שנאת ישראל בעולם היווני-רומי – הבדלי גרסאות

ההיסטוריון [[אגאתרכידס]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]]), הוא המחבר הפגני הראשון המתייחס לשבת היהודית{{הערה|[[#שפר2010|שפר]], עמ' 123.}}: "אלה הנקראים בשם יהודים...רגילים לנוח ביום השביעי ואינם חוגרים חרב ביום הזה ואינם עובדים את אדמתם ואינם עושים בו כל מלאכה, רק פורשים את ידיהם בבתי מקדשיהם ומתפללים (כל היום) עד בוא הערב. וכאשר בא בשערי העיר הזאת תלמי בן לגוס עם חילו, ויושביה שמרו את חוקי ההבל אשר להם תחת לשמור על עירם נפלה נחלת אבותיהם בידי אדון קשה, וככה נגלתה ערות חוקיהם, כי נמצא בהם מנהג רע. והנה המעשה הזה למד את הכל – מלבד אותם עצמם – לעזוב דברי חלומות כאלה, ואת אמונת ההבל בחוקי מורשה"{{הערה|שם=יוסף בן מתתיהו א כב|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#כב|מאמר ראשון, פרק כב]].}} [[יוסף בן מתתיהו]] מאשר את טענת אגאתרכידס שתלמי תפס את ירושלים בשבת,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', יב, א.}} אולם תוקף את הגישה שבה הציג את הדברים{{הערה|אם כי השוו: [[יוסף קלוזנר]], '''היסטוריה של הבית השני''', כרך ב', [[ירושלים]], [[1952]]. עמ' 111. הסבור שישנה סתירה בדברי יוסף, וגם [[משה דוד הר]], '''לבעיית הלכות מלחמה בשבת בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד''', [[תרביץ]], [[ניסן]] [[ה'תשכ"א]], עמ' 242 הערה 5 הדוחה את דבריו.}}: "והנה הדבר הזה היה בעיני אגתרכידס לצחוק, אולם האנשים אשר יבחנו אותו בלא מחשבה רעה יגלו כי טוב ומהולל מאד הוא מעשה בני האדם, אשר יקרים בעיניהם תמיד חוקיהם ויראת אלוהיהם גם מפדות נפשם ומחרות ארצם."{{הערה|שם=יוסף בן מתתיהו א כב}}

דבריו של אגאתרכידס רומזים על כיבוש ירושלים בידי [[תלמי הראשון]] בשנת [[301 לפנה"ס]]. בחיבורו "על האמונה הטפלה" (במקור היווני: Περὶ δεισιδαιμονίας; בלטינית: ''De Superstitione''), כותב הסופר [[פלוטרכוס]]: "ואולם היהודים, מפני שהיה זה יום שבת, ישבו במקומם ללא ניע, בשעה שהאויב השעין סולמות אל החומות ותפס את עמדות ההגנה, ואילו הם לא קמו, אלא נשארו שם, כבולים בחבלי האמונה הטפלה כמו היו אחוזים ברשת אחת גדולה".{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text;jsessionid=8155B501E433BC5FC53E5FBAB30C7450?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0189%3Asection%3D8 פלוטרכוס, '''על האמונה הטפלה''', סעיף 8], 169C.}} בניגוד לאגאתרכידס, פלוטרכוס אינו מפרט באיזה כיבוש של ירושלים מדובר. עם זאת, בשל הדמיון בין התיאורים מקובל כיום להאמין ששניהם דיברו על אותו כיבוש.{{הערה|[[#שפר2010|שפר]], עמ' 131–132.}} במקום אחר באותו חיבור, פלוטרכוס מסביר את האמירה של [[אוריפידס]] "יוונים המגלים אצל הברברים דברים רעים" ומונה את המנהגים הברבריים שאומצו על ידי היוונים שיש בהם מן "האמונה הטפלה", ובהם גם "שמירת שבת" (Sabbatismous).{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text;jsessionid=8155B501E433BC5FC53E5FBAB30C7450?doc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0190%3Asection%3D3 פלוטרכוס, '''על האמונה הטפלה''', סעיף 3], 166A}}{{ביאור|בין המנהגים הנוספים שהוא מונה: "מריחה בבוץ, התפלשות בזוהמה, נפילה אפיים ארצה, התנפלות מבישה על האלים בתפילות והפצרות, והשתטחויות חסרות עידון". התבטאות זו ביחס לשבת עומדת בניגוד לדעתו החיובית של פלוטרכוס על ההתנזרות היהודית מבשר חזיר ועל האל היהודי.}}

[[דיו קסיוס]] טוען ש[[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] למד על "הלהיטות הדתית" של היהודים, ובשנת [[63 לפנה"ס]] לכד את ירושלים ב"יום סטורן" שבו היהודים לא התגוננו.{{הערה|שם=דיו קסיוס סטורן|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/37*.html דיו קסיוס, ספר שלושים ושבעה, 16].}}{{ביאור|על זיהוי יום השבת כ"יום סטורן", ראו בפרק [[#השבת כיום קר]]}} [[פרונטינוס]] טוען ש[[אספסיאנוס]] ניצח את היהודים בזמן [[המרד הגדול]], על ידי כך שביצע התקפה בשבת "יום שבו הוא בגדר חטא להם לעשות כל עסק".{{הערה|פרונטינוס, '''[[תחבולות מלחמה (פרונטינוס)|תחבולות מלחמה]]''', [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Frontinus/Strategemata/2*.html#ref16 ספר שני, 1, 17].}}{{ביאור|פרונטינוס אינו מציין באיזה קרב מדובר, אך [[פטר שפר]] סבור שלמעשה פרונטינוס התכוון לומר [[טיטוס]] ולפיכך התכוון ל[[המצור על ירושלים (70)|מצור על ירושלים]] בשנת [[70]]}} במקרא לא מצוין האיסור להילחם בשבת, ותיאור כיבוש ירושלים בידי תלמי הוא הראשון שמזכיר איסור זה.{{הערה|[[משה דוד הר]], '''לבעיית הלכות מלחמה בשבת בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד''', [[תרביץ]], [[ניסן]] [[ה'תשכ"א]], עמ' 242.}} ב[[ספר מקבים ב']] כתוב כי בתקופת [[מרד החשמונאים]] תקף [[הצבא הסלאוקי]] את ירושלים ביום השבת והכה ביהודים "מכה רבה מאוד".{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-b-2.htm#5 מקבים ב, ה, לא-לד].}}{{הערה|השוו [http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-a-2.htm#2 מקבים א, א, כט-לב]. אשר שם רק נזכר "וייפול עליה באגרוף רשע" ולא נזכר שהדבר קרה ביום השבת.}} בספר ב[[ספר מקבים א']] מובא סיפור אחר על 1,000 יהודים אשר נשרפו חיים בידי הסלאוקים כי סירבו להתגונן בשבת.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-a-2.htm#2 מקבים א, ב, כט-מא].}} בשל כך הורה [[מתתיהו הכהן]] "אם הילחם ילחמו אויבינו בנו ביום השבת, ויצאנו לקראתם ועמדנו על נפשנו"{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-a-2.htm#2 מקבים א, ב, מב-מה].}} היינו ילחמו מלחמת מגן בגלל [[פיקוח נפש]]. מהעולה משם סבורים החוקרים שמכאן ואילך כן לחמו יהודים בשבת, ואם כן אין אמת בתיאוריהם של דיו קסיוס ופרונטינוס על כך שגם הרומאים ניצלו את יום השבת כדי להילחם ביהודים.{{הערה|.Stern, Vol. I, p. 510}}