כנף קרב 52 (לופטוואפה) – הבדלי גרסאות

בשעה שיחידות הכנף היו עסוקים בלחימה מאומצת לאורך החזית, חיילי להק III נכנסו לתקופה של חגיגות כאשר ב-[[17 באוגוסט]] מפקד הטייסת ויליהם בץ השיג את הפלתו ה-200. בימים שלאחר מכן טייסי וחיילי הלהק החלו להתרגש לקראת אירוע היסטורי בלוחמה האווירית לאחר שב-[[22 באוגוסט]] הפיל מפקד טייסת 9 [[אריך הרטמן]] חמישה מטוסים סובייטים והגיע כך למספר שיא של 282 הפלות, בלהק ידעו שזה עניין של ימים ספורים עד שיגיע לרף ה-300 הפלות. ביום למחר הפיל במספר משימות עוד שמונה מטוסי אויב, ב-24 באוגוסט הוא המריא עם טייס המשנה שלו למשימת בוקר בה הצליח להפיל ששה מטוסים נוספים הם חזרו למנחת הטייסת לתדלוק וחימוש, לאחר מכן המריאו שוב כדי לתקוף מבנה של מטוסי קרב סובייטים ([[P-39 אירקוברה]] תוצרת ארצות הברית). בסיוע טייס המשנה שלו הצליח הרטמן להפיל ארבעה מטוסי קרב סובייטים, רשת הקשר של הטייסת פרצה בהתרגשות כשהיה ברור שהוא הטייס הראשון בהיסטוריה לעבור את רף ה-300 הפלות, בדרכו חזרה למנחת לחגוג נתקל צמד המטוסים במבנה מפציצים סובייטים קלים והרטמן הוסיף עוד הפלה אחת לזכותו.

====סתיו 1944====

החגיגות ברחבי הכנף הגיעו לסיומן כאשר ב-31 באוגוסט הופל מפקד טייסת 5 אובר-לויטננט אוטו פונקולד, מה שהותיר שני קצינים טייסים בלבד בלהק II - [[הלמוט ליפפרט]] מפקד הלהק בפועל והיינריך שטורם שקיבל את הפיקוד על טייסת 5. ב-[[2 בספטמבר]] הכנף נכנסה שוב להיסטוריית התעופה כאשר הופל המטוס ה-10,000 לזכות טייסי הכנף, הפרופגנדה הגרמנית ניצלה את החדשות להעלאת המורל ברחבי גרמניה שהיה במצב קשה עקב התבוסה הוודאית שהלכה והתקרבה. מה שמרשים במיוחד בהישג זה הוא העובדה ש-1,000 ההפלות האחרונות הושגו בפרק הזמן הקשר של ארבעה חודשי לחימה בלבד, כאשר מצבת הכוח של הכנף כללה שש טייסות בלבד. בסוף ספטמבר הכנף עברה שינוי פיקודי כאשר מפקדה אוברסטלויטננט הרמן הראבק הועבר לפקד על [[כנף קרב 54 (לופטוואפה)|כנף קרב 54]], במקומו נכנס לתפקיד [[הרמן גרף]] טייס מצטיין ו[[אלוף הפלות]] (212 הפלות) שלחם בטייסת 9 ופיקד עליה בחודשים הראשונים של 1942. ב-1 באוקטובר הרטמן קודם לדרגת האופטמן והועבר מפיקוד טייסת 9 ללהק II בהונגריה במטרה להקים מחדש את טייסת 4.