משה יצחק אשכנזי (טדסקי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
== מספריו ==
 
תכלית עבודתו של אשכנזי בספריו הייתה בעיקר [[פדגוגיה|פדגוגית]] . פירושיו הם פרי עיון מתמיד במקרא, יחד עם תלמידיו וחבריו, שהיו כולם מבית ספרו של [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]]. המגמה ששררה באיטליה, בניגוד למזרח אירופה ומרכזה, הייתה ברוחו של [[משה מנדלסון]] להתייחס לתנ"ך כבעל ערך [[אסתטיקה|אסתיטי]] ודתי-מוסרי ולא באספקלריה של הפירוש התלמודי.<ref>'''אנציקלופדיה מקראית''', כר' ח', [[מוסד ביאליק]], תשמ"ב, עמ' 729</ref>
* ספרו הידוע והמקיף ביותר הוא הספר "'''הואיל משה'''",<ref>'''ספר הואיל משה''' / ... מאת משה יצחק בכ"ר [בן כבוד הרב] שמואל אשכנזי, ליוורנו, תרמ"א - תרמ"ט </ref> ספר בן שמונה כרכים שיצא במהלך מספר שנים ומכיל פירוש עממי למקרא שנועד בעיקר למטרות חינוכיות ונשען על הפרשנות היהודית המסורתית בשילוב עם זו המדעית המתונה בהשפעת משה מנדלסון ושד"ל.<ref name=":0" /> הכרך הראשון הוא הערות ופשטים על [[תורה|חמישה חומשי תורה]]. כר' ב' על [[נביאים|נביאים ראשונים]]. כר' ג' ביאור על [[ישעיהו]], [[ירמיהו]] ו[[יחזקאל]], כר' ד' ביאור חדש על [[תרי עשר]], כר' ה' על ספר [[תהילים]], כר' ו' על [[חמש מגילות]] וספר [[משלי]], כר' ז' ביאור חדש על ספר [[ספר איוב|איוב]] וכר' ח' מכיל פירושים על ספרים שונים.
*
*
* וכך הוא כותב: "ואין זה כבוד מקראי קדשנו להקשות דעתו ולגזור שלא נפל בהם שום טעות, ולהואיל לפרש פירושים רחוקים לקיים דברים ככתבם ... וכבוד התנ"ך מונח במקומו גם אם נניח שנפל בהם איזה טעות סופר שאינו לא מעלה ולא מוריד" . דוגמא לפירושו ניתן למצאו בהסברו את הסתירה בספר שמואל
 
* ספרו הידוע והמקיף ביותר הוא הספר "'''הואיל משה'''",<ref>'''ספר הואיל משה''' / ... מאת משה יצחק בכ"ר [בן כבוד הרב] שמואל אשכנזי, ליוורנו, תרמ"א - תרמ"ט </ref> ספר בן שמונה כרכים שיצא במהלך מספר שנים ומכיל פירוש עממי למקרא שנועד בעיקר למטרות חינוכיות ונשען על הפרשנות היהודית המסורתית בשילוב עם זו המדעית המתונה בהשפעת משה מנדלסון ושד"ל.<ref name=":0" /> הכרך הראשון הוא הערות ופשטים על [[תורה|חמישה חומשי תורה]]. כר' ב' על [[נביאים|נביאים ראשונים]]. כר' ג' ביאור על [[ישעיהו]], [[ירמיהו]] ו[[יחזקאל]], כר' ד' ביאור חדש על [[תרי עשר]], כר' ה' על ספר [[תהילים]], כר' ו' על [[חמש מגילות]] וספר [[משלי]], כר' ז' ביאור חדש על ספר [[ספר איוב|איוב]] וכר' ח' מכיל פירושים על ספרים שונים. וכך הוא כותב: "ואין זה כבוד מקראי קדשנו להקשות דעתו ולגזור שלא נפל בהם שום טעות, ולהואיל לפרש פירושים רחוקים לקיים דברים ככתבם ... וכבוד התנ"ך מונח במקומו גם אם נניח שנפל בהם איזה טעות סופר שאינו לא מעלה ולא מוריד".<ref>משה גרינברג ושמואל אחיטוב, עורכים, '''מקרא לישראל''' : פירוש מדעי למקרא
*
 
[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] [[עם עובד]] [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|י"ל מאגנס]], 1966, כר' שמואל א' עם מבוא ופירוש של שמעון בר-אפרת, עמ' 22
 
</ref>
 
==== לקט ספרים נוספים: ====
 
* '''שמחת הרגל''', תרמ"ו
* '''ביאור על שישה סימנים''', 1888
* '''רוח ישראל''', מחקר של [[מרדכי מורטרה|מרדכי מורטארה]]. תורגם על ידי משה יצחק טדסקי, תרנ"ד
* '''אמרי לב''', ספר של נחמיה בן יעקב, בתרגום מצרפתית לאיטלקית, תרכ"ד
* '''אוצר נרדפי לשון עברי''', תרל"ט
* '''מנהגי טריאסטי'''<ref>רשימה מפורטת של כל ספריו נמצאת למטה בקישור לספרייה הלאומית</ref>
 
==קישורים חיצוניים==