נושאים באוטוביוגרפיות של מאיה אנג'לו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=14.02.2021}}
[[קובץ:Angelou_at_Clinton_inauguration.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|מאיה אנג'לו, מדקלמת את שירה "דופק לבו של הבוקר" (On the Pulse of Morning){{כ}} {{אנ|On the Pulse of Morning}}
הנושאים בשבע
מספרה הראשון "ציפור כלואה" ועד האוטוביוגרפיה האחרונה שלה
נושאי המשפחה וקשרי המשפחה מהותיים בכל ספריה של אנג'לו, מהחווייה המכוננת של נטישה על ידי ההורים כפי שזו מתוארת בספר "ציפור כלואה" ועד יחסיה עם בנה, בעליה, חבריה ואוהביה. כפי שנהוג באוטוביוגרפיות אמריקאיות בכלל ובאוטוביוגרפיות אפרו-אמריקאיות במיוחד, ששורשיהן בנרטיב ה[[עבדות]], מסעות הן נושא חשוב אחר באוטוביוגרפיות של אנג'לו. החוקרת יולנדה מנורה (Manora) כינתה את מוטיב הנסיעות בביוגרפיות של אנג'לו, החל מ"ציפור כלואה", "[[מטפורה]] מרכזית לניידות רגשית".{{הערה|Manora, Yolanda M. (2005). "'What You Looking at Me For? I Didn't Come to Stay': Displacement, Disruption and Black Female Subjectivity in Maya Angelou's I Know Why the Caged Bird Sings." Women's Studies 34, no. 5: 359—375}} האוטוביוגרפיות של אנג'לו מתרחשות בכל רחבי העולם, מ[[ארקנסו]]
==רקע==
לפני שכתבה את '''אני יודעת למה הציפור הכלואה שרה''', בגיל ארבעים, הייתה למאיה אנג'לו קריירה ארוכה ומגוונת, במהלכה עבדה במשרות של [[מלחין|הלחנה]], [[זמר|שירה]], [[שחקן|משחק]], וכן היתה עובדת בתחום הפעילות למען [[זכויות האזרח]], [[עיתונאי|עיתונאית]] ומחנכת. {{הערה|[http://www.smithsonianmag.com/arts-culture/growing-up-maya-angelou-79582387 Moore, Lucinda] (April 2003). "Growing Up Maya Angelou". Smithsonian Magazine. Retrieved 16 December 2018.}} בסוף [[שנות החמישים של המאה ה-20|שנות החמישים]] הצטרפה לגילדת הסופרים של הארלם (Harlem Writers Guild) {{אנ|Harlem Writers Guild}}, ארגון הסופרים האפרו-אמריקאים הוותיק ביותר בארצות הברית, שם פגשה מספר סופרים אפרו-אמריקאים בולטים, בהם חברה והמנטור שלה [[ג'יימס בולדווין]]. כששמעה את מנהיג זכויות האזרח מרטין לותר קינג מדבר לראשונה בשנת [[1960]], היה הדבר מקור השראה עבורה והיא הצטרפה לתנועה לזכויות האזרח. היא פעילה למענו והוא מינה אותה לתפקיד הרכזת הצפונית של [[התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית]]. אנג'לו עבדה כמה שנים ב[[גאנה]], [[מערב אפריקה]], כעיתונאית, שחקנית ומחנכת. היא הוזמנה חזרה לארצות הברית על ידי [[מלקולם X]] ועבדה עבורו זמן קצר לפני הירצחו בשנת [[1965]]. {{הערה|Marcia Ann Gillespie and her colleagues, '''A Glorious Celebration''', published in 2008 for Angelou's 80th birthday}} בשנת [[1968]] ביקש ממנה קינג לארגן צעדה, אך נרצח ב-[[4 באפריל]], במקרה יום הולדתה. {{הערה| [https://www.usatoday.com/life/books/news/2008-03-26-maya-angelou_N.htm Minzesheimer, Bob] (26 March 2008). "Maya Angelou Celebrates Her 80 Years of Pain and Joy". USA Today. Retrieved 16 December 2018.}}
==הערות שוליים==
|