נושאים באוטוביוגרפיות של מאיה אנג'לו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=14.02.2021}}
[[קובץ:Angelou_at_Clinton_inauguration.jpg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|מאיה אנג'לו, מדקלמת את שירה "דופק לבו של הבוקר" (On the Pulse of Morning){{כ}} {{אנ|On the Pulse of Morning}}{{כ}}, 1993בעת ההשבעההשבעתו של הנשיא [[ביל קלינטון]], [[1993]].]]
הנושאים בשבע האוטוביוגרפיותה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפיות]] של הסופרת האפרוה[[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאית]] [[מאיה אנג'לו]] כוללים [[גזענות]], זהות, [[משפחה]] ומסעות. עיקר פרסומה של אנג'לו נבע מהאוטוביוגרפיה הראשונה שלה, '''אני יודעיודעת למה הציפור הכלואה שרה''' (1969). יתר ספרי הסדרה שלה הם '''האספו יחד בשמי''' (''Gather Together in My Name'') {{אנ|Gather Together in My Name}}{{כ}}, (1974), '''שרים, מנגנים וחוגגים כמו בחג המולד '''(Singin' and Swingin' and Gettin' Merry Like Christmas) {{אנ| Singin' and Swingin' and Gettin' Merry Like Christmas}} {{כ}}(1976), '''לבה של אישה''' (''The Heart of a Woman'') {{אנ|The Heart of a Woman}}{{כ}} (1981), '''כל ילדי האל צריכים נעלי הליכה''' (''All God's Children Need Traveling Shoes'') {{אנ|All God's Children Need Traveling Shoes}}{{כ}} (1986), '''שיר מושלך לשמיים''' (''A Song Flung Up to Heaven'') {{אנ|A Song Flung Up to Heaven}}{{כ}} (2002), ו'''אמא ואני ואמא''''' ''(''Mom & Me & Mom'') {{אנ|Mom & Me & Mom}}{{כ}}(2013).
 
מספרה הראשון "ציפור כלואה" ועד האוטוביוגרפיה האחרונה שלה, השתמשה אנג'לו ב[[מטפורה]] של ציפור, המייצגת את מאסרה של אנג'לו כתוצאה מגזענותמ[[גזענות]] ודיכאוןו[[דיכאון]], ותארה את מאבקה לבריחה מכלובה, כמתואר בשירו של [[פול לורנס דנבר]] "סימפתיה". את האוטוביוגרפיות של אנג'לו ניתן למקם במסורת [[ספרות אפרו-אמריקאית|הספרות האפרו-אמריקאית]] העוסקת במחאה פוליטית. אחדותה של ספרות זו הדגישה את אחד מהנושאיםהנושאים המרכזיים שלבהם עוסקת אנג'לו: עוולות הגזענות, ודרכי הלחימה בה. במהלך כתיבת האוטוביוגרפיות השתנו דעותיה על יחסי שחורים-לבנים והתגוונו. ככותבות אחרות ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] המאוחרות ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] המוקדמות, השתמשה אנג'לו באוטוביוגרפיה שלה כדי לדמיין דרכים אחרות לשם כתיבה על חייהן וזהויותיהן של נשים בחברה המצויה בשליטת גברים. מטרתה המקורית הייתה לכתוב על חייהן של נשים שחורות באמריקה, אך מטרה זו התפתחה בהמשך לכתיבה תיעודית על השינויים בחייה-שלה.
 
נושאי המשפחה וקשרי המשפחה מהותיים בכל ספריה של אנג'לו, מהחווייה המכוננת של נטישה על ידי ההורים כפי שזו מתוארת בספר "ציפור כלואה" ועד יחסיה עם בנה, בעליה, חבריה ואוהביה. כפי שנהוג באוטוביוגרפיות אמריקאיות בכלל ובאוטוביוגרפיות אפרו-אמריקאיות במיוחד, ששורשיהן בנרטיב ה[[עבדות]], מסעות הן נושא חשוב אחר באוטוביוגרפיות של אנג'לו. החוקרת יולנדה מנורה (Manora) כינתה את מוטיב הנסיעות בביוגרפיות של אנג'לו, החל מ"ציפור כלואה", "[[מטפורה]] מרכזית לניידות רגשית".{{הערה|Manora, Yolanda M. (2005). "'What You Looking at Me For? I Didn't Come to Stay': Displacement, Disruption and Black Female Subjectivity in Maya Angelou's I Know Why the Caged Bird Sings." Women's Studies 34, no. 5: 359—375}} האוטוביוגרפיות של אנג'לו מתרחשות בכל רחבי העולם, מ[[ארקנסו]] לאפריקהל[[אפריקה]] ובחזרה לארצותל[[ארצות הברית]], ונעה על פני כמעט ארבעים שנה, החל מתחילתה של [[מלחמת העולם השנייה]] ועד ההתנקשות בחייו של [[מרטין לותר קינג|מרטין לותר קינג ג'וניור.]].
==רקע==
לפני שכתבה את '''אני יודעת למה הציפור הכלואה שרה''', בגיל ארבעים, הייתה למאיה אנג'לו קריירה ארוכה ומגוונת, במהלכה עבדה במשרות של [[מלחין|הלחנה]], [[זמר|שירה]], [[שחקן|משחק]], וכן היתה עובדת בתחום הפעילות למען [[זכויות האזרח]], [[עיתונאי|עיתונאית]] ומחנכת. {{הערה|[http://www.smithsonianmag.com/arts-culture/growing-up-maya-angelou-79582387 Moore, Lucinda] (April 2003). "Growing Up Maya Angelou". Smithsonian Magazine. Retrieved 16 December 2018.}} בסוף [[שנות החמישים של המאה ה-20|שנות החמישים]] הצטרפה לגילדת הסופרים של הארלם (Harlem Writers Guild) {{אנ|Harlem Writers Guild}}, ארגון הסופרים האפרו-אמריקאים הוותיק ביותר בארצות הברית, שם פגשה מספר סופרים אפרו-אמריקאים בולטים, בהם חברה והמנטור שלה [[ג'יימס בולדווין]]. כששמעה את מנהיג זכויות האזרח מרטין לותר קינג מדבר לראשונה בשנת [[1960]], היה הדבר מקור השראה עבורה והיא הצטרפה לתנועה לזכויות האזרח. היא פעילה למענו והוא מינה אותה לתפקיד הרכזת הצפונית של [[התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית]]. אנג'לו עבדה כמה שנים ב[[גאנה]], [[מערב אפריקה]], כעיתונאית, שחקנית ומחנכת. היא הוזמנה חזרה לארצות הברית על ידי [[מלקולם X]] ועבדה עבורו זמן קצר לפני הירצחו בשנת [[1965]]. {{הערה|Marcia Ann Gillespie and her colleagues, '''A Glorious Celebration''', published in 2008 for Angelou's 80th birthday}} בשנת [[1968]] ביקש ממנה קינג לארגן צעדה, אך נרצח ב-[[4 באפריל]], במקרה יום הולדתה. {{הערה| [https://www.usatoday.com/life/books/news/2008-03-26-maya-angelou_N.htm Minzesheimer, Bob] (26 March 2008). "Maya Angelou Celebrates Her 80 Years of Pain and Joy". USA Today. Retrieved 16 December 2018.}}
 
==הערות שוליים==