יואב בן צרויה – הבדלי גרסאות

יואב בן צרויה היה נאמן וחסר פניות. עם זאת, נהג לפתור בעיות בכוח הזרוע, ודוד אמר עליו ועל אבישי אחיו "וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי", כלומר - איני מצליח להשתלט עליהם. הוא הנהיג את צבא דוד כבר במאבקו נגד בית שאול, והתמנה לשר צבא על כל ישראל כפרס על היותו הראשון שהכה ב[[יבוסים]] בקרב על [[ירושלים]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|יא|ו}}: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד--כָּל-מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה, יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר; וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, וַיְהִי לְרֹאשׁ." }}. עפ"י משה גרסיאל, יואב עמד בראש הצבא של דוד כבר בתקופת הנדודים והבריחה משאול, עוד לפני כיבוש ירושלים.<ref>משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 3, 146-136</ref> את חרבו ענד לרוחב על חגורתו ולא בנדן כמקובל, מה שהפתיע אויבים בקרב.{{דרוש מקור}}

אחרי ש[[אבשלום בן דוד|אבשלום]] בן דוד רצח את אחיו [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]], הסתכסך עם אביו וברח ל[[גשור (ממלכה)|גשור]], יואב ראה כי דוד מתגעגע אל אבשלום ורוצה בחזרתו{{הערה|שמואל ב', י"ד א'}} והוא ארגן את שובו- לירושלים. הוא שלח [[האישה החכמה מתקוע|אישה חכמה מתקוע]], שתפנה אל דוד בבקשת שווא: הבן שלה רצח את אחיו, וכעת אנשי העיר רוצים לדון גם אותו למוות. היא לא רוצה לאבד גם את בנה השני ומבקשת מדוד למנוע את מותו. דוד הסכים איתה והבטיח לה להגן על בנה אך מדבריה הבין כי יואב היה מעורב בדבר, הוא מבקש מיואב להחזיר את אבשלום לירושלים. יואב הגיב ברגש הודיה: