ברוך ארבל – הבדלי גרסאות

===משפטו===

באמצע 1980 הגיעו לידיעת [[הרמטכ"ל]], [[רפאל איתן]], תלונות על התנהגות לא הולמת של ארבל, מצד פקודים שלו, שנדונו בעצמם על התנהגות לא ראויה{{הערה|{{דבר||הקצין הבכיר שמתנהלת נגדו חקירה - תא"ל ברוך ארבל|1980/08/04|00108}}}}. ארבל הוצא לחופשה{{הערה|{{דבר||משלימים החקירה נגד קצין בכיר|1980/08/03|00200}}}}, ואיתן ביקש מ[[שירות הביטחון הכללי]] לבחון את החשדות, ולאחר בדיקה אלו העבירו את העניין למשטרה, בליווי של תא"ל [[דב תמרי]]{{הערה|{{דבר|יונה שמשי|המשך החקירה נגד תא"ל ברוך ארבל - למשטרה|1980/08/07|00107}}}}. החשדות נסבו על שחרור מכרים משירות מילואים, הענקת תנאים מיוחדים בכלא צבאי לבקשת מכרים, והענקת רישיון לאקדח, שלא לפי הנוהל. על פי החשדות תמורת אלו קיבל ארבל הטבות שונות ממכריו{{הערה|{{מעריב|{{ללא קוד ויקי|יעקב ארז}}|ראיתי את בעל מועדון ההימורים בלשכת הקמצ"ר|1980/08/08|01800}}}}. על חקירת המשטרה ניצח אייל גולן{{הערה|{{מעריב|יוסי לוי|נצ"מ איתן גולן מועמד לקצין החקירות של מחוז המרכז|1988/07/28|01209}}}}, לימים תנ"צ{{הערה|{{הארץ|אורי דרומי|שוטר רודף צדק|1.1417781|13 ביוני 2007}}}}. בדו"ח ביניים של החקירה בתחילת ספטמבר 1980 נכתב שלא אומתו חשדות פליליים{{הערה|{{מעריב||לא אומתו חשדות פליליים|1980/09/02|00113}}}}, אולם בהמשך נעשו מעצרים{{הערה|{{דבר||בעל סוכנויות ביטוח נעצר כחשוד|1980/10/24|01208}}}} וגויס [[עד מדינה]]{{הערה|{{מעריב|אלי דנון|המשטרה חושדת: אלבין הבריח מיליוני ד' לחו"ל|1985/12/18|00206}}}} ובדצמבר 1980 המשטרה המליצה להעמיד את ארבל לדין באשמת קבלת [[שוחד]], מסירת סודות, חריגה מסמכות ושימוש לרעה ברכוש צבאי{{הערה|{{דבר|ראובן שפירא|המשטרה המליצה להגיש כתבי אישום|1980/12/08|00111}}}}. עם זאת, חלק מהתלונות נמצאו חסרות בסיס{{הערה|{{מעריב|צבי זינגר|חומר החקירה בפרשת תא"ל ארבל מועבר לזמיר|1980/11/28|00618}}}}. בינואר 1981 החליט [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יצחק זמיר]], על העמדתו של ארבל לדין{{הערה|{{דבר|ראובן שפירא|תא"ל (מיל) ברוך ארבל יועמד לדין על שוחד|1981/01/08|00108}}}}. בעקבות החקירה פרש ארבל מצה"ל באוקטובר 1980, תוך שהוא מוותר על חופשת שחרור{{הערה|{{מעריב|{{ללא קוד ויקי|יעקב ארז}}|רציתי להיות ככל אזרח|1980/10/24|06602}}}}. למרות זאת, הועמד ארבל לדין בפני בית דין צבאי, כשעל התביעה ניצח התובע הצבאי הראשי, [[אילן שיף]]{{הערה|{{דבר||כתב אישום נגד תא"ל (מיל) ארבל הוגש לבית־הדין|1981/02/22|00604}}}}. ארבל נידון לשלושה חודשי מאסר והורדה לדרגת סגן-אלוף. השופטים ציינו שהקלו בעונשו מכיוון שלא זכה לטובות הנאה ממשיות. הרמטכ"ל, רפאל איתן, המיר את עונש המאסר בפועל למאסר על תנאי, בניגוד להמלצת הפרקליט הצבאי הראשי. ארבל טען שנעשה לו עוול: "כמה אנשים מכובדים שהעידו במשפט הסתכלו לי בעיניים ושיקרו במצח נחושה"{{הערה|[[אריה אבנרי]], התבוסה: כך התפורר שלטון הליכוד, עמוד 192}}. לטענתו, הוא פעל על פי הנורמות הנהוגות{{הערה|Nachman Ben-Yehuda, [http://books.google.co.il/books?id=Rpqwi4yZ2B8C&pg=PA225 The Politics and Morality of Deviance: Moral Panics, Drug Abuse, Deviant], page 225|כיוון=שמאל}}.

ברוך ארבל נפטר ב-13 באפריל [[2019]] ונטמן בבית העלמין ביהוד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.avelim.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%a1%d7%9e%d7%9f-%d7%96%d7%9c|כותרת=ברוך ארבל (ארבסמן) ז"ל {{!}} בית עלמין יהוד, ידיעות אחרונות, מנוח {{!}} 14.04.19|אתר=מודעות אבל|תאריך=2019-04-14|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}