תמר מנור פרידמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28:
בתערוכה "[[לידת העכשיו: שנות השישים באמנות ישראל|לידת עכשיו: שנות ה-60 באמנות ישראל]]" ([[מוזיאון אשדוד לאמנות|מוזיאון אשדוד]], 2008), אותה אצרה מנור פרידמן לצד [[יונה פישר]], הוצג מבט רטרוספקטיבי היסטורי על אמנות שנות ה-60 בישראל. התערוכה הייתה חלק מפרויקט רחב היקף של [[חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל|תערוכות ואירועים ששת העשורים]]. בהקדמה לקטלוג כתבו האוצרים: "מלכתחילה ביקשנו להתבונן אל פרק היסטורי-תרבותי זה במבט כפול, המצרף מיפוי תיעודי של מבחר יצירות ואירועי אמנות עם הגדרה פרשנית-ביקורתית של התפיסות והמגמות שהתעצבו באותן שנים".<ref>{{צ-ספר|מחבר=יונה פישר ותמר מנור פרידמן|שם=לידת עכשיו – שנות השישים באמנות ישראל|מקום הוצאה=אשדוד|מו"ל=מוזיאון אשדוד לאמנות|שנת הוצאה=2008}}</ref>
 
התערוכה "תמונות מחיי המשפחה"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/exhibitions/תמונות-מחיי-משפחה תמונות מחיי המשפחה]}} ([[מוזיאון ישראל]], 2009) התמקדה בנושאי געגוע, זיכרון והנצחה, ובאופנים שונים להצגת דיוקן תאהתא משפחתי אינטימי ויקרהמשפחתי. התערוכה נאצרה בהשראת היצירה "ארוחת ערב"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/taxonomy/term/931191 ארוחת ערב]}} (2008) של האמן האמריקאי-קובני אנטוני גויקוליאה, שנרכשה על ידי מוזיאון ישראל. הוצגו בה יצירות מאוספי המוזיאון ומאוספים ברחבי העולםשונים ובכללם יצירה של [[פרידה קאלו]] שהושאלה מהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.
 
מנור פרידמן שמשה אוצרת ראשית ועורכת הקטלוג של "רשמים IV – הביאנלה הרביעיהרביעית לרישום" ([[בית האמנים בירושלים]], 2010). תחת הכותרת "נאחז בסבך{{הערה|[https://www.art.org.il/?publication=רשמים-iv-נאחז-בסבך נאחז בסבך]}} התמקדה התערוכה הקבוצתית מרובת המשתתפים באחד מיסודותיו המובהקים של הרישום - בקו ובשלל גילוייו כסבך של קורים וקשרים: "שפת הסבך מיישמת תחביר מודרניסטי מופשט המשמש באמנות זה כמאה שנה, והיא קשורה במושגים דקונסטרוקציה, שרבוט אוטומטי וציור פעולה".<ref>{{צ-ספר|מחבר=תמר מנור פרידמן|שם=נאחז בסבך|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=בית האמנים|שנת הוצאה=2010}}</ref>
 
"יומן אבק"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/exhibitions/יומן-אבק יומן אבק]}} (מוזיאון ישראל, 2013) עסקה בתופעת ענן האבק המסתנן אל יצירתם של אמנים ישראלים כחומר, כדימוי וכמשל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imj.org.il/he/exhibitions/יומן-אבק|הכותב=מוזיאון ישראל|כותרת=אבק|אתר=https://www.imj.org.il/he/exhibitions/יומן-אבק|תאריך=}}</ref> בתערוכה השתתפו 15 אמנים ואמניות שהציגו במדיות שונות ובאמצעות האבק הרהור "על חלוף הזמן, על תהליכי שחיקה ועל יצירה."<ref>{{צ-ספר|מחבר=תמר מנור פרידמו|שם=יומן אבק אמנות ישראלית עכשווית|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוזיאון ישראל|שנת הוצאה=2013}}</ref>
שורה 36:
באמצעות התערוכה "מקרה שנלר"{{הערה|[https://www.art.org.il/?exhibitions=מקרה-שנלר מקרה שנלר]}} ([[בית האמנים בירושלים|בית האמנים]], ירושלים, 2016) העלתה מנור פרידמן לשיח ציבורי את שאלת הפקרתם של מבנים ואתרים היסטוריים. בעקבות ביקור במתחם הנטוש והמתפורר של בית היתומים הסורי בירושלים, המוכר כ"[[בית היתומים שנלר|מחנה שנלר]]" לשעבר, מנור פרידמן הזמינה 8 אמנים ואמניות לפעול באתר בדרכי יצירה שונות. פעולת האמנות והאוצרות כמו גם יום עיון שליווה אותן שימשו כפלטפורמה ביקורתית לעורר מודעות לתהליכי הפקר והרס של נכסי העבר. "יד המקרה זימנה אפוא מצע פורה למבע אוצרותי ואמנותי אך גם קריאה למחשבה נוקבת ולדיון ביקורתי," ציינה מנור פרידמן, "שהרי, פיסת נוף נשכחת זו אינה עוד אתר היסטורי לשימור אלא מקרה מבחן בעיר הקודש [...] במרחב העירוני המשתנה [...] המעלה הצעה פתוחה להתבוננות ולתגובה, ניסוי-בזמן-אמת שטרם נשלם".<ref>מקרה שנלר בית האמנים ירושלים 2016</ref>
 
ארבע מהתערוכות שאצרה מנור פרידמן בין השנים 2003–2019 מוקדשות לייצוגים של הצמחי באמנות הישראלית מראשיתה ועד היום, מתוך תפיסת דימוי הצומח כ"מראה מקום" תרבותי ולאומי, הנוגע לסוגיות של טריטוריה, זהות, יופי וכליה. בתערוכה "דם הכלנית וכתם הכרכום – פריחה באמנות ארץ ישראל"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/exhibitions/דם-הכלנית-וכתם-הכרכום דם הכלנית וכתם הכרכום – פריחה באמנות ארץ ישראל]}} (מוזיאון ישראל, 2003) הוצגו ציורי פרחים של [[ראובן רובין]], [[נחום גוטמן]], [[אריה לובין]], [[שמואל חרובי]] ואחרים הטעונים רוח חלוצית של צמיחה ועבודת אדמה לצד עבודות אמנים עכשוויים המבטאים כמיהה ליופי תמים במציאות מקומית רבת סתירות. בתערוכה "לארי אברמסון – שושנת יריחו"{{הערה|[https://jerusalemprintworkshop.org/exhibitions/לארי-אברמסון-שושנת-יריחו/ לארי אברמסון – שושנת יריחו]}} ([[סדנת ההדפס ירושלים|סדנת הדפס]], ירושלים, 2004) הציגה מנור פרידמן סדרת תצריבים נרחבת של האמן [[לארי אברמסון]] אשר תיעד וחקר את הצמח המדברי שושנת יריחו ואת מנגנון הישרדותו על מגוון ביטוייו, המיתולוגיים והמטפוריים. בתערוכה "שירת העשבים – ציורי שמואל חרובי"{{הערה|[https://www.imj.org.il/he/exhibitions/שירת-העשבים שירת העשבים – ציורי שמואל חרובי לאוצר צמחי ארץ-ישראל]}} (מוזיאון ישראל, 2006), נחשפה לראשונה סדרת ציורים בוטניים של שמואל חרובי, אשר נעשתה בהזמנת הבוטנאים חנה ו[[אפרים הראובני]] עבור אנציקלופדיה בשם "אוצר צמחי ארץ ישראל" שלא ראתה אור. בקטלוג התערוכה כתבה מנור פרידמן: "כמקובל בציור בוטני, הצמח עצמו מתואר כאב-טיפוס על זמני, חשוף שורש ובשלבים שונים של מחזור חייו, מפריחה ועד קמילה. היבטים שונים אלו של הצמח, הפועלים כעדשת מצלמה מקרבת-מרחיקה, מעידים על ראייה חודרת של הזמן והחלל."<ref>{{צ-ספר|מחבר=תמר מנור פרידמן|שם=שירת העשבים ציורי שמואל חרובי ל"אוצר צמחי ארץ ישראל"|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוזיאון ישראל|שנת הוצאה=2019}}</ref> בתערוכתה האחרונה "רקפות: צומח, מקום, משל"{{הערה|שם=רקפות}} ([[בית טיכו]], מוזיאון ישראל, 2019) סיכמה מנור פרידמן את עיסוקה המתמשך בנושא הצומח באמנות הישראלית: "התערוכה עוסקת בסוגה המסורתית של הציור הבוטני־המדעי בארץ ובגלגוליה ביצירתם של אמנים ישראלים עכשוויים. אלה מתבוננים בצמחים או עורכים שיח עם אמנים שקדמו להם, מנסחים מבע אישי שהוא לעיתים ביקורתי ופוליטי, רואים בטבע משל או מבטאים את כמיהתם אליו לצד הדאגה לגורלו ולגורלנו."{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.imj.org.il/he/exhibitions/רקפות-צומח-מקום-משל|הכותב=מוזיאון ישראל|כותרת=רקפות:צומח, מקום, משל|אתר=מוזיאון ישראל|תאריך=2109}}|שם=רקפות}} בתערוכה הוצגו עבודות של אמנים שונים שדימוי הרקפת הפך בעבודתם ובאמצעותה לסמל של מקומיות ולמסמן של זהות תרבותית-לאומית.<ref>{{צ-ספר|מחבר=תמר מנור פרידמן|שם=רקפות צומח, מקום, משל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוזיאון ישראל|שנת הוצאה=2018}}</ref> עיסוקה המתמשך של מנור פרידמן בנושאים בוטניים באמצעות תערוכות אמנות הוליד מחקר של הצומח של ארץ ישראל מתקופת המקרא דרך אמנות עכשווית ובאמצעות מדיומים שונים: ציור, רישום, חריטה, צילום, הקרנת אור, הדפס, רקמה, תרסיס צבע ועוד.
 
בשנת 2013 זכתה מנור פרידמן בפרס האוצר מטעם מנהל התרבות, המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית של משרד התרבות והספורט. במסגרת הנימוקים לפרס ציינה הוועדה כי "תמר מנור פרידמן מעמידה לאורך שנים מודל אוצרותי מקצועי ראוי לשבח המשלב בין עבודתה של אוצרת עצמאית לבין מחקר אקדמי רציני, מעמיק ואיכותי. תחומי עבודתה רחבים ונוגעים בתצוגות היסטוריות, באמנות ישראלית ובאמנות מודרנית בינלאומית. הטמפרמנט האוצרותי שעיצבה נטול פשרות ומחויבותה למקצוע האוצרות ולמושאי מחקרה ניכרים בכל רוחב יריעתם."<ref>מסמך של משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית, מתאריך 20.8.2013</ref>
שורה 42:
== רשימת תערוכות ==
'''מוזיאון ישראל, ירושלים – אגף בצלאל'''
* 2019-2018 "רקפות: צומח, מקום, משל", בית טיכו בשיתוף מרכז 'דעת המקום', קטלוג
* 2013-2012 "יומן אבק – אמנות ישראלית עכשווית", קטלוג
* 2009 "תמונות מחיי משפחה", DVD
* 2006 "דיוקנאות – כתבים ודיוקנים מאוסף ורה וארטורו שוורץ לאמנות דאדא וסוריאליזם", קטלוג
* 2006-2005 "שירת העשבים – ציורי שמואל חרובי ל'אוצר צמחי ארץ ישראל' מאת אפרים וחנה הראובני", קטלוג
* 2003 "דם הכלנית וכתם הכרכום – פריחה באמנות ארץ-ישראל"
* 2004-2002 "Dreaming with Open Eyes – Dada and Surrealism from the Arturo Schwarz Collection" תערוכה נודדת במוזיאונים בארצות הברית, קנדה, ארגנטינה וברזיל.
* 2001-19982000 "חולמים גלויי עיניים: אמנות דאדא וסוריאליזם מאוסף ורה, סילוויה וארטורו שוורץ", קטלוג
* 1996-1998 "קדימה – המזרח באמנות ישראל", אוצרת שותפה לאוצר יגאל צלמונה קטלוג
* 1996 "נמרוד – תמונה קבוצתית", קטלוגדפדפת
* 1989-1991 ביתן המאה ה-20 – תערוכת הפתיחה, עוזרת לאוצרת סטפני רחום
'''מנופים, פסטיבל אמנות עכשווית בירושלים'''
* 2017 "מנגד", אוצרת אורחת בתערוכה המרכזית, האוניברסיטה המורמונית הר הצופים, קטלוג
שורה 59:
* 2011-2010 "רשמים IV נאחז בסבך – הביאנלה הארצית הרביעית לרישום", קטלוג
'''מוזיאון אשדוד לאמנות – מרכז מונארט'''
* 2007-2008 "לידת העכשיו – שנות השישים באמנות ישראל", אוצרת שותפה לאוצר יונה פישר. במסגרת פרויקט "60 שנות אמנות בישראל", קטלוג
'''מוזיאון תל אביב לאמנות'''
* 2006-2005 "ליאון אנגלסברג – רטרוספקטיבה", קטלוג
'''סדנת ההדפס ירושלים'''
* 2004 "לארי אברמסון – שושנת יריחו", קטלוג
* 2002 "מילים רצות – על הכתב בהדפס" (הוצגה גם במוזיאון תל אביב), קטלוג
'''בית התפוצות, תל אביב – היחידה לתערוכות מתחלפות'''
* 1994-19871993 "עמלים ומהפכנים – תנועת הפועלים היהודית" (הוצגה גם במוזיאון היהודי בווינה), קטלוג
* "אוצרות גנוזים – אמנות יהודית מהמוזיאון לאתנוגרפיה בלבוב", אוצרת משנה, קטלוג
* 1984-19821983 "חקלאים יהודים בעת החדשה", קטלוג
* 1982-1981 "יק"א – ממלכתו הפילנתרופית של נדבן יהודי", מחקר לתערוכה, קטלוג 
'''משכנות שאננים, ירושלים'''
* 2003 "אלכס קרמר – אין מקום"
שורה 83:
* בית הכנסת שושנים לדוד, המרכז לאמנות יהודית, ירושלים, 1981
* אהל משה – מאה שנה לשכונה ולבית הכנסת שלה, המרכז לאמנות יהודית, ירושלים, 1982
* חקלאים יהודים בעת החדשה, בית התפוצות, תל אביב, 19841983
* "מזבח וקרבן ביצירת יצחק דנציגר", דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ד', כרך 2, ירושלים, 1986, עמ' 17–22
* עמלים ומהפכנים – תנועת הפועלים היהודית, בית התפוצות, תל אביב, 1993 [גם במהדורה אנגלית וגרמנית]
שורה 90:
* יגאל צלמונה ותמר מנור-פרידמן, קדימה – המזרח באמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998
* “Renew Our Days as of Old – the Affinity of Israeli Art with the Ancient East", ''The Jerusalem Review'', Vol. 3, 1998/9, pp. 54–77"
<div class="mw-content-ltr">
* Yitzhak Danziger’s Shepherd King", ''The Israel Museum Journal'', vol. X, 1992, pp. 45-56"
 
* ''Dreaming with Open Eyes'', The Israel Museum, Jerusalem, 2000
* Dreaming with Open Eyes”, ''The Israel Museum Journal'', Vol. XVIII, 2000, pp. 46–51“
שורה 97 ⟵ 100:
* שירת העשבים – ציורי שמואל חרובי ל"אוצר צמחי ארץ ישראל''"'', מוזיאון ישראל ירושלים, 2006
* ליאון אנגלסברג: רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006
* טקסט לספר-אמן:, אסתר קנובל: מלאכת מחשבת, 2008
* יונה פישר ותמר מנור-פרידמן, לידת העכשיו – שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, 2008
* נאחז בסבך – רשמים IV, הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, בית האמנים ירושלים, 2010
שורה 103 ⟵ 106:
* מקרה שנלר, בית האמנים ירושלים, 2016
* רקפות: צומח, מקום, משל, מוזיאון ישראל ירושלים ומרכז 'דעת המקום", 2019
<div class="mw-content-ltr">
* Yitzhak Danziger’s Shepherd King", ''The Israel Museum Journal'', vol. X, 1992, pp. 45-56"
</div>
}}