פורים – הבדלי גרסאות

כאשר מוזכר שמו של [[המן האגגי|המן]] בקריאת המגילה, מרעישים המתפללים ב[[רעשן|רעשנים]] או בכלים אחרים כדי ששמו לא יישמע, ובכך לקיים באופן סמלי את [[מחיית זכר עמלק]], אשר לפישלפי המסורת המן הוא מזרעו. יש שהתנגדו למנהג זה. גם כשמוזכר עמלק בקריאת התורה, יש המוחים את שמו באמצעים שונים.

===התחפשותתחפושות===

נהוג ללבוש [[מסכה|מסכות]] ו[[תחפושת|תחפושות]], מנהג שהחל ב[[ימי הביניים]] ב[[ונציה|וונציה]], כנראה בהשפעת [[קרנבל המסכות בוונציה|קרנבל המסכות]] המקומי. אחת ההתייחסות הקדומות למסכות ב[[הלכה]] מובאת ב[[רמ"א]], שם המסכות מכונות "לבישת פרצופים". ברמ"א נראה שסיבתשהסיבה המנהגלמנהג היא כ"מנהג שמחה"{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצו|ח}}.}}.

בהגות היהודית נאמרוניתנו הסברים שונים למנהג. בעל ה[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]] כתב שהתחפושת מלמדת את הרעיון שהפנימיות של האדם יכולה להשתנות בעקבות מעשים חיצוניים. מחבר ה[[בני יששכר]] כתב שמתחפשים כדי לרמזלרמוז עללכך כךשהתבוללות שההתנהגות המתבוללת של היהודיםיהודים בימי אחשוורוש הייתה רק כלפי חוץ. הרב [[שלמה אבינר]] הסביר שכל השחקניםהדמויות הראשייםהראשיות בסיפור המגילה מתחפשיםמתחפשות במובן מסוים:{{ש}}

'''[[אסתר המלכה]]''' מסתירה את זהותה, את חששותיה ואת כוונותיה; '''[[אחשוורוש]]''' נראה כאדם העושה ככל העולה על רוחו, אך כל צעדיו מכוונים על ידי הסובבים אותו; '''[[המן]]''' מציג חזות של נחישות וביטחון עצמי, אבלאך נטפל לחלשים מתוך פחד למעמדו; '''[[מרדכי]]''' עובד כפקיד נאמן בחצרו של אחשוורוש, אך שומר בסתר על נאמנות מוחלטת לעמו; '''ה[[יהודים|היהודים]]''' אף הם מתחפשים לפי דברי חז"ל ב[[מסכת מגילה]], לפיהם היהודים באותו דור חטאו ב[[עבודה זרה]] ווב[[התבוללות]] אך נותרו נאמנים בלבם. '''[[הקב"ה]]''' הוא המתחפש הראשי בשל היותו נעדר לגמרי מהסיפור, בעוד שהמגילה רצופה בצירופי מקרים לכאורה{{הערה|במקרה אחשוורוש מצווה להביא את ושתי, במקרה היא מסרבת, במקרה נבחרת אסתר במקומה, במקרה מרדכי שומע את מזימת בגתן ותרש וכו' וכו'.}}, המבטאים למעשה את ידו הנסתרת של הקב"ה.