משה יצחק אשכנזי (טדסקי) – הבדלי גרסאות

'''משה יצחק אשכנזי''' (טֶדֶסְקִי -Tedeschi), [[טריאסט]], 6 ביוני, 1821 - 17 ביוני 1898, היה מורה ומחנך, סופר, [[פרשן המקרא]] ו[[מתרגם]] יהודי-[[איטלקי]]. רוב ימיו הוא עסק בהוראה, להוציא תקופה קצרה של כהונה כרבנות ב[[איספלטרו]]. הספרים שכתב ופרסם יצאו בעיקרן למטרות חינוכיות ונשענו על הפרשנות היהודית המסורתית בשילוב עם הפרשנות היהודית המתונה, שהתפתחה מימי [[משה מנדלסון]] ועד [[שד"ל]], שהיה גם אחד ממוריו של אשכנזי.<ref name=":0">[[גצל קרסל]], '''לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים''', [[ספרית פועלים|ספריית פועלים]], 1967</ref>

ב[[אוטוביוגרפיה]] הקצרה שהוסיף אשכנזי לספרו "שמחת הרגל"<ref name=":1">משה יצחק אשכנזי, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35262&st=&pgnum=47 שמחת הרגל] : ... דרושים קטנים ... אחריהם תבאנה הערות על תרגום ספר משלי ועוד בה שלישיהשלישייה קורות ימי ... / המחבר משה יצחק ... אשכנזי[טדסקי], פרזעמישל : דפוס זופניק קנאללער והאממערשמיד, תרמ"ו, עמ' 57-51

[[Fileקובץ:Triest 1885.jpg|ממוזער|מראה כללי של [[טריאסט]] והנמל שלה בשנת 1885]]

על פי האוטוביוגרפיה של אשכנזי הגיע אביו, שמואל אשכנזי, מ[[דלמטיה]] עקב ההתנכלויות ליהודים, והתיישב בטריאסט, שם נישא לבלהה בת יוסף פינקרלי.<ref name=":1" /> נולדו להם ארבעה בנים ושתי בנות, כאשר משה יצחק הוא [[סדר הלידה במשפחה|בן הזקונים]] להוריו. האב ניהל עסק מוצלח בשותפות עם אחיו, אך בשנת 1827 ירד מנכסיו והוא נאלץ לשמש כשליח ציבור בקהילה עד פטירתו בשנת 1831, בהיות משה יצחק בן עשר.

כבר בילדותו קיבל אשכנזי חינוך מסורתי משולב עם לימודים כלליים, הכוללים [[אריתמטיקה|חשבון]], [[גאוגרפיה|גיאוגרפיה]], [[גאומטריה|גיאומטריה]], [[פיזיקה]], [[איטלקית]] ו[[גרמנית]].<ref name=":1" /> כמו כן, השתלם בלימודי ה[[פדגוגיה]], ובגיל 17 החל ללמד ילדים ולעזור בפרנסת המשפחה. בד בבד המשיך ללמוד תורה עם חבריו ומוריו. הוא עשה חיל בהוראה וובלימודים כאחד, עד שהתקבל בברכה בביתו של שד"ל כשהגיע מדי שנה לביקור ב[[פדובה|פאדובה]]

בשנת תרמ"א נישא אשכנזי לשרה בת עמנואל גימילי. הוא מציין באוטוביוגרפיה שלא נולדו להם ילדים. שמונה שנים לאחר שהחל ללמד, הפקידו בידיו גם את הוראת הלימודים הכלליים ואהבת תלמידיו פיצתה אותו, לדבריו, על החסך בילדים. למעלה משלוש מאות תלמידים היו לאשכנזי, וביניהם כמאה תלמידות.

הפסקה קטנה לקח אשכנזי מהוראה, לאחר שבשנת תרכ"א נענה לבקשת מוקיריו ועבר לכהן כרב ב[[ספליט|איספלטרו]],<ref name=":1" /><ref name=":0" /> אלא שלדבריו, שכרו היה מועט בהרבה מהשכר שהרוויח מהוראה, ועל כן שב לאחר זמן מה לעירו והמשיך בהוראה ובכתיבת ספריו. בגיל 63 כתב אשכנזי את קורות חייו בספרו, ובסוף דבריו הוא מציין את גאוותו המיוחדת בתלמידותיו, שהוריהן לא ילמדו אותן והוא תורם לכך שלא תהיינה כשאר העלמות.

תכלית עבודתו של אשכנזי בספריו הייתה בעיקר [[פדגוגיה|פדגוגית]] . פירושיו הם פרי עיון מתמיד במקרא, יחד עם תלמידיו וחבריו, שהיו כולם מבית מדרשו של [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]]. המגמה ששררה באיטליה, בניגוד למזרח אירופה ומרכזה, הייתה ברוחו של [[משה מנדלסון]] להתייחס לתנ"ך כבעל ערך [[אסתטיקה|אסתיטי]] ודתי-מוסרי ולא באספקלריה של הפירוש התלמודי.<ref>'''אנציקלופדיה מקראית''', כר' ח', [[מוסד ביאליק]], תשמ"ב, עמ' 729</ref>

ספרו הידוע והמקיף ביותר הוא הספר "'''הואיל משה'''",<ref>'''ספר הואיל משה''' / ... מאת משה יצחק בכ"ר [בן כבוד הרב] שמואל אשכנזי, ליוורנו, תרמ"א - תרמ"ט </ref> ספר בן שמונה כרכים שיצא במהלך מספר שנים ומכיל פירוש עממי למקרא שנועד בעיקר למטרות חינוכיות ונשען על הפרשנות היהודית המסורתית בשילוב עם זו המדעית המתונה בהשפעת משה מנדלסון ושד"ל.<ref name=":0" /> הכרך הראשון הוא הערות ופשטים על [[תורה|חמישה חומשי תורה]]. כר' ב' על [[נביאים|נביאים ראשונים]]. כר' ג' ביאור על [[ישעיהו]], [[ירמיהו]] ו[[יחזקאל]], כר' ד' ביאור חדש על [[תרי עשר]], כר' ה' על ספר [[תהילים]], כר' ו' על [[חמש מגילות]] וספר [[משלי]], כר' ז' ביאור חדש על ספר [[ספר איוב|איוב]] וכר' ח' מכיל פירושים על ספרים שונים.

וכך הוא כותב: "ואין זה כבוד מקראי קדשנו להקשות דעתו ולגזור שלא נפל בהם שום טעות, ולהואיל לפרש פירושים רחוקים לקיים דברים ככתבם ... וכבוד התנ"ך מונח במקומו גם אם נניח שנפל בהם איזה טעות סופר שאינו לא מעלה ולא מוריד".<ref name=":2">משה גרינברג ושמואל אחיטוב, עורכים, '''מקרא לישראל''' : פירוש מדעי למקרא [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[עם עובד]], [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|י"ל מאגנס]], 1966, כר' שמואל א' עם מבוא ופירוש של שמעון בר-אפרת, עמ' 22

</ref> כדוגמאכדוגמה לדרך זו ניתן לראות את הפירוש שהוא נותן לשתי הגרסאות השונות המציגות את פגישתם הראשונה של שאול ודוד. בראשונה מסופר שהוא פוגש אותו לראשונה עוד טרם מלחמתו ב[[גוליית]], ובפרק הסמוך מסופר, שרק לאחר מעשה גוליית מתעניין שאול בנער הגיבור.<ref>ראו שמואל א', פרק ט"ז, פסוק כ"א, לעומת שמואל א', פרק י"ז, פסוק נ"ב. </ref> אשכנזי פותר את הסתירה בדרך שלא הייתה מקובלת בזמנו: "וכל הפירושים שראיתי וששמעתי על הדבר הקשה הזה דחוקים הם. על כן הואלתי לבאר שלקיחת דוד לנושא כלי שאול מסופרת לנו בשני אופנים מיד שני כותבים ; כפי הראשון בא דוד אל שאול לפני המלחמה , וכפי השני מצא חן בעיניו אחרי הכותו את גלית"<ref name=":2" />

* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,משה%D720יצחק%9E20אשכנזי%D7%A9%D7%94%20%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%20%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%20%D7%98%D7%93%D7%A1%D7%A7%D7%9920טדסקי,AND&tab=default_tab&search_scope=Local&vid=NLI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0 פרסומיו של משה יצחק אשכנזי] ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]