ויקיפדיה

מאמץ האש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏פתיח: עדכון
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 6:
 
== מרכז אש משולב ==
'''מרכז אש משולב''' (ב[[אנגלית|באנגלית]]: '''Joint Fire Support)''' הוא חלק ממפקדת המערכה. תפקידיו לתכנן ולנצל באופן מיטבי את סיוע האש במסגרת [[שדה הקרב המשולב|הקרב המשולב]]. מאמץ האש מושתת על סדרת פעולות הכוללת: '''פיתוח''' בנק מטרות (באמצעות [[מודיעין צבאי]]), '''תכנון''' תקיפת המטרות ("תוכנית אש"), '''תקיפת''' המטרות על ידי הגורמים המוקצים למשימה, [[ריכוך ארטילרי]] על היעדים, '''דיווח''' תוצאות התקיפה ו'''הערכה''' של נזקי התקיפה.
 
'''גורמי סיוע''', היחידות הלוחמות המייצרות אש, מורכבות בראש ובראשונה, ובאופן היסטורי מ[[חיל תותחנים]] ([[ארטילריה]]) וכן מכוחות [[חיל אוויר]], [[נ"מ]] ו[[חיל ים]]. הם כוללים גם [[לוחמה אלקטרונית]], [[לוחמת רשת|לוחמת סייבר]] ושימוש ב[[נשק מונחה]], שהוא הגורם העיקרי לייצור אש יעילה בלוחמה המודרנית.
 
בראש מרכז האש ניצב בדרך כלל קצין בכיר במערך הארטילריה. המרכז אחראי על הקצאת גורמי הסיוע לגזרות ולכוחות המתמרנים וביצוע בקרה על תכנון התקיפה, על הפעלת גורמי הסיוע תוך תיאום בינם ובין עצמם ובינם ובין כוחות ידידותיים בגזרה, ועל עמידה ביעדי תוכנית התקיפה. בקרי אש מכוחות הסיוע <ref>בישראל קצין סיוע אוויר מכונה '''קס"א''' וקצין קישור ארטילרי '''קש"א'''</ref> השונים מייצגים השתלבות רב ממדית במרכז האש. תפקידם לתכנן ולנהל את [[שליטה ובקרה|השליטה והבקרה]] והביצוע הסופי של גורמי הסיוע לתמיכה ישירה בכוחות המתמרנים. הם משתתפים בתכנון מאמץ האש בכדי לכלול [[ארטילריה|סיוע ארטילרי]], [[סיוע אווירי קרוב]], [[אמנעה אווירית]] [[תקיפה אווירית|תקיפות אוויריות]], [[לוחמה אלקטרונית]] (EW), וסיוע בירי ימי.
שורה 14:
== בקרת אוויר קדמית ==
{{הפניה לערך מורחב|בקרה אווירית קדמית}}
לתאום ה[[סיוע אווירי קרוב|סיוע האוויר הקרוב]], מוצמדים ל[[יסוד התנועה (אסטרטגיה)|כוחות המתמרנים]] בקרי אוויר קדמיים ('''FAC''' - [[:en:Forward_air_control|Forward Air Controller]]) <ref>מחליף את המונח "בקר התקפה בטרמינל משולב" [[:en:Joint_terminal_attack_controller|Joint Terminal Attack Controller - JTAC]]</ref> או [[חוליית בקרת אוויר טקטית|בקרי אוויר טקטיים (]] '''TACP)'''. במידת רבה תפקידים אלה חופפים אם כי הם עשויים להיות שונים מצבא לצבא<ref>המונחים בצה"ל הם '''קצין סיוע אוויר''' (קס"א) ו[[קש"א|קצין קישור ארטילרי]] (קש"א)</ref>. בצבאות מסוימים סמכויות בקר אוויר קדמי FAC נרחבות יותר <ref>{{cite web|url=http://aero-defense.ihs.com/document/abstract/FJYQJBAAAAAAAAAA|title=NATO STANAG 3797 MINIMUM QUALIFICATIONS FOR FORWARD AIR CONTROLLERS & LASER OPERATORS IN SUPPORT OF FORWARD AIR CONTROLLERS|publisher=NATO|url-status=dead|archiveurl=https://web.archive.org/web/20090829190451/http://aero-defense.ihs.com/document/abstract/FJYQJBAAAAAAAAAA|archivedate=August 29, 2009}}</ref> <ref>[[הכוחות הקנדיים|בכוחות הצבא הקנדיים]], ל-TTACP ו[[מאמץ האש#%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9D%20%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2%20%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91|לבקרי אוויר קדמיים]] (forward air controller - FAC) סמכויות שונות. ה-TACP יכו[[מאמץ האש#%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9D%20%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2%20%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8%20%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91|ים]]<nowiki/>ל לתאם ולאשר אתה [[תקיפה אווירית|תקיפה האווירית]], אך רק FAC יכול לבצע הכוונה סופית של מטוסי התקיפה למטרות. ה- TACP אחראי על [[פיקוח טיסה|ניהול המרחב האווירי]] ובטיחות נתיבי הטיסה, ותיאום [[תקיפה אווירית|התקיפות האוויריות]] בשילוב עם מאמץ האש גם מעבר לקו הכוחות הקדמי.</ref>. תפקידם לייעץ למפקדים בשטח על השימוש הטוב ביותר בכוחות האוויר, לתאם את [[תקיפה אווירית|התקיפה האווירית]] והכוונתה ביעילות תוך מניעת אש ידידותית <ref>בשנים האחרונות גם מניעת פגיעה ב"בלתי מעורבים" וחפים מפשע</ref>
 
בישראל שיתוף הפעולה בין [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] לכוחות הקרקע מרוכז במסגרת [[היחידה לשיתוף פעולה]]. ב[[שדה הקרב המשולב]] טייסים מהיחידה משמשים בתפקיד '''קצין סיוע אווירי (קס"א)''' לכוחות היבשה מרמת ה[[גיס|גייס]] ועד רמת ה[[חטיבה]] <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.iaf.org.il/4968-33512-he/IAF.aspx|הכותב=|כותרת=היחידה לשיתוף פעולה|אתר=אתר [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]|תאריך=}}</ref>.
 
== היסטוריה ==
ראשיתו של מאמץ האש ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. בשנת [[1913]] עוד נכתב בתקנון-השדה הצרפתי: "הארטילריה אינה מכינה את ההתקפה, היא רק מסייעת לה. אין שלב נפרד של הכנה ארטילרית להתקפה; חיל-הרגלים וחיל-התותחנים פועלים בו-זמנית". חיל הרגלים נחשב בצבאות העולם ככוח הקרבי העיקרי והוא נמדד בעוצמת [[כידון רובה|כידוניו]]. להתקפה לא הוקצתה כלל ארטילריה מלווה.
 
בשנת [[1916]] כבר כתב ה[[מרשל (דרגה)|מרשל]] [[פרדיננד פוש]]: "מידת ההכנה הארטילרית קובעת את יכולת-ההתקפה של חיל-הרגלים. ואילו כאשר נבלם חיל-הרגלים בהתקדמותו, מוטל על הארטילריה לפתוח בהכנה-ארטילרית מחודשת". מכאן ואילך שוכללו עוד ועוד השיטות לייצר סיוע אש יעיל{{הערה|ל. מרחב, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/107391.pdf האש במבצעי התקפה], [[מערכות (כתב עת)|מערכות]] 156, דצמבר 1963 }}. הנחתת "[[ריכוך ארטילרי]]" או אווירי לפני הסתערות יבשתית הפכה לפרקטיקה מקובלת.
שורה 28:
[[קובץ:Tomahawk Block IV cruise missile.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל [[טומהוק (טיל)|טומהוק]], [[נשק מונחה]] לפגיעה מדויקת במטרות איכות מרחוק, ללא סיכון לכוח היורה]]
 
בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], עם התפתחותו של החימוש המונחה המדויק גיבש צוות חשיבה של [[צבא ארצות הברית]] מהפך מחשבתי שנקרא Revolution in Military Affairs, או RMA. בבסיס הדוקטרינה ניצבה הגדרה של המלחמה כ"מבצע [[לוגיסטיקה|לוגיסטי]] להשמדת מטרות", כלומר הכרעה חדה בקרב ללא תמרון יבשתי. לפי דוקטרינה זו על המדינה התוקפת לייצר מבעוד מועד "בנק" של מטרות איכות של האויב: מתקני [[תשתית]] אסטרטגיים, בסיסים ומרכזים לוגיסטיים, מעברים הכרחיים ומפקדות ולהשמיד מטרות איכות אלה באופן מדויק ותוך מזעור הפגיעה בחיי אדם, כדי לטעת בלב מנהיגיו את התחושה שהם הפסידו במערכה ושמוטב להם להיכנע{{הערה|גור ליש, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/113011.pdf אלה לא המטרות], מערכות 439, אוקטובר 2011 }}.
 
הדוקטרינה נוסתה לראשונה ב[[מלחמת המפרץ]] ([[1991]]) וכן ב[[מלחמת המפרץ השנייה]] וב[[מלחמת לבנון השנייה]]. אולם, על אף בנקי המטרות האיכותיים, החימוש המדויק וההפעלה המתוחכמת, התקשו [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]] להכריע מלחמות אלה אך ורק באמצעות אש מרחוק ונדרש גם תמרון קרקעי כדי להשיג בהן ניצחון.
 
לעומת זאת, [[מבצע כוח מאוחד]] שקיימו חברות [[נאט"ו]] ב[[מלחמת קוסובו]] ([[1999]]) ומבצעי [[מבצע דין וחשבון|דין וחשבון]] ([[1993]]) ו[[מבצע ענבי זעם|ענבי זעם]] ([[1996]]) שקיימה [[מדינת ישראל]] מול ארגון הטרור ה[[חזבאללה]] שב[[לבנון]] מהווים דוגמאות ל[[מערכה (צבא)|מערכות]] שהוכרעו כמעט אך ורק תוך שימוש באש מדויקת מרחוק בלבד.
שורה 37:
 
== ראו גם ==
 
* [[מערך הקישור (חיל התותחנים)]]
*[[בקר אוויר טקטי בחיל האוויר האמריקאי]]
שורה 43 ⟵ 42:
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.ilws.org.il/CurrentPage.aspx?catid=82&pageid=13 השתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה - תא"ל במיל אסף אגמון]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* [[עמיר רפפורט]], [https://web.archive.org/web/20140807161626/http://biu.ac.il/SOC/besa/MSPS85He.pdf צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה], [[מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים]], [[אוניברסיטת בר-אילן]], עיונים בביטחון המזה"ת מס' 85
* כנס האש הבינלאומי השני [[2012]] (ב[[ישראל]]): [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=591 האתר הרשמי של הכנס], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=563453 סיקור הכנס בפורום צבא וביטחון ב"פרש"]
* [[דב תמרי]], '''[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/109032.pdf הרהורים על הטקטיקה]''', [[מערכות (כתב עת)|מערכות]] 273-4 (1980) עמ' 2-42–4
* [[משה עברי סוקניק]], '''[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/4/110154.pdf האם לקחי קוסובו מבשרים ירידה בלוחמת התמרון המסורתית ביבשה?]''', מערכות 368 (1999) עמ' 26-2726–27
* לוטננט-ג'נרל פיטר אינג', '''[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/4/109854.pdf התפתחויות בקרב היבשה]''', מערכות 340 (1995) עמ' 30-3530–35
*
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מאמץ_האש"