ויקיפדיה

תמר מנור פרידמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ביטול גרסה 30555390 של Osnatzr (שיחה), למה? תיקון שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן.
עריכה
שורה 1:
{{אישיות}}
[[קובץ:2019_תמר_מנור_פרידמן.jpg|250px|ממוזער|תמר מנור פרידמן ב[[בית טיכו]], 2019]]
'''תמר מנור פרידמן''' (נולדה ב-[[1956]]) היא חוקרת ואוצרת עצמאית בתחומי [[היסטוריה של עם ישראל|תולדות עם ישראל]], [[אמנות מודרנית]] ואמנות ישראלית. זוכת פרס האוצר מטעם [[מינהל התרבות]] לשנת 2013.
 
== ביוגרפיה ==
תמר מנור פרידמן נולדה בשנת 1956 בקיבוץ [[מגידו (קיבוץ)|מגידו]], בת לגניה ונחום מנור (מונדרר) ואחות לעודד (נ. 1951). הוריה ילידי [[קרקוב]], בפולין נפגשו במחנה עבודה של [[אוסקר שינדלר]] ושרדו את [[השואה]] בזכות "[[רשימת שינדלר]]" הנודעת. לאחר המלחמה נפרדו דרכיהם: אביה, שנתור יתום ממשפחתו עלה לארץ, הצטרף לקבוצת [[הגדעונים (יחידה)|"הגדעונים"]] של [[פלי"ם|הפלי"ם]] ועבד כאלחוטאי על אניות המפעילים בעוד אמה נותרה בקרקוב בהמתנה לאשרת הגירה. רק בשנת 1950 נפגשו שוב בארץ, נישאו והקימו את ביתם בקיבוץ מגידו. בשנת 1957 המשפחה עזבה את הקיבוץ ועברה להתגורר ב[[באר שבע]]. אביה עבד כמנהל טכני של מנבטת[[מנפטה|מנפטת]] כותנה ב[[אופקים]] והאם עבדה תחילה כמורה לחקלאות ואחר כך עסקה בציור והייתה חברה באגודת אמני הנגב. נחום וגניה מנור{{הערה|{{mynet3|באר שבע|עודד בר-מאיר|גניה ונחום מנור נפגשו במפעל של שינדלר, ניצלו והקימו משפחה: "זה הניצחון שלנו"|m_380406|1 במאי 2019}}}} הם אנשי עדות פעילים במסגרת בית הספר להוראת השואה ביד ושם{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/remembrance/survivors/manor.html בית הספר להוראת השואה]}} ובמסגרות אחרות.
 
מנור פרידמן קיבלה את השכלתה היסודית והתיכונית בבאר שבע. לאחר שירותה הצבאי עברה להתגורר בירושלים. מנור פרידמן היא בעלת [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] מ{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} בפסיכולוגיה ותולדות האמנות (1980)''',''' ובעלת תואר שני במדעי הרוח במגמת אמנות מודרנית וישראלית גם הוא מהאוניברסיטה עברית בירושלים (1988). עבודת הגמר שלה בנושא "מוטיבים מיתיים ופולחניים באמנות הישראלית בשנות ה-40 וה-50" הייתה פרי של מחקר מעמיק על אודות יצירתו של [[יצחק דנציגר]] ואמנים אחרים בני דורו.
 
בתחילת דרכה המקצועית שימשה מנור פרידמן עוזרת להוראההוראה בחוג לתולדות אמנות באוניברסיטה העברית בירושלים (1982–1985).
 
מנור פרידמן רכשה את ניסיונה המוקדם בעבודה מוזיאלית ועסקה בתיעוד אוסף האמנות היהודית במוזיאון ע"ש וולפסון לאמנות יהודית בהיכל שלמה,{{הערה|[https://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/AgafA/Mozeon/Lefinosaim/Omanut/WolfsonOmanutYegudit.htm?wbc_purpose=basic המוזיאון ע"ש וולפסון לאמנות יהודית בהיכל שלמה]}} ירושלים (1980), וכן עסקה בתיעוד ומחקר שדה לשני פרויקטים באוניברסיטה העברית: "סקר בתי כנסת בירושלים" בניהולו של פרופ' [[בצלאל נרקיס]] (1980-1) ו"רפואה עממית וקמיעות" בניהולו של פרופ' [[דב נוי]] מהחטיבה לפולקלור (1981). בשנים 1989–1991 הצטרפה לצוות [[מוזיאון ישראל|אגף בצלאל במוזיאון ישראל]] בתפקיד עוזרת לאוצרת המחלקה לאמנות מודרנית ועסקה בין השאר בהכנת תצוגת הקבע לקראת פתיחת ביתן המאה ה-20 החדש.
 
לצד עבודתה כאוצרת תערוכות, בשנת 2006 שימשה מנור פרידמן יועצת לפרויקט חידוש תצוגת הקבע ב[[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות|בית בתפוצות]], בתחום האוצרות, אמנות ויודאיקה. בשנים 2009–2012 שימשה כיועצת לאוספי האמנות בנציגויות משרד החוץ ואוצרת התצוגות בלונדון, סטוקהולם וניו-דלהי. בשנים 2014–2015 ריכזה את הצוות הרעיוני-מוזיאלי להכנת מתווה יסוד למוזיאון השפה העברית באקדמיה ללשון העברית. ובשנת 2017 עסקה בתיעוד, צילום ורישום אוספי האמנות והארכאולוגיה [[בית הנשיא יצחק בן-צבי|בבית הנשיא]] ובגן הפסלים בירושלים.
 
== פעילות אוצרותית ==
שורה 17 ⟵ 18:
מנור פרידמן אצרה תערוכות רבות בישראל ובעולם בגישה היסטורית-מחקרית. תערוכתה "[[עמלים ומהפכנים: תנועת הפועלים היהודית|עמלים ומהפכנים]]" ([[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות|בית התפוצות]], 1993) עסקה בפרולטריון היהודי ותולדות [[תנועת הפועלים]] היהודית בתפוצות משלהי המאה ה-19 ועד [[מלחמת העולם השנייה]] והתבססה על מחקר היסטורי מקיף בארכיונים בישראל ובעולם. מנור פרידמן התייחסה בתערוכה ובקטלוג להיבטים כלכליים, אידאולוגיים ומדיניים של הנושא אך גם לביטויים הגרפיים והתקשורתיים שנלוו אליו. בקטלוג התערוכה היא כתבה: "התמונות המוצגות בתערוכה ובקטלוג באות לא רק לאייר או לשחזר את פרקי ההיסטוריה. הן מרכיבות אוסף של דימויים, בגרפיקה ובצילום, בעלי ערך עצמאי, המבטאים את תפישותיהם של המאיירים והצלמים, או של יוזמי הצילום."<ref>{{צ-ספר|מחבר=תמר מנור פרידמן|שם=עמלים ומהפכנים|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=בית התפוצות|שנת הוצאה=1993|עמ=13}}</ref> ב-1997 הוצגה התערוכה ב{{ה|מוזיאון היהודי בווינה}}.
 
התערוכה הראשונה שאצרה מנור פרידמן במוזיאון ישראל, "[[נמרוד (פסל)|נמרוד]] – תמונה קבוצתית" ([[מוזיאון ישראל]], 1996), התגבשה בהמשך למחקרה האקדמי הנ"ל על אודות הפסל [[יצחק דנציגר]], "[[נמרוד (פסל)|נמרוד]]" וחוג האמנים שסבב אותו. באמצעות רישומי הכנה, תצלומים ופסלים האוצרת דנה בתהליך גיבושו של הפסל האיקוני – סמל של אתוס עברי-כנעני ושל אמנים משנות ה-40 – אשר נעשה משיכה ומקורמקור השראה לאמנים רבים לאורך שנים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=תמר מנור פרידמן|שם="נמרוד" תמונה קבוצתית|כתב עת=מוזיאון ישראל ביתן בילי רוז}}</ref>
 
התערוכה "קדימה – המזרח באמנות ישראל"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/exhibitions/קדימה-המזרח-באמנות-ישראל קדימה – המזרח באמנות ישראל]}} (1998, [[מוזיאון ישראל]]), התקיימה לרגל שנת היובל החמישים למדינת ישראל. האוצרים, [[יגאל צלמונה]] ומנור פרידמן שחברה אליו כאוצרת שותפה, בחנו את יחסה המשתנה של האמנות הארצישראלית והישראלית אל המזרח על היבטיו השונים. באתר מוזיאון ישראל נכתב על התערוכה: "הזיקה אל המזרח היא עניין מרכזי בתרבות הישראלית והתהפוכות שחלו בה משקפות היבטים מהותיים של הזהות הישראלית. התגלמויות שונות של זיקת התרבות הישראלית אל המזרח מראשית המאה ה-20 ועד ימינו, ביותר מ-300 יצירות מאת כ-120 יוצרים מתחומי הציור, הפיסול, הצילום, העיצוב והאופנה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imj.org.il/he/exhibitions/קדימה-המזרח-באמנות-ישראל|הכותב=|כותרת=קדימה|אתר=מוזיאון ישראל|תאריך=1998}}</ref>
 
את התערוכה "חולמים גלוי עיניים"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/exhibitions/חולמים-גלויי-עיניים-אמנות-דאדא-וסוריאליזם-מאוסף-ורה-סילוויה-וארטורו-שוורץ חולמים גלוי עיניים]}} (2000–2001, מוזיאון ישראל) אצרה מנור פרידמן בעקבות תרומת אוסף מהגדולות שהתקבלו בישראל, אוסף האמנות הענק של [[ארטורו שוורץ]] – בעל גלריה, חוקר, משורר ואספן יהודי מ[[מילאנו]] שבאיטליה. לדברי ארטורו שוורץ הרעיון לתרום את האוסף נולד בתקופת [[מלחמת המפרץ]] בשנת 1990 במטרה להפוך את מוזיאון ישראל למרכז בינלאומי של מחקר ותצוגה של ה[[דאדא]] ו[[סוריאליזם|הסוריאליזם]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גלעד מלצר|שם=אדום עולה|כתב עת=ידיעות אחרונות 7 ימים}}</ref> האוסף כלל כ-730 יצירות של אמני דאדא וסוריאליזם, בראשם [[מרסל דושאן]] ו[[מאן ריי]] וכן ארכיון ובו מאות מסמכים, כתבי עת וספרי אמן נדירים. בתערוכה שאצרה מנור פרידמן הוצגו כ-350 יצירות תוך שילוב בין תפיסה תמטית והיסטורית לבין מבטו של האספן. " התערוכה המעוצבת ברוח שתי תנועות אלה [דאדא וסוריאליזם], משלבת את גישתו האספנית של ארטורו שוורץ ותובנתו האישית עם תצוגה מוזיאלית היסטורית. היא נפרשת על פני כמה אולמות ומוצג בה מבחר מייצג ורבגוני של יצירות אמנות, ספרים וסרטים".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imj.org.il/he/exhibitions/חולמים-גלויי-עיניים-אמנות-דאדא-וסוריאליזם-מאוסף-ורה-סילוויה-וארטורו-שוורץ|הכותב=|כותרת=חולמים גלויי עיניים|אתר=מוזיאון ישראל|תאריך=}}</ref>
 
בתערוכת היחיד שאצרה מנור פרידמן "ליאון אנגלסברג – רטרוספקטיבה"{{הערה|[https://museum.imj.org.il/artcenter/newsite/he/exhibitions/?artist=אנגלסברג,%20ליאון&list=א ליאון אנגלסברג – רטרוספקטיבה]}} ([[מוזיאון תל אביב לאמנות]], 2006) היא הציעה התבוננות רטרוספקטיבית ביצירתו של [[ליאון אנגלסברג]] (1998-1919), צייר כמעט אלמוני, אאוטסיידר, שחי בפרישות מזירת האמנות בישראל. החשיפה והמחקר של עיזבון הציורים שהותיר אחריו האמן, אשר הקיף ציורי נוף, טבע דומם, דיוקן עצמי וחזיונות שואה, הביאו להכרה באיכות הייחודית של יצירתו, הטעונה עוצמה הבעתית נוקבת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=990027|הכותב=|כותרת=ליאון אנגלסברג – רטרוספקטיבה|אתר=סימניה|תאריך=}}</ref>
 
בתערוכה "[[לידת העכשיו: שנות השישים באמנות ישראל|לידת עכשיו: שנות ה-60 באמנות ישראל]]" ([[מוזיאון אשדוד לאמנות|מוזיאון אשדוד]], 2008), אותה אצרה מנור פרידמן לצד [[יונה פישר]], הוצג מבט רטרוספקטיבי היסטורי על אמנות שנות ה-60 בישראל. התערוכה הייתה חלק מפרויקט רחב היקף של [[חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל|תערוכות ואירועים ששת העשורים]]. בהקדמה לקטלוג כתבו האוצרים:" "מלכתחילה ביקשנו להתבונן אל פרק היסטורי-תרבותי זה במבט כפול, המצרף מיפוי תיעודי של מבחר יצירות ואירועי אמנות עם הגדרה פרשנית-ביקורתית של התפיסות והמגמות שהתעצבו באותן שנים".<ref>{{צ-ספר|מחבר=יונה פישר ותמר מנור פרידמן|שם=לידת עכשיו – שנות השישים באמנות ישראל|מקום הוצאה=אשדוד|מו"ל=מוזיאון אשדוד לאמנות|שנת הוצאה=2008}}</ref>
 
התערוכה "תמונות מחיי המשפחה"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/exhibitions/תמונות-מחיי-משפחה תמונות מחיי המשפחה]}} ([[מוזיאון ישראל]], 2009) התמקדה בנושאי געגוע, זיכרון והנצחה, ובאופנים שונים להצגת דיוקן תא משפחתי אינטימי ויקר. התערוכה נאצרה בהשראת היצירה "ארוחת ערב"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/taxonomy/term/931191 ארוחת ערב]}} (2008) של האמן האמריקאי-קובני אנטוני גויקוליאה, שנרכשה על ידי מוזיאון ישראל. הוצגו בה יצירות מאוספי המוזיאון ומאוספים ברחבי העולם ובכללם יצירה של [[פרידה קאלו]] שהושאלה מהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תמר_מנור_פרידמן"