הרולד מור – הבדלי גרסאות

ב-[[1945]] סיים מור את לימודיו באקדמיה הצבאית ב[[ווסט פוינט]] כ[[קצין]] [[חיל רגלים]] ואחר כך סיים תואר שני ב[[יחסים בינלאומיים]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]]. בשנים 1945 עד [[1948]] הוצב ב[[יפן]] כ[[מפקד מחלקה]] ב[[רגימנט]] החי"ר ה[[צנחן|מוצנח]] ה-187. ב-1948 הוצב ב[[הדיוויזיה המוטסת ה-82|דיוויזיה המוטסת ה-82]] שבסיסה ב[[פורט בראג]], ושירת ביחידת ניסויים של [[מצנח]]ים{{הערה|1=הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "'''[[חיילים היינו צעירים!]]'''", הוצאת צה"ל/ [[פו"ם]] – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, [[2006]], עמוד 37.}}. ב[[מלחמת קוריאה]] פיקד על פלוגת חיל רגלים ו[[מרגמה|מרגמות]] כבדות. ב-[[1954]] חזר לווסט פוינט ושירת כמדריך ללוחמה טקטית במשך שלוש שנים. לאחר מכן שירת כ[[מג"ד|מפקד הגדוד]] ה-1 ברגימנט החי"ר ה-7 ב[[דיוויזיית הפרשים הראשונה (מוטסת)|דיוויזיית הפרשים הראשונה]]{{הערה|1=הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "'''חיילים היינו וצעירים!'''", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, [[2006]], עמוד 38.}}, אשר לחם ב[[קרב יה דראנג]], ב[[מלחמת וייטנאם]]{{הערה|1=הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "'''חיילים היינו וצעירים!'''", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, [[2006]], עמוד 134.}}. מור פיקד על הגדוד בלחימה כנגד כוחות אויב עדיפים ובתנאים קשים. על האופן בו פיקד על הגדוד עוטר ב[[צלב השירות המצוין (ארצות הברית)|צלב השירות המצוין]].

 

 

מור היה נשוי לג'ולי (ממנה התאלמן) ואב לחמישה ילדים. שניים מילדיו משרתים כקציני קבע בצבא ארצות הברית, ועוד בן שפרש מהצבא בדרגת לוטננט קולונל.