאיים''' – חברת טל-יה.  
* '''[[עגבנייה|עגבניית]] דניאלה''' – זן עגבנייה שפותח על ידי ד"ר אהוד קופליוביץ ונעמי גביש, מטפחים בצוותו של פרופ' נחום קידר מהפקולטה לחקלאות של [[האוניברסיטה העברית]] ברחובות. זן עמיד במיוחד, בעל [[חיי מדף]] ארוכים ויבול גדול הנחשב כיום לאחד הזנים הנפוצים ביותר בעולם.{{הערה|https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-4277.pdf
רשומות ילקוט פרסומים הודעה בדבר רישום זכות מטפחים של זני צמחים בספר זכויות 4277 עמוד 1611 19/01/95}}{{הערה|{{ynet|יניב זינגר|מחקר בסין: זן עגבניה ישראלי - שיאן הייבולים|1688508|21 בפברואר 2002}}}}{{הערה|{{TheMarker|עמירם כהן|"כשאומרים לך שהמחקר שלך לא יוביל לשום מקום - זה הסימן להמשיך"|markerweek/1.678067|4 באוגוסט 2011}}}}
שורה 395:
* '''מערכות ערפול ולחות''' – מערכות המאפשרות צינון אזורים ומזעור שימוש בחומרי הדברה (מגנ"ז - מערפל גב נפח זעיר, מט"ז, "מיסטר קול", ו"גליל"). חברת א.ר.ן{{הערה|[http://www.arn-fog.com/ אתר החברה]}}.
* '''[[אבטיח]] קטן במשקל 2 ק"ג, הזהה בטעמו לאבטיח הרגיל –''' אבטיח קטן, במשקל שני קילוגרמים בלבד, מדובר בפיתוח ישראלי של החברה "הזרע ג'נטיקס", אשר פיתחה את "האבטיח האישי" על סמך מחקרי שוק, בהם נמצא ש-90% מהישראלים בוחרים לקנות חצי אבטיח, בשל הקושי שבנשיאתו של אבטיח שלם הביתה. 2006{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=382272|הכותב=דנה פאר|כותרת=אבטיח אישי|אתר=באתר נענע 10|תאריך=09/07/2006|תאריך_וידוא=2016-10-14|archive-date=2016-10-19|archive-url=https://web.archive.org/web/20161019031053/http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=382272|dead-url=yes}}}}.
* '''אבטיח צהוב''' –  מי שעומד מאחורי הזן החדש הוא החקלאי אורי רבינוביץ שמתגורר במושב צופית הסמוך לכפר סבא{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=דליה מזורי|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/4/ART2/259/838.html|כותרת=צהוב על הסכין: זן חדש של אבטיחים|אתר=nrg|תאריך=14/7/2011}}}}.
* [[תפוח]] מזן '''"ענה"''' {{אנ|Anna (apple)}} – פותח באמצעות הכלאת שני זני תפוחים, על ידי [[אבא שטיין]], חבר קיבוץ [[עין שמר]].
 
שורה 408:
* '''CPV – טכנולוגיה פוטו-וולטאית מרוכזת''' – ייצור חשמל ומים חמים באמצעות תאים פוטו ולטאים. פותח על ידי חברת זניט-סולארי מ[[קיבוץ יבנה]]{{הערה|{{ynet|יעל עברי-דראל|פיתוח ישראלי: תופסים את השמש בקרניים|3703130|20 באפריל 2009}}}}.
* '''חלון שמייצר חשמל''' – פותח על ידי חברת פיתגורס סולאר{{הערה|[http://www.pythagoras-solar.com/ אתר החברה]}}.
* '''טכנולוגיה שהופכת כל משטח לפאנל סולארי''' –  טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת  להפוך כל משטח לפאנל סולארי שמייצר אנרגיה – מגגות וקירות של בניינים, דרך מבני תשתיות ועד כבישים. חברת Solar Paint{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001156124|כותרת=פשוט וזול: מוצר ישראלי חדשני הופך כל משטח לפאנל סולארי|אתר=Globes|תאריך_וידוא=2016-10-14}}}}.
* '''[[תא דלק]] המבוסס על פוטוסינתיזה''' – התקן ביו-פוטו-אלקטרוכימי המבוסס על ממברנות מעלי [[תרד]]. חומר הגלם של ההתקן הוא מים ותוצריו הם זרם חשמל, מימן וחמצן. הדוקטורנטים רועי פנחסי, דן קלמן וגדיאל סאפר בהנחיית הפרופסורים נעם אדיר, גדי שוסטר ואבנר רוטשילד. [[הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|הטכניון]], 2016  {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://techtime.co.il/2016/09/21/energy-2/|הכותב=|כותרת=חוקרים מהטכניון פיתחו תא דלק המבוסס על פוטוסינתיזה|אתר=באתר הטכניון|תאריך=21 ספטמבר, 2016}}}}.
* '''תחנות כח על קו החוף להפקת חשמל מגלי הים'''. הימצאותן של התחנות על קו החוף מוזיל ומפשט את התחזוקה שלהן. חברת אקו ווייב פאואר נוסדה ב-2011 על ידי אינה ברוורמן ודייוויד לב. לחברה תחנת כח מחקרית בנמל יפו.
* '''יריעות סולאריות גמישות''' – המוצר מיועד ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. היריעות אלסטיות וקלות משקל וניתנות לפריסה על משטחים לא שטוחים. הנצילות של היריעות עומדת על 13.6%. חברת אפולו פאוור מ[[יקנעם עילית|יקנעם]]. הוקמה בשנת 2014. [https://techtime.co.il/2020/07/21/apollo-power-2/]
שורה 419:
* '''[[רמיקוב]]''' – [[משחק חשיבה]] לעד ארבעה שחקנים, המבוסס על אריחי משחק צבעוניים. הומצא על ידי [[אפרים הרצנו]] ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]].
* '''[[חידאתו]]''' – משחק מספרים אשר הומצא על ידי המתמטיקאי הישראלי ד"ר [[גיורא בנדק]].
* '''[[טאקי]]''' – [[משחק קלפים]] ישראלי שהומצא על ידי [[חיים שפיר]] בשנת  [[1983]].  
* '''[[יניב (משחק)|יניב]]''' – משחק קלפים ישראלי, הפופולרי במיוחד בקרב [[תרמילאות|תרמילאים]].
 
==מאכלים==
* '''[[פתיתים]]''' – גרגרי [[פסטה]] [[אפייה|אפויים]] שהומצאו ב[[ישראל]] ב[[מדיניות הקיצוב|תקופת הצנע]]. כונו "אורז בן- גוריון".
* '''[[שקדי מרק]]''' – סוג של [[קרוטונים]] שעשויים מ[[קמח חיטה]]. יוצרו באופן מסחרי בישראל החל משנת  [[1952]]  על ידי חברת "[[אסם (חברה)|אסם]]", שניסתה לפתח מוצר אשר יתאים לאכילה ב[[מרק]].
* '''[[במבה]]''' – חטיף [[בוטן|בוטנים]] ו[[תירס]] המיוצר על ידי חברת [[אסם השקעות|אסם]] מאז [[1966]].
* '''[[ביסלי]]''' – [[חטיף]] מלוח המיוצר על ידי חברת [[אסם (חברה)|אסם]]. החטיף מיוצר  מאז [[1975]], ופותח על ידי צוות שבראשו עמד  [[הנדסת מזון|מהנדס המזון]]  [[דן פרופר]], לימים [[מנכ"ל]]  החברה, לפי רעיון של אפרים סעדון, מנהל ייצור בחברה.
* '''[[מעורב ירושלמי]]''' – מאכל העשוי מנתחי [[בשר]] [[טיגון|מטוגנים]] ב[[מחבת]] או על ה[[אסכלה]].
* '''[[גבינה צפתית]]''' – [[גבינה]] [[ישראל]]ית מלוחה, חצי קשה, בעלת מרקם צמיגי, הנמכרת בחריצים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/המצאות_בישראל"